| 1 ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל | 1 Tous les rois des Amorrhéens qui habitaient au delà du Jourdain du côté de l'occident, et tous les rois de Chanaan qui possédaient le pays le plus rapproché de la grande mer, ayant appris que le Seigneur avait desséché les eaux du Jourdain devant les enfants d'Israël jusqu'à ce qu'ils fussent passés, leur coeur fut tout abattu, et il ne demeura plus en eux aucune force, tant ils craignaient que les enfants d'Israël n'entrassent chez eux. |
| 2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית | 2 En ce temps-là, le Seigneur dit à Josué: Faites-vous des couteaux de pierre, et pratiquez une seconde fois la circoncision sur les enfants d'Israël. |
| 3 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות | 3 Josué fit ce que le Seigneur lui avait commandé, et il circoncit les enfants d'Israël sur la colline de la Circoncision. |
| 4 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים | 4 Et voici la cause de cette seconde circoncision. Tous les mâles d'entre le peuple, qui étaient sortis d'Egypte, qui étaient tous hommes de guerre, moururent dans le désert pendant les longs circuits de chemin qu'ils y firent. |
| 5 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו | 5 Ils avaient tous été circoncis. Mais le peuple qui était né dans le désert |
| 6 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש | 6 pendant les quarante années de marche dans cette vaste solitude, n'avait pas été circoncis; jusqu'à ce qu'eussent disparu ceux qui n'avaient point écouté la voix du Seigneur, et auxquels Il avait juré auparavant qu'Il ne leur ferait pas voir la terre où coulaient le lait et le miel. |
| 7 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך | 7 Les enfants de ces hommes prirent la place de leurs pères, et furent circoncis par Josué; car ils étaient demeurés incirconcis et tels qu'ils étaient nés, et pendant le chemin personne ne les avait circoncis. |
| 8 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם | 8 Or, après qu'ils eurent tous été circoncis, ils demeurèrent au même lieu sans décamper, jusqu'à leur guérison. |
| 9 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה | 9 Alors le Seigneur dit alors à Josué: J'ai levé aujourd'hui de dessus vous l'opprobre de l'Egypte. Et ce lieu fut appelé Galgala, comme on l'appelle encore aujourd'hui. |
| 10 ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו | 10 Les enfants d'Israël demeurèrent à Galgala, et ils y firent la Pâque le quatorzième jour du mois, sur le soir, dans la plaine de Jéricho. |
| 11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה | 11 Le lendemain ils mangèrent des fruits de la terre, des pains sans levain, de la farine d'orge de la même année, séchée au feu. |
| 12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא | 12 Et après qu'ils eurent mangé des fruits du pays, la manne cessa, et les enfants d'Israël n'usèrent plus de cette nourriture; mais ils mangèrent des fruits que la terre de Chanaan avaient portés l'année même. |
| 13 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו | 13 Or, comme Josué était sur le territoire de la ville de Jéricho, il leva les yeux; et ayant vu devant lui un Homme qui était debout, et qui tenait en Sa main une épée nue, il alla à Lui, et Lui dit: Etes-vous des nôtres, ou des ennemis? |
| 14 ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו | 14 Il lui répondit: Non; mais Je suis le prince de l'armée du Seigneur, et Je viens maintenant. |
| 15 ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן | 15 Josué se jeta le visage contre terre, et, L'adorant, il dit: Qu'est-ce que mon Seigneur veut ordonner à Son serviteur? |
| 16 Otez, lui dit-Il, vos chaussures de vos pieds, parce que le lieu où vous êtes est saint. Et Josué fit ce qu'Il lui avait commandé. |
