| 1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים | 1 Tandis qu'ils parlaient au peuple, survinrent les prètres, le capitaine du temple et les sadduccéens, |
| 2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים | 2 ennuyés de ce qu'ils enseignaient le peuple et annonçaient en Jésus la résurrection des morts; |
| 3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב | 3 et ayant jeté les mains sur eux, ils les mirent en prison jusqu'au lendemain, car il était dejà tard. |
| 4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים | 4 Cependant, beaucoup de ceux qui avaient entendu la parole crurent; et le nombre des hommes furent de cinq mille. |
| 5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים | 5 Mais il arriva, le lendemain, que les chefs du peuple, les anciens et les scribes s'assemblèrent à Jérusalem, |
| 6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול | 6 avec Anne le grand prêtre, Caïphe, Jean, Alexandre, et tous ceux qui étaient de la race sacerdotale. |
| 7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת | 7 Et faisant comparaître les Apôtres au milieu d'eux, ils leur demandèrent: Par quelle puissance, ou au nom de qui avez-vous fait cela? |
| 8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל | 8 Alors, Pierre, rempli du Saint-Esprit, leur dit: Princes du peuple et anciens, écoutez. |
| 9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע | 9 Puisque aujourd'hui nous sommes jugés pour avoir fait du bien à un homme infirme, et qu'on nous demande comment il a été guéri, |
| 10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא | 10 qu'il soit connu de vous tous, et de tout le peuple d'Israël, que c'est par le nom de notre Seigneur Jésus-Christ de Nazareth, que vous avez crucifié, et que Dieu a ressuscité des morts; c'est par Lui que cet homme se tient guéri devant vous. |
| 11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה | 11 C'est Lui qui est la pierre rejetée par vous les constructeurs, et qui est devenu la pierre de l'angle, |
| 12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע | 12 et il n'y a de salut en aucun autre: car aucun autre nom sous le ciel n'a été donné aux hommes, par lequel nous devions être sauvés. |
| 13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע | 13 Voyant la constance de Pierre et de Jean, et ayant appris que c'étaient des hommes sans instruction, et du commun du peuple, ils étaient dans l'étonnement; ils savaient d'ailleurs qu'ils avaient été avec Jésus; |
| 14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר | 14 et voyant debout avec eux l'homme qui avait été guéri, ils n'avaient rien à répliquer. |
| 15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו | 15 Ils leur ordonnèrent donc de sortir de l'assemblée, et ils délibéraient entre eux, |
| 16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו | 16 en disant: Que ferons-nous à ces hommes? car ils ont fait un miracle connu de tous les habitants de Jérusalem; cela est manifeste, et nous ne pouvons pas le nier. |
| 17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה | 17 Mais, afin que cela ne soit pas divulgué davantage parmi le peuple, défendons-leur avec menaces de parler à l'avenir en ce nom-là à qui que ce soit. |
| 18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע | 18 Et les ayant rappelés, ils leur défendirent absolument de parler et d'enseigner au nom de Jésus. |
| 19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם | 19 Mais Pierre et Jean leur répondirent: Jugez s'il est juste devant Dieu de vous écouter plutôt que Dieu; |
| 20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו | 20 car nous ne pouvons pas ne point parler de ce que nous avons vu et entendu. |
| 21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה | 21 Ils les relâchèrent néanmoins, après les avoir menacés, ne trouvant aucun moyen de les punir, à cause du peuple, parce que tous glorifiaient Dieu de ce qui était arrivé. |
| 22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת | 22 En effet, l'homme en qui avait été opéré ce miracle de guérison avait plus de quarante ans. |
| 23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים | 23 Après qu'on les eut relâchés, ils vinrent auprès des leurs et leur racontèrent tout ce que les princes des prêtres et les anciens leur avaient dit. |
| 24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם | 24 Lorsqu'ils l'eurent entendu, ils élevèrent unanimement leur voix vers Dieu, et ils dirent: Seigneur, c'est Vous qui avez fait le ciel et la terre, la mer, et tout ce qu'ils contiennent; |
| 25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק | 25 Vous qui avez dit par l'Esprit-Saint, par la bouche de notre père David, Votre serviteur: Pourquoi les nations ont-elles frémi, et les peuples ont-ils formé de vains projets? |
| 26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו | 26 Les rois de la terre se sont soulevés, et les princes se sont ligués ensemble contre le Seigneur et contre Son Christ. |
| 27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת | 27 Car Hérode et Ponce Pilate se sont vraiment ligués dans cette ville avec les gentils et le peuple d'Israël, contre Votre saint serviteur Jésus, que Vous avez oint, |
| 28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות | 28 pour faire ce que Votre main et Votre conseil avaient décrété de laisser faire. |
| 29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם | 29 Et maintenant, Seigneur, regardez leurs menaces, et donnez à Vos serviteurs d'annoncer Votre parole en toute confiance, |
| 30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש | 30 en étendant Votre main pour opérer des guérisons, des miracles et des prodiges, par le nom de Votre saint Fils Jésus. |
| 31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב | 31 Lorsqu'ils eurent prié, le lieu où ils étaient assemblés trembla; ils furent tous remplis de l'Esprit-Saint, et ils annonçaient la parole de Dieu avec confiance. |
| 32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות | 32 Or la multitude des croyants n'avait qu'un coeur et qu'une âme, et aucun ne disait de ce qu'il possédait que c'était à lui; mais toutes choses étaient communes entre eux. |
| 33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם | 33 Les Apôtres rendaient témoignage avec une grande force à la résurrection de Jésus-Christ Notre-Seigneur, et une grâce était en eux tous. |
| 34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם | 34 Car il n'y avait aucun pauvre parmi eux: tous ceux qui possédaient des terres ou des maisons les vendaient, apportaient le prix de ce qu'ils avaient vendu, |
| 35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו | 35 et le mettaient aux pieds des Apôtres; on le distribuait ensuite à chacun, selon ses besoins. |
| 36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים | 36 C'est ainsi que Joseph, surnommé Barnabé par les Apôtres (c'est-â-dire, fils de consolation), lévite, originaire de la Chypre, |
| 37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים | 37 ayant un champ, le vendit, et en apporta le prix, qu'il mit aux pieds des Apôtres. |
