| 1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים | 1 And as they were speaking to the people, the priests and the captain of the temple and the Sadducees came upon them, |
| 2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים | 2 annoyed because they were teaching the people and proclaiming in Jesus the resurrection from the dead. |
| 3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב | 3 And they arrested them and put them in custody until the morrow, for it was already evening. |
| 4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים | 4 But many of those who heard the word believed; and the number of the men came to about five thousand. |
| 5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים | 5 On the morrow their rulers and elders and scribes were gathered together in Jerusalem, |
| 6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול | 6 with Annas the high priest and Caiaphas and John and Alexander, and all who were of the high-priestly family. |
| 7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת | 7 And when they had set them in the midst, they inquired, "By what power or by what name did you do this?" |
| 8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל | 8 Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them, "Rulers of the people and elders, |
| 9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע | 9 if we are being examined today concerning a good deed done to a cripple, by what means this man has been healed, |
| 10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא | 10 be it known to you all, and to all the people of Israel, that by the name of Jesus Christ of Nazareth, whom you crucified, whom God raised from the dead, by him this man is standing before you well. |
| 11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה | 11 This is the stone which was rejected by you builders, but which has become the head of the corner. |
| 12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע | 12 And there is salvation in no one else, for there is no other name under heaven given among men by which we must be saved." |
| 13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע | 13 Now when they saw the boldness of Peter and John, and perceived that they were uneducated, common men, they wondered; and they recognized that they had been with Jesus. |
| 14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר | 14 But seeing the man that had been healed standing beside them, they had nothing to say in opposition. |
| 15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו | 15 But when they had commanded them to go aside out of the council, they conferred with one another, |
| 16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו | 16 saying, "What shall we do with these men? For that a notable sign has been performed through them is manifest to all the inhabitants of Jerusalem, and we cannot deny it. |
| 17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה | 17 But in order that it may spread no further among the people, let us warn them to speak no more to any one in this name." |
| 18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע | 18 So they called them and charged them not to speak or teach at all in the name of Jesus. |
| 19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם | 19 But Peter and John answered them, "Whether it is right in the sight of God to listen to you rather than to God, you must judge; |
| 20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו | 20 for we cannot but speak of what we have seen and heard." |
| 21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה | 21 And when they had further threatened them, they let them go, finding no way to punish them, because of the people; for all men praised God for what had happened. |
| 22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת | 22 For the man on whom this sign of healing was performed was more than forty years old. |
| 23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים | 23 When they were released they went to their friends and reported what the chief priests and the elders had said to them. |
| 24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם | 24 And when they heard it, they lifted their voices together to God and said, "Sovereign Lord, who didst make the heaven and the earth and the sea and everything in them, |
| 25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק | 25 who by the mouth of our father David, thy servant, didst say by the Holy Spirit, 'Why did the Gentiles rage, and the peoples imagine vain things? |
| 26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו | 26 The kings of the earth set themselves in array, and the rulers were gathered together, against the Lord and against his Anointed-- |
| 27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת | 27 for truly in this city there were gathered together against thy holy servant Jesus, whom thou didst anoint, both Herod and Pontius Pilate, with the Gentiles and the peoples of Israel, |
| 28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות | 28 to do whatever thy hand and thy plan had predestined to take place. |
| 29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם | 29 And now, Lord, look upon their threats, and grant to thy servants to speak thy word with all boldness, |
| 30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש | 30 while thou stretchest out thy hand to heal, and signs and wonders are performed through the name of thy holy servant Jesus." |
| 31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב | 31 And when they had prayed, the place in which they were gathered together was shaken; and they were all filled with the Holy Spirit and spoke the word of God with boldness. |
| 32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות | 32 Now the company of those who believed were of one heart and soul, and no one said that any of the things which he possessed was his own, but they had everything in common. |
| 33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם | 33 And with great power the apostles gave their testimony to the resurrection of the Lord Jesus, and great grace was upon them all. |
| 34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם | 34 There was not a needy person among them, for as many as were possessors of lands or houses sold them, and brought the proceeds of what was sold |
| 35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו | 35 and laid it at the apostles' feet; and distribution was made to each as any had need. |
| 36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים | 36 Thus Joseph who was surnamed by the apostles Barnabas (which means, Son of encouragement), a Levite, a native of Cyprus, |
| 37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים | 37 sold a field which belonged to him, and brought the money and laid it at the apostles' feet. |
