| 1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים | 1 Or il arriva qu'à Iconium ils entrèrent ensemble dans la synagogue des Juifs, et parlèrent de telle sorte, qu'une multitude considérable de Juifs et de Grecs embrassa la foi. |
| 2 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים | 2 Mais les Juifs qui restèrent incrédules soulevèrent et excitèrent à la colère l'esprit des gentils contre les frères. |
| 3 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים | 3 Ils demeurèrent donc longtemps, agissant avec assurance dans le Seigneur, qui rendait témoignage à la parole de Sa grâce, en permettant que des miracles et des prodiges fussent faits par leurs mains. |
| 4 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים | 4 Cependant la population de la ville se divisa: les uns étaient pour les Juifs, et les autres pour les Apôtres. |
| 5 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם | 5 Mais comme il se fit un soulèvement des gentils et des Juifs, avec leurs chefs, pour les accabler d'outrages et les lapider, |
| 6 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן | 6 les Apôtres, l'ayant compris, se refugièrent dans les villes de Lycaonie, à Lystres et à Derbé, et dans tout le pays d'alentour, et là ils annonçaient l'Evangile. |
| 7 ויבשרו שם הבשורה | 7 Or à Lystres se tenait assis un homme perclus des pieds, boiteux dès le sein de sa mère, et qui n'avait jamais marché. |
| 8 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו | 8 Il entendit parler Paul, qui, fixant les yeux sur lui, et voyant qu'il avait la foi qu'il serait guéri, |
| 9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע | 9 dit d'une voix forte: Lève-toi droit sur tes pieds. Il se leva d'un saut, et il marchait. |
| 10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך | 10 La foule ayant vu ce que Paul avait fait éleva la voix, disant en lycaonien: Des dieux devenus semblables aux hommes sont descendus vers nous. |
| 11 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים | 11 Et ils appelaient Barnabé Jupiter, et Paul Mercure, parce que c'était lui qui portait la parole. |
| 12 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים | 12 Même le prêtre de Jupiter, qui était à l'entrée de la ville, amenant des taureaux avec des couronnes devant les portes, voulait, aussi bien que le peuple, offrir un sacrifice. |
| 13 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם | 13 Mais les Apôtres, Barnabé et Paul, l'ayant appris, déchirèrent leurs tuniques et s'élancèrent dans la foule, criant |
| 14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם | 14 et disant: Hommes, pourquoi faites-vous cela? Nous aussi nous sommes mortels, des hommes semblables à vous; et nous vous exhortons à quitter ces choses vaines pour vous convertir au Dieu vivant, qui a fait le ciel et la terre, et la mer, et tout ce qu'ils contiennent; |
| 15 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם | 15 qui dans les générations passées a laissé toutes les nations marcher dans leurs propres voies. |
| 16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם | 16 Mais Il ne S'est pas laissé sans témoignage, faisant du bien en dispensant du Ciel les pluies et les saisons fertiles, remplissant nos coeurs d'aliments et de joie. |
| 17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון | 17 En disant ces paroles, c'est à peine s'ils empêchèrent la foule de leur offrir un sacrifice. |
| 18 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם | 18 Cependant quelques Juifs survinrent d'Antioche et d'Iconium, et gagnèrent la foule; et ayant lapidé Paul, ils le traînèrent hors de la ville, pensant qu'il était mort. |
| 19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת | 19 Mais les disciples l'ayant entouré, il se leva et rentra dans la ville; et le jour suivant, il partit avec Barnabé pour Derbé. |
| 20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא | 20 Et lorsqu'ils eurent évangélisé cette ville et instruit de nombreuses personnes, ils retournèrent à Lystres, à Iconium et à Antioche, |
| 21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא | 21 affermissant les âmes des disciples, les exhortant à persévérer dans la foi, et leur apprenant que c'est par beaucoup de tribulations qu'il faut que nous entrions dans le royaume de Dieu. |
| 22 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים | 22 Lorsqu'ils eurent établi pour eux des prêtres dans chaque église, après avoir prié et jeûné, ils les recommandèrent au Seigneur, auquel ils avaient cru. |
| 23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו | 23 Traversant ensuite la Pisidie, ils vinrent en Pamphylie. |
| 24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא | 24 Et après avoir annoncé la parole du Seigeur à Pergé, ils descendirent à Attalie; |
| 25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא | 25 de là ils firent voile pour Antioche, d'où ils avaient été confiés à la grâce de Dieu, pour l'oeuvre qu'ils avaient accomplie. |
| 26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה | 26 Quand ils furent arrivés, ils assemblèrent l'église, et racontèrent les grandes choses que Dieu avait faites avec eux, et comment ils avaient ouvert aux gentils la porte de la foi. |
| 27 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה | 27 Et ils demeurèrent assez longtemps avec les disciples. |
| 28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים | |
