| 1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי | 1 «Escuchad, cielos, y hablaré; | oye, tierra, los dichos de mi boca; |
| 2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב | 2 descienda como lluvia mi doctrina, | destile como rocío mi palabra, | como llovizna sobre la hierba, | como orvallo sobre el césped. |
| 3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו | 3 Voy a proclamar el nombre del Señor: | dad gloria a nuestro Dios. |
| 4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא | 4 Él es la Roca, sus obras son perfectas, | sus caminos son justos, | es un Dios fiel, sin maldad; | es justo y recto. |
| 5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל | 5 Hijos degenerados se portaron mal con él, | generación malvada y pervertida. |
| 6 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך | 6 ¿Así le pagas al Señor, | pueblo necio e insensato? | ¿No es él tu padre y tu creador, | el que te hizo y te constituyó? |
| 7 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך | 7 Acuérdate de los días remotos, | considera las edades pretéritas, | pregunta a tu padre y te lo contará, | a tus ancianos y te lo dirán: |
| 8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל | 8 Cuando el Altísimo daba a cada pueblo su heredad | y distribuía a los hijos de Adán, | trazando las fronteras de las naciones, | según el número de los hijos de Israel, |
| 9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו | 9 la porción del Señor fue su pueblo, | Jacob fue el lote de su heredad. |
| 10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו | 10 Lo encontró en una tierra desierta, | en una soledad poblada de aullidos: | lo rodeó cuidando de él, | lo guardó como a las niñas de sus ojos. |
| 11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו | 11 Como el águila incita a su nidada, | revoloteando sobre los polluelos, | así extendió sus alas, los tomó | y los llevó sobre sus plumas. |
| 12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר | 12 El Señor solo los condujo, | no hubo dioses extraños con él. |
| 13 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור | 13 Los puso a caballo de sus montañas, | los alimentó con las cosechas de sus campos; | los crió con miel silvestre, | con aceite de rocas de pedernal; |
| 14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר | 14 con requesón de vacas y leche de ovejas, | con grasas de corderos y carneros, | ganado de Basán y cabritos, | con la flor de la harina de trigo, | y por bebida, con la sangre fermentada de la uva. |
| 15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו | 15 Comió Jacob hasta saciarse, | engordó Jesurún y respingó | —estabas gordo, cebado y orondo— | y rechazó a Dios, su creador, | despreció a su Roca salvadora. |
| 16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו | 16 Le dieron celos con dioses extraños, | lo irritaron con sus abominaciones. |
| 17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם | 17 Sacrificaron a demonios, que no son dios, | a dioses desconocidos, | nuevos, recién llegados, | que vuestros padres no veneraron. |
| 18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך | 18 Despreciaste a la Roca que te engendró, | y olvidaste al Dios que te dio a luz. |
| 19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו | 19 Lo vio el Señor, e irritado | rechazó a sus hijos e hijas. |
| 20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם | 20 Y dijo: “Les ocultaré mi rostro, | y veré cuál es su suerte, | porque son una generación pervertida, | unos hijos desleales. |
| 21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם | 21 Me han dado celos con un dios que no es dios, | me han irritado con sus ídolos vacíos; | pues yo les daré celos con un pueblo que no es pueblo, | con una nación fatua los irritaré. |
| 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים | 22 En mi nariz está ardiendo el fuego | y abrasará hasta el fondo del Abismo, | devorará la tierra y sus productos | y consumirá los cimientos de los montes. |
| 23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם | 23 Amontonaré desastres sobre ellos, | agotaré contra ellos mis saetas. |
| 24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר | 24 Andarán extenuados de hambre, | consumidos por la fiebre y la peste; | les enviaré dientes de fieras, | veneno de quienes se arrastran en el polvo. |
| 25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה | 25 La espada arrebatará a los hijos en las calles, | en las casas habrá pavor, | en el joven y la doncella, | en el lactante y el encanecido”. |
| 26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם | 26 Me dije: “Los aniquilaría, | y borraría su memoria entre los hombres”. |
| 27 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת | 27 Si no temiese las burlas del enemigo, | y la mala interpretación del adversario, | no sea que digan: “Nuestra mano ha vencido, | no es el Señor quien ha hecho todo esto”. |
| 28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה | 28 Porque es gente que ha perdido el juicio, | y que carece de inteligencia. |
| 29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם | 29 Si fueran sabios, comprenderían esto, | entenderían su destino. |
| 30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם | 30 ¿Cómo puede uno perseguir a mil, | y dos poner en fuga a diez mil, | si no fuera porque los ha vendido su Roca | y el Señor los ha entregado? |
| 31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים | 31 Porque su roca no es como nuestra Roca, | y nuestros enemigos pueden comprobarlo. |
| 32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו | 32 Su cepa proviene de la viña de Sodoma, | de los campos de Gomorra, | sus uvas son uvas venenosas | y sus racimos son amargos; |
| 33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר | 33 su vino es veneno de serpientes, | ponzoña mortal de víboras. |
| 34 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי | 34 ¿No tengo todo esto guardado, | sellado en mis depósitos, |
| 35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו | 35 para mi venganza y recompensa, | en el día que tropiecen sus pies? | Pues el día de su ruina se acerca, | y se precipita su destino. |
| 36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב | 36 El Señor hará justicia a su pueblo, | y tendrá piedad de sus siervos). | Cuando vea que se debilitan sus manos, | y que no hay ya esclavo ni libre, |
| 37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו | 37 dirá: “¿Dónde están sus dioses, | la roca donde se refugiaban? |
| 38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה | 38 Los que comían la grasa de sus víctimas | y bebían el vino de sus ofrendas, | que se levanten para socorreros, | que sean vuestro refugio”. |
| 39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל | 39 Pero ahora mirad: soy yo, solo yo, | y no hay dios fuera de mí. | Yo doy la muerte y la vida, | yo hiero y yo curo, | y no hay quien pueda librar de mi mano. |
| 40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם | 40 Levanto mi mano al cielo | y digo: “Como vivo yo eternamente, |
| 41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם | 41 cuando afile el rayo de mi espada, | y empuñe en mi mano el juicio, | tomaré venganza de mis enemigos | y daré su paga a los que me aborrecen, |
| 42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב | 42 embriagaré de sangre mis flechas | y mi espada devorará carne, | de la sangre de caídos y cautivos, | de la cabeza de jefes enemigos”. |
| 43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו | 43 Aclamadlo, naciones, con su pueblo, | porque él vengará la sangre de sus siervos, | porque tomará venganza de sus enemigos | y purificará el suelo de su pueblo». |
| 44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון | 44 Moisés fue y proclamó todas las palabras de este cántico en presencia del pueblo. Josué, hijo de Nun, iba con él. |
| 45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל | 45 Cuando Moisés terminó de proclamar todas estas palabras a todo Israel, |
| 46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת | 46 les dijo: «Tomad a pecho todas las palabras con que hoy doy testimonio contra vosotros y mandad a vuestros hijos observar y cumplir todas las palabras de esta ley. |
| 47 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה | 47 Porque no es palabra baladí para vosotros, pues es vuestra vida y por esta palabra se prolongará la vida en la tierra que vais a tomar en posesión, después de pasar el Jordán». |
| 48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר | 48 Aquel mismo día el Señor dijo a Moisés: |
| 49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה | 49 Sube a esa montaña de los Abarín, al monte Nebo, que está en la tierra de Moab, frente a Jericó, y contempla la tierra de Canaán que yo voy a dar en propiedad a los hijos de Israel. |
| 50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו | 50 Después morirás en el monte y te reunirás con los tuyos, lo mismo que tu hermano Aarón murió en el monte Hor y se reunió con los suyos. |
| 51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל | 51 Por haberme sido infieles en medio de los hijos de Israel, en la fuente de Meribá, en Cadés, en el desierto de Sin, y por no haber reconocido mi santidad en medio de los hijos de Israel, |
| 52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל | 52 por eso verás de lejos la tierra, pero no entrarás en la tierra que voy a dar a los hijos de Israel». |
