| 1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה | 1 Après cela, le Seigneur désigna encore soixante-douze autres disciples, et Il les envoya devant Lui, deux à deux, dans toutes les villes et tous les lieux où Il devait aller Lui-même. |
| 2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו | 2 Et Il leur disait: La moisson est grande, mais les ouvriers sont peu nombreux. Priez donc le Maître de la moisson d'envoyer des ouvriers dans Sa moisson. |
| 3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים | 3 Allez; voici que Je vous envoie comme des agneaux au milieu des loups. |
| 4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך | 4 Ne portez ni bourse, ni sac, ni chaussures, et ne saluez personne en chemin. |
| 5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה | 5 Dans quelque maison que vous entriez, dites d'abord: Paix à cette maison. |
| 6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב | 6 Et s'il s'y trouve un enfant de paix, votre paix reposera sur lui; sinon, elle reviendra à vous. |
| 7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית | 7 Demeurez dans la même maison, mangeant et buvant de ce qu'il y aura chez eux; car l'ouvrier est digne de son salaire. Ne passez pas de maison en maison. |
| 8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם | 8 Dans quelque ville que vous entriez, et où l'on vous recevra, mangez ce qui vous sera présenté. |
| 9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים | 9 Guérissez les malades qui s'y trouvent, et dites-leur: Le royaume de Dieu s'est approché de vous. |
| 10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו | 10 Et dans quelque ville que vous entriez, et où l'on ne vous recevra pas, sortez sur les places publiques, et dites: |
| 11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים | 11 La poussière même de votre ville, qui s'est attachée à nous, nous la secouons contre vous; sachez cependant ceci, que le royaume de Dieu est proche. |
| 12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא | 12 Je vous le dis, en ce jour-là, il y aura moins de rigueur pour Sodome que pour cette ville. |
| 13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו | 13 Malheur à toi, Corozaïn! malheur à toi, Bethsaïda! car si les miracles qui ont été faits au milieu de vous avaient été faits dans Tyr et dans Sidon, depuis longtemps elles auraient fait pénitence, revêtues d'un sac et assises dans la cendre. |
| 14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם | 14 C'est pourquoi, au jugement, il y aura moins de rigueur pour Tyr et pour Sidon que pour vous. |
| 15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי | 15 Et toi, Capharnaüm, qui as été élevée jusqu'au Ciel, tu seras plongée jusque dans l'enfer. |
| 16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני | 16 Celui qui vous écoute, M'écoute; celui qui vous méprise, Me méprise. Et celui qui Me méprise, méprise Celui qui M'a envoyé. |
| 17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך | 17 Or les soixante-douze revinrent avec joie, disant: Seigneur, les démons même nous sont soumis en Votre nom. |
| 18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים | 18 Et Il leur dit: Je voyais Satan tomber du Ciel comme la foudre. |
| 19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם | 19 Voici que Je vous ai donné le pouvoir de fouler aux pieds les serpents, et les scorpions, et toute la puissance de l'ennemi; et rien ne pourra vous nuire. |
| 20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים | 20 Cependant, ne vous réjouissez pas de ce que les esprits vous sont soumis; mais réjouissez-vous de ce que vos noms sont écrits dans les Cieux. |
| 21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך | 21 En cette heure même, Il tressaillit de joie dans l'Esprit-Saint, et dit: Je vous rends gloire, Père, Seigneur du ciel et de la terre, de ce que Vous avez caché ces choses aux sages et aux prudents, et de ce que Vous les avez révélées aux petits. Oui, Père, car il Vous a plu ainsi. |
| 22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו | 22 Toutes choses M'ont été données par mon Père; et nul ne sait qui est le Fils, si ce n'est le Pére; ni qui est le Pére, si ce n'est le Fils, et celui à qui le Fils aura voulu le révéler. |
| 23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים | 23 Et Se tournant vers Ses disciples, Il dit: Heureux les yeux qui voient ce que vous voyez. |
| 24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו | 24 Car Je vous le dis, beaucoup de prophètes et de rois ont voulu voir ce que vous voyez, et ne l'ont pas vu; et entendre ce que vous entendez, et ne l'ont pas entendu. |
| 25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם | 25 Et voici qu'un docteur de la loi se leva pour Le tenter, et Lui dit: Maître, que dois-je faire pour posséder la vie éternelle? |
| 26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא | 26 Et Jêsus lui dit: Qu'y a-t-il d'écrit dans la loi? qu'y lis-tu? |
| 27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך | 27 Il répondit: Tu aimeras le Seigneur ton Dieu de tout ton coeur, et de toute ton âme, et de toutes tes forces, et de tout ton esprit; et ton prochain comme toi-même. |
| 28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה | 28 Jésus lui dit: Tu as bien répondu; fais cela, et tu vivras. |
| 29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי | 29 Mais lui, voulant se justifier, dit à Jésus: Et qui est mon prochain? |
| 30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם | 30 Alors Jésus, prenant la parole, dit: Un homme descendait de Jérusalem à Jéricho, et il tomba au milieu des voleurs, qui le dépouillèrent, et, après l'avoir couvert de blessures, s'en allèrent, le laissant à demi mort. |
| 31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו | 31 Or il arriva qu'un prêtre descendait par le même chemin; et l'ayant vu, il passa outre. |
| 32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו | 32 Pareillement, un lévite, qui se trouvait en cet endroit, le vit et passa outre. |
| 33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו | 33 Mais un Samaritain, qui était en voyage, vint près de lui, et, le voyant, fut touché de compassion. |
| 34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו | 34 Et s'étant approché, il banda ses plaies, et y versa de l'huile et du vin; puis, le plaçant sur sa monture, il le conduisit dans une hôtellerie et prit soin de lui. |
| 35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך | 35 Le lendemain, il tira deux deniers, et les donna à l'hôtelier, et dit: Aie soin de lui; et tout ce que tu dépenseras de plus, je te le rendrai à mon retour. |
| 36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים | 36 Lequel de ces trois te semble avoir été le prochain de celui qui était tombé entre les mains des voleurs? |
| 37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה | 37 Le docteur répondit: Celui qui a exercé la miséricorde envers lui. Et Jésus lui dit: Va, et fais de même. |
| 38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה | 38 Or il arriva, tandis qu'ils étaient en chemin, qu'Il entra dans un bourg; et une femme, nommée Marthe, Le reçut dans sa maison. |
| 39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו | 39 Et elle avait une soeur, nommée Marie, qui, assise aux pieds du Seigneur, écoutait Sa parole; |
| 40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי | 40 mais Marthe s'empressait aux soins multiples du service. Elle s'arrêta, et dit: Seigneur, n'avez-Vous aucun souci de ce que ma soeur me laisse servir seule? Dites-lui donc de m'aider. |
| 41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה | 41 Le Seigneur, répondant, lui dit: Marthe, Marthe, tu t'inquètes et tu te troubles pour beaucoup de choses. |
| 42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה | 42 Or une seule chose est nécessaire. Marie a choisi la meilleure part, qui ne lui sera pas ôtée. |
