| 1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו | 1 Comme ils approchaient de Jérusalem et de Béthanie, vers la montagne des Oliviers, Il envoya deux de Ses disciples, |
| 2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו | 2 et Il leur dit: Allez au village qui est devant vous, et aussitôt que vous y serez entrés, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel nul homme ne s'est encore assis; déliez-le, et amenez-le. |
| 3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה | 3 Et si quelqu'un vous dit: Que faites-vous? répondez: Le Seigneur en a besoin; et aussitôt on le laissera amener ici. |
| 4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו | 4 Etant donc allés, ils trouvèrent l'ânon attaché dehors, devant une porte, entre deux chemins, et ils le délièrent. |
| 5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר | 5 Quelques uns de ceux qui étaient là leur disaient: Que faites-vous? Pourquoi déliez-vous cet ânon? |
| 6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם | 6 Ils leur répondirent comme Jésus le leur avait ordonné; et ils le leur laissèrent emmener. |
| 7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו | 7 Ils amenèrent à Jésus l'ânon, sur lequel ils mirent leurs vêtements, et Il S'assit dessus. |
| 8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך | 8 Beaucoup étendirent leurs vêtements sur le chemin; d'autres coupaient des branches d'arbres, et les jetaient sur le chemin. |
| 9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה | 9 Et ceux qui marchaient devant, et ceux qui suivaient criaient, en disant: Hosanna! |
| 10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים | 10 Béni soit Celui qui vient au nom du Seigneur! Béni soit le règne de notre père David, qui arrive! Hosanna au plus haut des Cieux! |
| 11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר | 11 Jésus entra à Jérusalem dans le temple; et, après avoir regardé toutes choses, comme il était déjà tard, Il S'en alla à Béthanie avec les douze. |
| 12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב | 12 Le lendemain, comme ils sortaient de Béthanie, Il eut faim. |
| 13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים | 13 Et voyant de loin un figuier qui avait des feuilles, Il alla voir s'Il y trouverait quelque chose; et, S'en étant approché, Il n'y trouva que des feuilles, car ce n'était pas le temps des figues. |
| 14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו | 14 Prenant la parole, Il lui dit: Que jamais personne ne mange de toi aucun fruit. Et Ses disciples l'entendirent. |
| 15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים | 15 Ils vinrent ensuite à Jérusalem, et Jésus, étant entré dans le temple, Se mit à chasser ceux qui vendaient et qui achetaient dans le temple; et Il renversa les tables des changeurs et les sièges de ceux qui vendaient des colombes. |
| 16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש | 16 Et Il ne permettait pas que personne transportât aucun objet à travers le temple. |
| 17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים | 17 Et Il enseignait, en leur disant: N'est-il pas écrit: Ma maison sera appelée une maison de prière pour toutes les nations? Mais vous, vous en avez fait une caverne de voleurs. |
| 18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו | 18 Ayant entendu cela, les princes des prêtres et les scribes cherchaient un moyen de Le faire mourir; car ils Le craignaient, parce que toute la foule était dans l'admiration au sujet de Sa doctrine. |
| 19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר | 19 Quand le soir fut venu, Il sortit de la ville. |
| 20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה | 20 Le matin, en passant, ils virent le figuier, desséché jusqu'à la racine. |
| 21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה | 21 Et Pierre, se ressouvenant, Lui dit: Maître, voici que le figuier que Vous avez maudit s'est desséché. |
| 22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים | 22 Jésus, prenant la parole, leur dit: Ayez foi en Dieu. |
| 23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו | 23 En vérité, Je vous le dis, quiconque dira à cette montagne: Ote-toi de là, et jette-toi dans la mer, s'il n'hésite pas dans son coeur, mais s'il croit que tout ce qu'il aura dit arrivera, il le verra arriver. |
| 24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם | 24 C'est pourquoi Je vous dis: Quoi que ce soit que vous demandiez en priant, croyez que vous le recevrez, et cela vous arrivera. |
| 25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם | 25 Et lorsque vous vous tiendrez debout pour prier, si vous avez quelque chose contre quelqu'un, pardonnez-lui, afin que votre Père qui est dans les Cieux vous pardonne aussi vos péchés. |
| 26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם | |
| 27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים | 27 Ils vinrent de nouveau à Jérusalem. Et comme Jésus Se promenait dans le temple, les princes des prêtres, les scribes et les anciens vinrent à Lui, |
| 28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה | 28 et Lui dirent: Par quelle autorité faites-Vous ces choses? et qui Vous a donné le pouvoir de les faire? |
| 29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה | 29 Jésus leur répondit: Je vous adresserai, Moi aussi, une question; répondez-Moi, et Je vous dirai par quelle autorité Je fais ces choses. |
| 30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני | 30 Le baptême de Jean était-il du Ciel ou des hommes? Répondez-Moi. |
| 31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו | 31 Mais ils raisonnaient en eux-mêmes, disant: Si nous répondons: Du Ciel, Il dira: Pourquoi donc n'avez-vous pas cru en lui? |
| 32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת | 32 Si nous disons: Des hommes, nous avons à craindre le peuple; car tous regardaient Jean comme un vrai prophète. |
| 33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה | 33 Ils répondirent donc à Jésus: Nous ne savons. Et Jésus leur répliqua: Moi non plus, Je ne vous dirai point par quelle autorité Je fais ces choses. |
