| 1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו | 1 Chegando a manhã, todos os príncipes dos sacerdotes e os anciãos do povo reuniram-se em conselho para entregar Jesus à morte. |
| 2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון | 2 Ligaram-no e o levaram ao governador Pilatos. |
| 3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר | 3 Judas, o traidor, vendo-o então condenado, tomado de remorsos, foi devolver aos príncipes dos sacerdotes e aos anciãos as trinta moedas de prata, |
| 4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה | 4 dizendo-lhes: “Pequei, entregando o sangue de um justo”. Responderam-lhe: “Que nos importa? Isto é lá contigo!”. |
| 5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק | 5 Ele jogou então no templo as moedas de prata, saiu e foi enforcar-se. |
| 6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא | 6 Os príncipes dos sacerdotes tomaram o dinheiro e disseram: “Não é permitido lançá-lo no tesouro sagrado, porque se trata de preço de sangue”. |
| 7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים | 7 Depois de haverem deliberado, compraram com aquela soma o campo do Oleiro, para que ali se fizesse um cemitério de estrangeiros. |
| 8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה | 8 Essa é a razão por que aquele terreno é chamado, ainda hoje, “Campo de Sangue”. |
| 9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל | 9 Assim se cumpriu a profecia do profeta Jeremias: Eles receberam trinta moedas de prata, preço daquele cujo valor foi estimado pelos filhos de Israel; |
| 10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה | 10 e deram-no pelo campo do Oleiro, como o Senhor me havia prescrito. |
| 11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת | 11 Jesus compareceu diante do governador, que o interrogou: “És o rei dos judeus?”. “Sim” –, respondeu-lhe Jesus. |
| 12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר | 12 Ele, porém, nada respondia às acusações dos príncipes dos sacerdotes e dos anciãos. |
| 13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך | 13 Perguntou-lhe Pilatos: “Não ouves todos os testemunhos que levantam contra ti?”. |
| 14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד | 14 Mas, para grande admiração do governador, não quis responder a nenhuma acusação. |
| 15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו | 15 Era costume que o governador soltasse um preso a pedido do povo em cada festa de Páscoa. |
| 16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא | 16 Ora, havia naquela ocasião um prisioneiro famoso, chamado Barrabás. |
| 17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח | 17 Pilatos dirigiu-se ao povo reunido: “Qual quereis que eu vos solte: Barrabás ou Jesus, que se chama Cristo?”. |
| 18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו | 18 (Ele sabia que tinham entregue Jesus por inveja.) |
| 19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום | 19 Enquanto estava sentado no tribunal, sua mulher lhe mandou dizer: “Nada faças a esse justo. Fui hoje atormentada por um sonho que lhe diz respeito”. |
| 20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע | 20 Mas os príncipes dos sacerdotes e os anciãos persuadiram o povo que pedisse a libertação de Barrabás e fizesse morrer Jesus. |
| 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא | 21 O governador tomou então a palavra: “Qual dos dois quereis que eu vos solte?”. Responderam: “Barrabás!”. |
| 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב | 22 Pilatos perguntou: “Que farei então de Jesus, que é chamado o Cristo?”. Todos responderam: “Seja crucificado!”. |
| 23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב | 23 O governador tornou a perguntar: “Mas que mal fez ele?”. E gritavam ainda mais forte: “Seja crucificado!”. |
| 24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו | 24 Pilatos viu que nada adiantava, mas que, ao contrário, o tumulto crescia. Fez com que lhe trouxessem água, lavou as mãos diante do povo e disse: “Sou inocente do sangue deste homem. Isto é lá convosco!”. |
| 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו | 25 E todo o povo respondeu: “Caia sobre nós o seu sangue e sobre nossos filhos!”. |
| 26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב | 26 Libertou então Barrabás, mandou açoitar Jesus e lho entregou para ser crucificado. |
| 27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד | 27 Os soldados do governador conduziram Jesus para o pretório e rodearam-no com todo o pelotão. |
| 28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני | 28 Arrancaram-lhe as vestes e colocaram-lhe um manto escarlate. |
| 29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים | 29 Depois, trançaram uma coroa de espinhos, meteram-lha na cabeça e puseram-lhe na mão uma vara. Dobrando os joelhos diante dele, diziam com escárnio: “Salve, rei dos judeus!”. |
| 30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו | 30 Cuspiam-lhe no rosto e, tomando da vara, davam-lhe golpes na cabeça. |
| 31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב | 31 Depois de escarnecerem dele, tiraram-lhe o manto e entregaram-lhe as vestes. Em seguida, levaram-no para o crucificar. |
| 32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו | 32 Saindo, encontraram um homem de Cirene, chamado Simão, a quem obrigaram a levar a cruz de Jesus. |
| 33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת | 33 Chegaram ao lugar chamado Gólgota, isto é, lugar do crânio. |
| 34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות | 34 Deram-lhe de beber vinho misturado com fel. Ele provou, mas se recusou a beber. |
| 35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל | 35 Depois de o haverem crucificado, dividiram suas vestes entre si, tirando à sorte. Cumpriu-se assim a profecia do profeta: Repartiram entre si minhas vestes e sobre meu manto lançaram à sorte ( Sl 21,19 ). |
| 36 וישבו שמה וישמרו אותו | 36 Sentaram-se e montaram guarda. |
| 37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים | 37 Por cima de sua cabeça penduraram um escrito trazendo o motivo de sua crucificação: “Este é Jesus, o rei dos judeus”. |
| 38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו | 38 Ao mesmo tempo foram crucificados com ele dois ladrões, um à sua direita e outro à sua esquerda. |
| 39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם | 39 Os que passavam o injuriavam, sacudiam a cabeça e diziam: |
| 40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב | 40 “Tu, que destróis o templo e o reconstróis em três dias, salva-te a ti mesmo! Se és o Filho de Deus, desce da cruz!”. |
| 41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר | 41 Os príncipes dos sacerdotes, os escribas e os anciãos também zombavam dele: |
| 42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו | 42 “Ele salvou a outros e não pode salvar-se a si mesmo! Se é rei de Israel, desça agora da cruz e nós creremos nele! |
| 43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני | 43 Confiou em Deus, Deus o livre agora, se o ama, porque ele disse: Eu sou o Filho de Deus!”. |
| 44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה | 44 E os ladrões, crucificados com ele, também o ultrajavam. |
| 45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית | 45 Desde a hora sexta até a nona, cobriu-se toda a terra de trevas. |
| 46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני | 46 Próximo da hora nona, Jesus exclamou em voz forte: “Eli, Eli, lammá sabactáni?” – o que quer dizer: “Meu Deus, meu Deus, por que me abandonaste?”. |
| 47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא | 47 A essas palavras, alguns dos que lá estavam diziam: “Ele chama por Elias”. |
| 48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו | 48 Imediatamente, um deles tomou uma esponja, embebeu-a em vinagre e apresentou-lha na ponta de uma vara para que bebesse. |
| 49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו | 49 Os outros diziam: “Deixa! Vejamos se Elias virá socorrê-lo”. |
| 50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו | 50 Jesus de novo lançou um grande brado, e entregou a alma. |
| 51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו | 51 E eis que o véu do templo se rasgou em duas partes de alto a baixo, a terra tremeu, fenderam-se as rochas. |
| 52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו | 52 Os sepulcros se abriram e os corpos de muitos justos ressuscitaram. |
| 53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים | 53 Saindo de suas sepulturas, entraram na cidade santa depois da ressurreição de Jesus e apareceram a muitas pessoas. |
| 54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים | 54 O centurião e seus homens que montavam guarda a Jesus, diante do estremecimento da terra e de tudo o que se passava, disseram entre si, possuídos de grande temor: “Verdadeiramente, este homem era Filho de Deus!”. |
| 55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו | 55 Havia ali também algumas mulheres que de longe olhavam; tinham seguido Jesus desde a Galileia para o servir. |
| 56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי | 56 Entre elas se achavam Maria Madalena e Maria, mãe de Tiago e de José, e a mãe dos filhos de Zebedeu. |
| 57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע | 57 À tardinha, um homem rico de Arimateia, chamado José, que era também discípulo de Jesus, |
| 58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו | 58 foi procurar Pilatos e pediu-lhe o corpo de Jesus. Pilatos cedeu-o. |
| 59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור | 59 José tomou o corpo, envolveu-o num lençol branco |
| 60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו | 60 e o depositou num sepulcro novo, que tinha mandado talhar para si na rocha. Depois rolou uma grande pedra à entrada do sepulcro e foi-se embora. |
| 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר | 61 Maria Madalena e a outra Maria ficaram lá, sentadas defronte do túmulo. |
| 62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס | 62 No dia seguinte, isto é, o dia seguinte ao da Preparação, os príncipes dos sacerdotes e os fariseus dirigiram-se todos juntos à casa de Pilatos. |
| 63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום | 63 E disseram-lhe: “Senhor, nós nos lembramos de que aquele impostor disse, enquanto vivia: Depois de três dias ressuscitarei. |
| 64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה | 64 Ordena, pois, que seu sepulcro seja guardado até o terceiro dia. Os seus discípulos poderiam vir roubar o corpo e dizer ao povo: Ressuscitou dos mortos. E esta última impostura seria pior que a primeira”. |
| 65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם | 65 Respondeu Pilatos: “Tendes uma guarda. Ide e guardai-o como o entendeis”. |
| 66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר | 66 Foram, pois, e asseguraram o sepulcro, selando a pedra e colocando guardas. |
