| 1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו | 1 Le matin étant venu, tous les princes des prêtres et les anciens du peuple tinrent conseil contre Jésus, pour Le faire mourir. |
| 2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון | 2 Et L'ayant lié, ils L'emmenèrent et Le livrèrent à Ponce Pilate, le gouverneur. |
| 3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר | 3 Alors Judas, qui L'avait trahi, voyant qu'Il était condamné, poussé par le repentir, rapporta les pièces d'argent aux princes des prêtres et aux anciens, |
| 4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה | 4 en disant: J'ai péché, en livrant le sang innocent. Mais ils dirent: Que nous importe? c'est ton affaire. |
| 5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק | 5 Ayant jeté les pièces d'argent dans le temple, il se retira, et alla se pendre. |
| 6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא | 6 Mais les princes des prêtres, ayant pris les pièces d'argent, dirent: Il ne nous est pas permis de les mettre dans le trésor, parce que c'est le prix du sang. |
| 7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים | 7 Et ayant tenu conseil, ils en achetèrent le champ d'un potier, pour la sépulture des étrangers. |
| 8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה | 8 C'est pourquoi ce champ a été appelé jusqu'à ce jour Haceldama, c'est-à-dire champ du sang. |
| 9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל | 9 Alors s'accomplit ce qui avait été prédit par le prophète Jérémie: Ils ont reçu les trente pièces d'argent, prix de Celui qui a été évalué, qu'on a évalué de la part des enfants d'Israël, |
| 10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה | 10 et ils les ont données pour le champ d'un potier, comme le Seigneur me l'a ordonné. |
| 11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת | 11 Or Jésus comparut devant le gouverneur, et le gouverneur L'interrogea en ces termes: Es-Tu le Roi des Juifs? Jésus lui répondit: Tu le dis. |
| 12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר | 12 Et comme Il était accusé par les princes des prêtres et les anciens, Il ne répondit rien. |
| 13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך | 13 Alors Pilate Lui dit: N'entends-Tu pas quels graves témoignages ils portent contre Toi? |
| 14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד | 14 Mais Il ne lui répondit pas un seul mot, de sorte que le gouverneur en fut très étonné. |
| 15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו | 15 Or, le jour de la fête, le gouverneur avait coutume de délivrer un prisonnier, celui que le peuple demandait. |
| 16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא | 16 Il avait alors un prisonnier insigne, nommé Barabbas. |
| 17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח | 17 Comme ils étaient donc assemblés, Pilate leur dit: Qui voulez-vous que je vous délivre? Barabbas, ou Jésus, qui est appelé Christ? |
| 18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו | 18 Car il savait que c'était par envie qu'ils L'avaient livré. |
| 19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום | 19 Pendant qu'il était assis sur son tribunal, sa femme lui envoya dire: Qu'il n'y ait rien entre toi et ce juste; car j'ai beaucoup souffert aujourd'hui en songe, à cause de Lui. |
| 20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע | 20 Mais les princes des prêtres et les anciens persuadèrent au peuple de demander Barabbas et de faire périr Jésus. |
| 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא | 21 Le gouverneur, prenant la parole, leur dit: Lequel des deux voulez-vous que je vous délivre? Ils dirent: Barabbas. |
| 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב | 22 Pilate leur dit: Que ferai-je donc de Jésus, qui est appelé Christ? |
| 23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב | 23 Ils répondirent tous: Qu'il soit crucifié! Le gouverneur leur dit: Mais quel mal a-t-Il fait? Et ils crièrent encore plus fort, en disant: Qu'Il soit crucifié! |
| 24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו | 24 Pilate, voyant qu'il ne gagnait rien, mais que le tumulte allait croissant, prit de l'eau, et se lava les mains devant le peuple, en disant: Je suis innocent du sang de ce juste; c'est à vous de voir. |
| 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו | 25 Et tout le peuple répondit: Que Son sang retombe sur nous et sur nos enfants! |
| 26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב | 26 Alors il leur délivra Barabbas, et après avoir fait flageller Jésus, il Le leur livra pour être crucifié. |
| 27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד | 27 Alors les soldats du gouverneur, emmenant Jésus dans le prétoire, rassemblèrent autour de Lui toute la cohorte. |
| 28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני | 28 Et L'ayant dépouillé, ils Le revêtirent d'une chlamyde écarlate; |
| 29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים | 29 puis, tressant une couronne d'épines, ils la mirent sur Sa tête, et un roseau dans Sa main droite; et fléchissant le genou devant Lui, ils se moquaient de Lui, en disant: Salut, Roi des Juifs! |
| 30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו | 30 Et crachant sur Lui, ils prenaient le roseau, et Lui frappaient la tête. |
| 31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב | 31 Lorsqu'ils se furent moqués de Lui, ils Lui ôtèrent la chlamyde, Lui remirent Ses vêtements, et L'emmenèrent pour Le crucifier. |
| 32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו | 32 Comme ils sortaient, ils rencontrèrent un homme de Cyrène, nommé Simon, qu'ils contraignirent de porter la croix de Jésus. |
| 33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת | 33 Et ils vinrent au lieu appelé Golgotha, c'est-à-dire, lieu du Calvaire. |
| 34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות | 34 Et ils Lui donnèrent du vin mêlé de fiel; mais, quand Il l'eut goûté, Il ne voulut pas boire. |
| 35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל | 35 Après qu'ils L'eurent crucifié, ils partagèrent entre eux Ses vêtements, les tirant au sort, afin que s'accomplît ce qui avait été prédit par le prophète: Ils se sont partagés Mes vêtements, et ils ont tiré Ma tunique au sort. |
| 36 וישבו שמה וישמרו אותו | 36 Et s'étant assis, ils Le gardaient. |
| 37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים | 37 Ils mirent au-dessus de Sa tête une inscription, indiquant le sujet de Sa condamnation: Celui-ci est Jésus, le Roi des Juifs. |
| 38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו | 38 En même temps, on crucifia avec Lui deux voleurs, l'un à Sa droite, et l'autre à Sa gauche. |
| 39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם | 39 Et les passants Le blasphémaient, branlant la tête, |
| 40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב | 40 et disant: Allons, Toi qui détruis le temple de Dieu, et qui le rebâtis en trois jours, sauve-Toi Toi-même; si Tu es le Fils de Dieu, descends de la croix. |
| 41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר | 41 Les princes des prêtres se moquaient aussi de Lui, avec les scribes et les anciens, et disaient: |
| 42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו | 42 Il a sauvé les autres, et Il ne peut Se sauver Lui-même; s'Il est le Roi d'Israël, qu'Il descende maintenant de la croix, et nous croirons en Lui. |
| 43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני | 43 Il a confiance en Dieu: que Dieu Le délivre maintenant, s'Il L'aime; car Il a dit: Je suis le Fils de Dieu. |
| 44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה | 44 Les voleurs qui avaient été crucifiés avec Lui, Lui adressèrent les mêmes outrages. |
| 45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית | 45 Or, depuis la sixième heure jusqu'à la neuvième heure, il y eut des ténèbres sur toute la terre. |
| 46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני | 46 Et vers la neuvième heure, Jésus cria d'une voix forte: Eli, Eli, lamma sabacthani? C'est-à-dire: Mon Dieu, Mon Dieu, pourquoi M'avez-vous abandonné? |
| 47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא | 47 Quelqu'un de ceux qui étaient présents, L'ayant entendu, disaient: Il appelle Elie. |
| 48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו | 48 Et aussitôt l'un d'eux, accourant, prit une éponge et la remplit de vinaigre; et l'ayant attachée à un roseau, il Lui donnait à boire. |
| 49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו | 49 Mais les autres disaient: Laisse, voyons si Elie viendra Le délivrer. |
| 50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו | 50 Mais Jésus, poussant de nouveau un grand cri, rendit l'esprit. |
| 51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו | 51 Et voici que le voile du temple se déchira en deux, depuis le haut jusqu'en bas, et la terre trembla, et les pierres se fendirent, |
| 52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו | 52 et les sépulcres s'ouvrirent, et beaucoup de corps des saints qui s'étaient endormis ressuscitèrent, |
| 53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים | 53 et sortant de leurs tombeaux après Sa résurrection, ils vinrent dans la ville sainte, et apparurent à beaucoup de personnes. |
| 54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים | 54 Le centurion et ceux qui étaient avec lui pour garder Jésus, ayant vu le tremblement de terre et tout ce qui se passait, furent saisis d'une grande frayeur, et dirent: Vraiment cet homme était le Fils de Dieu. |
| 55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו | 55 Il y avait là aussi, à quelque distance, des femmes nombreuses, qui avaient suivi Jésus depuis la Galilée, pour Le servir; |
| 56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי | 56 parmi elles était Marie Madeleine, Marie mère de Jacques et de Joseph, et la mère des fils de Zébédée. |
| 57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע | 57 Lorsque le soir fut venu, il vint un homme riche d'Arimathie, nommé Joseph, qui était aussi disciple de Jésus. |
| 58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו | 58 Cet homme alla trouver Pilate, et demanda le corps de Jésus. Pilate ordonna qu'on rendît le corps. |
| 59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור | 59 Et ayant pris le corps, Joseph l'enveloppa d'un linceul blanc. |
| 60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו | 60 Et le déposa dans son sépulcre neuf, qu'il avait fait tailler dans le roc; puis il roula une grande pierre à l'entrée du sépulcre, et il s'en alla. |
| 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר | 61 Or, Marie Madeleine et l'autre Marie étaient là, assises en face du sépulcre. |
| 62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס | 62 Le lendemain, qui était le jour après la Préparation, les princes des prêtres et les pharisiens allèrent ensemble trouver Pilate, |
| 63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום | 63 en disant: Seigneur, nous nous sommes souvenus que cet imposteur a dit, lorsqu'Il vivait encore: Après trois jours Je ressusciterai. |
| 64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה | 64 Ordonnez donc que le sépulcre soit gardé jusqu'au troisième jour, de peur que Ses disciples ne viennent dérober Son corps, et ne disent au peuple: Il est ressuscité d'entre les morts; dernière imposture qui serait pire que la première. |
| 65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם | 65 Pilate leur dit: Vous avez des gardes; allez, gardez-le comme vous l'entendez. |
| 66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר | 66 Ils s'en allèrent donc, et pour s'assurer du sépulcre, ils en scellèrent la pierre et y mirent des gardes. |
