| 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו | 1 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו |
| 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב | 2 אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי אַחֲרֵי יוֹמַיִם יִהְיֶה הַפָּסַח וּבֶן־הָאָדָם יִמָּסֵר לְהִצָּלֵב |
| 3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא | 3 וַיִּקָּהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם אֶל־חֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַנִּקְרָא קַיָּפָא |
| 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו | 4 וַיִּוָּעֲצוּ יַחְדָּו לִתְפֹּשׂ אֶת־יֵשׁוּעַ בְּעָרְמָה וְלַהֲמִיתוֹ |
| 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם | 5 וַיֹּאמְרוּ אַךְ־לֹא בֶחָג פֶּן־תִּהְיֶה מְהוּמָה בָּעָם |
| 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע | 6 וַיְהִי בִּהְיוֹת יֵשׁוּעַ בֵּית־הִינִי בְּבֵית שִׁמְעוֹן הַמְּצֹרָע |
| 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן | 7 וַתִּקְרַב אֵלָיו אִשָּׁה וּבְיָדָהּ פַּךְ־שֶׁמֶן יָקָר מְאֹד וַתִּצֹּק עַל־רֹאשׁוֹ בַּהֲסִבּוֹ עַל־הַשֻּׁלְחָן |
| 8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה | 8 וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּתְרָעֲמוּ לֵאמֹר עַל־מָה הָאִבּוּד הַזֶּה |
| 9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים | 9 כִּי הַשֶּׁמֶן הַזֶּה הָיָה רָאוּי לְהִמָּכֵר בִּמְחִיר רָב וּלְתִתּוֹ לָעֲנִיִּים |
| 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי | 10 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה תוֹגוּ אֶת־הָאִשָּׁה הֲלֹא מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה עִמָּדִי |
| 11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד | 11 כִּי עֲנִיִּים תָּמִיד עִמָּכֶם וְאָנֹכִי אֵינֶנִּי אִתְּכֶם תָּמִיד |
| 12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת | 12 כִּי אֲשֶׁר שָׁפְכָה אֶת־הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עַל־גּוּפִי לַחֲנֹט אוֹתִי עָשְׂתָה זֹּאת |
| 13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה | 13 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בַּאֲשֶׁר תִּקָּרֵא הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת בְּכָל־הָעוֹלָם גַּם אֶת־אֲשֶׁר הִיא עָשְׂתָה יְסֻפַּר לְזִכָּרוֹן לָהּ |
| 14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים | 14 וַיֵּלֶךְ אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה אִישׁ־קְרִיּוֹת אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים |
| 15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף | 15 וַיֹּאמֶר מַה־תִּתְּנוּ לִי וְאֶמְסְרֶנּוּ בְיֶדְכֶם וַיִּשְׁקְלוּ־לוֹ שְׁלשִׁים כָּסֶף |
| 16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו | 16 וּמִן־הָעֵת הַהִיא בִּקֵּשׁ תֹּאֲנָה לִמְסֹר אוֹתוֹ |
| 17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח | 17 וַיְהִי בָרִאשׁוֹן לְחַג הַמַּצּוֹת וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ לֵאמֹר בְּאֵיזֶה מָקוֹם תַּחְפֹּץ כִּי־נָכִין לְךָ לֶאֱכֹל אֶת־הַפָּסַח |
| 18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי | 18 וַיֹּאמֶר לְכוּ הָעִירָה אֶל־פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר הָרַב עִתִּי קְרוֹבָה הִיא וּבְבֵיתְךָ אֶעֱשֶׂה אֶת־הַפֶּסַח עִם־תַּלְמִידָי |
| 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח | 19 וַיַּעֲשֹוּ הַתַּלְמִידִים כַּאֲשֶׁר צִוָּם יֵשׁוּעַ וַיָּכִינוּ אֶת־הַפָּסַח |
| 20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר | 20 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיַּסֵּב עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר |
| 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני | 21 וּבְאָכְלָם וַיֹּאמַר אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־אֶחָד מִכֶּם יִמְסְרֵנִי |
| 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני | 22 וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד וַיָּחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ לֵאמֹר לוֹ הֶאָנֹכִי הוּא אֲדֹנִי |
| 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני | 23 וַיַּעַן וַיֹּאמַר הָאִישׁ אֲשֶׁר טָבַל עִמִּי אֶת־יָדוֹ בַּקְּעָרָה הוּא יִמְסְרֵנִי |
| 24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד | 24 הֵן בֶּן־הָאָדָם הָלוֹךְ יֵלֶךְ־לוֹ כַּכָּתוּב עָלָיו אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ יִמָּסֵר בֶּן־הָאָדָם טוֹב לָאִישׁ הַהוּא אִם־לֹא נוֹלָד |
| 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת | 25 וַיַּעַן יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ וַיֹּאמַר רַבִּי הַאֲנִי הוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה אָמָרְתָּ |
| 26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי | 26 וּבְאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ וְאִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי |
| 27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם | 27 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם לֵאמֹר שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם |
| 28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים | 28 כִּי זֶה הוּא דָמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים |
| 29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי | 29 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מֵעַתָּה שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מִתְּנוּבַת הַגֶּפֶן הַזֹּאת עַד הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה אֹתָהּ עִמָּכֶם חֲדָשָׁה בְּמַלְכוּת אָבִי |
| 30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים | 30 וַיְהִי אַחֲרֵי גָמְרָם אֶת־הַהַלֵּל וַיֵּצְאוּ אֶל־הַר הַזֵּיתִים |
| 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן | 31 אָז אָמַר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כִּי כָתוּב אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן |
| 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה | 32 וְאַחֲרֵי קוּמִי אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם הַגָּלִילָה |
| 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל | 33 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם כִּי־יִכָּשְׁלוּ בְךָ כֻּלָּם אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶכָּשֵׁל |
| 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים | 34 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי בַלַּיְלָה הַזֶּה בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל תְּכַחֵשׁ בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים |
| 35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים | 35 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטְרוֹס גַּם כִּי־יִהְיֶה עָלַי לָמוּת אִתְּךָ כַּחֵשׁ לֹא אֲכַחֵשׁ בָּךְ וְכֵן אָמְרוּ גַּם כָּל־הַתַּלְמִידִים |
| 36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי | 36 אַחֲרֵי־כֵן בָּא אִתָּם יֵשׁוּעַ אֶל־חָצֵר הַנִּקְרָא גַּת־שְׁמָנִים וַיֹּאמֶר אֶל־הַתַּלְמִידִים שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עַד־אֲשֶׁר אֵלֵךְ שָׁמָּה וְהִתְפַּלָּלְתִּי |
| 37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג | 37 וַיִּקַּח אִתּוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־שְׁנֵי בְּנֵי זַבְדָּי וַיָּחֶל לְהֵעָצֵב וְלָמוּג |
| 38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי | 38 וַיֹּאמֶר לָהֶם נַפְשִׁי מָרָה־לִי עַד־מָוֶת עִמְדוּ פֹה וְשִׁקְדוּ עִמִּי |
| 39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך | 39 וַיֵּלֶךְ מְעַט הָלְאָה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־יוּכַל לִהְיוֹת תַּעֲבָר־נָא מֵעָלַי הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנֶךָ |
| 40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת | 40 וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים וַיֹּאמֶר אֶל־פֶּטְרוֹס הִנֵּה לֹא־הָיָה בִיכָלְתְּכֶם לִשְׁקֹד עִמִּי שָׁעָה אֶחָת |
| 41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה | 41 שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלְלוּ פֶּן־תָּבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן הֵן הָרוּחַ הִיא חֲפֵצָה וְהַבָּשָׂר הוּא רָפֶה |
| 42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך | 42 וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת־לוֹ שֵׁנִית וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר אָבִי אִם־לֹא תוּכַל הַכּוֹס הַזֹּאת לַעֲבֹר מִמֶּנִּי מִבְּלִי שְׁתוֹתִי אֹתָהּ יְהִי כִּרְצוֹנֶךָ |
| 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות | 43 וַיָּבֹא וַיִּמְצָאֵם גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יְשֵׁנִים כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ כְבֵדוֹת |
| 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה | 44 וַיַּנִּיחֵם וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת וַיִּתְפַּלֵּל שְׁלִישִׁית בְּאָמְרוֹ עוֹד־הַפַּעַם כַּדָּבָר הַזֶּה |
| 45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים | 45 וַיָּבֹא אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נוּמוּ מֵעַתָּה וְנוּחוּ הִנֵּה הַשָּׁעָה קְרוֹבָה וּבֶן־הָאָדָם נִמְסָר לִידֵי חַטָּאִים |
| 46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי | 46 קוּמוּ וְנֵלֵכָה הִנֵּה הוֹלֵךְ וְקָרֵב הַמֹּסֵר אוֹתִי |
| 47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם | 47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה־בָא יְהוּדָה אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר וְעִמּוֹ הָמוֹן רָב בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְּלוֹת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם |
| 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו | 48 וְהַמֹּסֵר אֹתוֹ נָתַן לָהֶם אוֹת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶשָּׁקֵהוּ זֶה הוּא תִּפְשֹוּהוּ |
| 49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו | 49 וּמִיָּד נִגַּשׁ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לְךָ רַבִּי וַיְנַשֶּׁק־לוֹ |
| 50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו | 50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רֵעִי עַל־מֶה בָאתָ וַיִּגְּשׁוּ וַיִּשְׁלְחוּ אֶת־יְדֵיהֶם בְּיֵשׁוּעַ וַיִּתְפְּשֹוּ אֹתוֹ |
| 51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו | 51 וְהִנֵּה אֶחָד מִן־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִם־יֵשׁוּעַ שָׁלַח יָדוֹ וַיִּשְׁלֹף חַרְבּוֹ וַיַּךְ אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֵּץ אֶת־אָזְנוֹ |
| 52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו | 52 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הָשֵׁב אֶת־חַרְבְּךָ אֶל־תַּעְרָהּ כִּי כָּל־אֹחֲזֵי חֶרֶב בַּחֶרֶב יֹאבֵדוּ |
| 53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים | 53 אוֹ הֲיַחְשֹׁב לִבְּךָ כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁאֹל עַתָּה מֵאֵת אָבִי וְהוּא יְצַוֶּה־לִּי יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר לִגְיוֹנוֹת שֶׁל־מַלְאָכִים |
| 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה | 54 וְאֵיכָכָה אֵפוֹא יִמָּלְאוּ הַכְּתוּבִים כִּי־כֵן הָיֹה תִהְיֶה |
| 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי | 55 בַּשָּׁעָה הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל־הֲמוֹן הָעָם כְּעַל־פָּרִיץ יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְּלוֹת לְתָפְשֵׂנִי וְיוֹם יוֹם הָיִיתִי ישֵׁב וּמְלַמֵּד אֶצְלְכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא הֶחֱזַקְתֶּם בִּי |
| 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו | 56 וְכָל־זֹאת הָיְתָה לְמַלֹּאת כִּתְבֵי הַנְּבִיאִים אָז עֲזָבוּהוּ הַתַּלְמִידִים כֻּלָּם וַיָּנוּסוּ |
| 57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים | 57 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּפְשֹוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הוֹלִיכֻהוּ אֶל־קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ־שָׁם הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים |
| 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר | 58 וּפֶטְרוֹס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק עַד לַחֲצַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּבֹא פְנִימָה וַיֵּשֶׁב לוֹ אֵצֶל הַמְשָׁרְתִים לִרְאוֹת אֶת־אַחֲרִית הַדָּבָר |
| 59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו | 59 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְכָל־הַסַּנְהֶדְרִין בִּקְשׁוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בְּיֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֹ וְלֹא מָצָאוּ |
| 60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר | 60 וְאַף בַּעֲמֹד שָׁם עֵדֵי שֶׁקֶר רַבִּים לֹא מָצָאוּ וּבָאַחֲרוֹנָה נִגְּשׁוּ שְׁנֵי עֵדֵי שָׁקֶר |
| 61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים | 61 וַיֹּאמְרוּ זֶה אָמַר יֵשׁ בִּיכָלְתִּי לַהֲרֹס אֶת־הֵיכַל הָאֱלֹהִים וְלָשׁוּב לִבְנוֹתוֹ בִּשְׁלשֶׁת יָמִים |
| 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה | 62 וַיָּקָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאֵינְךָ מֵשִׁיב דָּבָר עַל־אֲשֶׁר עָנוּ־בְךָ אֵלֶּה |
| 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים | 63 וְיֵשׁוּעַ הֶחֱרִישׁ וַיַּעַן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאמֶר לוֹ מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים חַיִּים שֶׁתֹּאמַר לָנוּ אִם־אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים |
| 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים | 64 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מֵעַתָּה תִּרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם ישֵׁב לִימִין הַגְּבוּרָה וּבָא עִם־עַנְנֵי הַשָּׁמָיִם |
| 65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו | 65 וַיִּקְרַע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמַר הוּא גִדֵּף וּמַה־לָּנוּ עוֹד לְבַקֵּשׁ עֵדִים הִנֵּה עַתָּה שְׁמַעְתֶּם אֶת־גִּדּוּפוֹ |
| 66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא | 66 מַה־דַּעְתְּכֶם וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־מָוֶת הוּא |
| 67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי | 67 וַיָּרֹקּוּ בְּפָנָיו וַיַּכֻּהוּ בְאֶגְרוֹף וַאֲחֵרִים הִכֻּהוּ עַל־הַלֶּחִי |
| 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך | 68 וַיֹּאמְרוּ הִנָּבֵא לָנוּ הַמָּשִׁיחַ מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתָךְ |
| 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי | 69 וּפֶטְרוֹס יָשַׁב מִחוּץ לַבַּיִת בֶּחָצֵר וַתִּגַּשׁ אֵלָיו שִׁפְחָה לֵאמֹר גַּם־אַתָּה הָיִיתָ עִם־יֵשׁוּעַ הַגְּלִילִי |
| 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת | 70 וַיְכַחֵשׁ בִּפְנֵי כֻלָּם לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי מָה־אַתְּ אֹמָרֶת |
| 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי | 71 וַיֵּצֵא אֶל־פֶּתַח הַשַּׁעַר וַתֵּרֶא אוֹתוֹ אַחֶרֶת וַתֹּאמֶר לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־שָׁם גַּם־זֶה הָיָה עִם־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי |
| 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש | 72 וַיּוֹסֶף לְכַחֵשׁ וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת־הָאִישׁ |
| 73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך | 73 וְכִמְעַט אַחֲרֵי־כֵן וַיִּגְּשׁוּ הָעֹמְדִים שָׁם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פֶּטְרוֹס אֱמֶת כִּי גַם־אַתָּה מֵהֶם כִּי גַם־לְשׁוֹנְךָ מְגַלָּה אוֹתָךְ |
| 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול | 74 וַיָּחֶל לְהַחֲרִים אֶת־נַפְשׁוֹ וּלְהִשָּׁבֵעַ לֵאמֹר לֹא יָדַעְתִּי אֶת־הָאִישׁ וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל |
| 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי | 75 וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו לֵאמֹר בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל תְּכַחֵשׁ בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי |
