| 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו | 1 Et il arriva que, lorsque Jésus eut achevé tous ces discours, Il dit à Ses disciples: |
| 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב | 2 Vous savez que la Pâque se fera dans deux jours, et le Fils de l'homme sera livré pour être crucifié. |
| 3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא | 3 Alors les princes des prêtres et les anciens du peuple s'assemblèrent dans la cour du grand prêtre, appelé Caïphe; |
| 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו | 4 et ils tinrent conseil pour se saisir de Jésus par ruse, et Le faire mourir. |
| 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם | 5 Mais ils disaient: Que ce ne soit pas pendant la fête, de peur qu'il n'y ait du tumulte parmi le peuple. |
| 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע | 6 Or, comme Jésus était à Béthanie, dans la maison de Simon le lépreux, |
| 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן | 7 une femme s'approcha de Lui avec un vase d'albâtre, plein d'un parfum de grand prix, et elle le répandit sur Sa tête, pendant qu'Il était à table. |
| 8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה | 8 Les disciples, voyant cela, s'indignèrent et dirent: A quoi bon cette perte? |
| 9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים | 9 Car on aurait pu vendre ce parfum très cher, et en donner le prix aux pauvres. |
| 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי | 10 Mais Jésus, sachant ce qu'ils disaient, leur dit: Pourquoi faites-vous de la peine à cette femme? car elle a fait une bonne oeuvre à Mon égard. |
| 11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד | 11 En effet, vous avez toujours des pauvres avec vous; mais Moi, vous ne M'aurez pas toujours. |
| 12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת | 12 Cette femme, en répandant ce parfum sur Mon corps, l'a fait en vue de Ma sépulture. |
| 13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה | 13 En vérité, Je vous le dis, partout où sera prêché cet Evangile, dans le monde entier, on racontera aussi, en souvenir d'elle, ce qu'elle vient de faire. |
| 14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים | 14 Alors un des douze, appelé Judas Iscariote, alla trouver les princes des prêtres. |
| 15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף | 15 et leur dit: Que voulez-vous me donner, et je vous Le livrerai? Et ils convinrent de lui donner trente pièces d'argent. |
| 16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו | 16 Depuis ce moment, il cherchait une occasion favorable pour Le livrer. |
| 17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח | 17 Or, le premier jour des azymes, les disciples s'approchèrent de Jésus et Lui dirent: Où voulez-Vous que nous Vous préparions ce qu'il faut pour manger la pâque? |
| 18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי | 18 Jésus leur répondit: Allez dans la ville, chez un tel, et dites-lui: Le Maître dit: Mon temps est proche; Je ferai la pâque chez toi avec Mes disciples. |
| 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח | 19 Les disciples firent ce que Jésus leur avait ordonné, et préparèrent la pâque. |
| 20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר | 20 Le soir étant venu, Il Se mit à table avec Ses douze disciples. |
| 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני | 21 Et pendant qu'ils mangeaient, Il dit: En vérité, Je vous le dis, l'un de vous Me trahira. |
| 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני | 22 Vivement attristés, ils commencèrent chacun à Lui dire: Est-ce moi, Seigneur? |
| 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני | 23 Il leur répondit: Celui qui met avec Moi la main au plat est celui qui Me trahira. |
| 24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד | 24 Pour ce qui est du Fils de l'homme, Il S'en va, selon ce qui a été écrit de Lui; mais malheur à l'homme par qui le Fils de l'homme sera trahi! Il aurait mieux valu pour cet homme de n'être jamais né. |
| 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת | 25 Judas, celui qui Le trahit, prenant la parole, Lui dit: Est-ce moi, Maître? Jésus lui répondit: Tu l'as dit. |
| 26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי | 26 Or, pendant qu'ils soupaient, Jésus prit du pain, le bénit, le rompit, et le donna à Ses disciples, en disant: Prenez et mangez; ceci est Mon corps. |
| 27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם | 27 Et, prenant le calice, il rendit grâces, et le leur donna, en disant: Buvez-en tous; |
| 28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים | 28 car ceci est Mon sang, le sang de la nouvelle alliance, qui sera répandu pour beaucoup, pour la rémission des péchés. |
| 29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי | 29 Or, Je vous le dis, Je ne boirai plus désormais de ce fruit de la vigne, jusqu'à ce jour où Je le boirai de nouveau avec vous, dans le royaume de Mon Père. |
| 30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים | 30 Et, après avoir dit l'hymne, ils allèrent à la montagne des Oliviers. |
| 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן | 31 Alors Jésus leur dit: Vous serez tous scandalisés cette nuit à Mon sujet. Car il est écrit: Je frapperai le pasteur, et les brebis du troupeau seront dispersées. |
| 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה | 32 Mais, après que Je serai ressuscité, Je vous précéderai en Galilée. |
| 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל | 33 Pierre, prenant la parole, Lui dit: Quand même tous seraient scandalisés à Votre sujet, moi je ne serai jamais scandalisé. |
| 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים | 34 Jésus lui dit: En vérité, Je te le dis, cette nuit même, avant que le coq chante, tu Me renieras trois fois. |
| 35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים | 35 Pierre Lui dit: Quand il me faudrait mourir avec Vous, je ne Vous renierai point. Et tous les disciples parlèrent de même. |
| 36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי | 36 Alors Jésus vint avec eux dans un domaine appelé Gethsémani; Il dit à Ses disciples: Asseyez-vous ici, pendant que J'irai là pour prier. |
| 37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג | 37 Et ayant pris avec Lui Pierre et les deux fils de Zébédée, Il commença à être attristé et affligé. |
| 38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי | 38 Alors Il leur dit: Mon âme est triste jusqu'à la mort; demeurez ici, et veillez avec Moi. |
| 39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך | 39 Et S'étant avancé un peu plus loin, Il Se prosterna le visage contre terre, priant et disant: Mon Père, s'il est possible, que ce calice s'éloigne de Moi; cependant, qu'il en soit non pas comme Je veux, mais comme Vous voulez. |
| 40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת | 40 Et Il vint vers Ses disciples, et les trouva endormis; et Il dit à Pierre: Ainsi, vous n'avez pas pu veiller une heure avec Moi? |
| 41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה | 41 Veillez et priez, afin que vous ne tombiez point dans la tentation. L'esprit est prompt, mais la chair est faible. |
| 42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך | 42 Il S'en alla encore une seconde fois, et Il pria, en disant: Mon Père, si ce calice ne peut passer sans que Je le boive, que Votre volonté soit faite. |
| 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות | 43 Il revint de nouveau, et Il les trouva endormis; car leurs yeux étaient appesantis. |
| 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה | 44 Et les quittant, Il S'en alla encore, et Il pria pour la troisième fois, en disant les mêmes paroles. |
| 45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים | 45 Puis Il vint à Ses disciples, et leur dit: Dormez maintenant et reposez-vous; voici que l'heure approche, et le Fils de l'homme sera livré aux mains des pécheurs. |
| 46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי | 46 Levez-vous, allons; voici que celui qui doit Me trahir approche. |
| 47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם | 47 Comme Il parlait encore, voici que Judas, l'un des douze, arriva, et avec Lui une foule nombreuse, armée d'épées et de bâtons, envoyée par les princes des prêtres et par les anciens du peuple. |
| 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו | 48 Or, celui qui Le trahissait leur avait donné un signe, en disant: Celui que je baiserai, c'est Lui; saisissez-Le. |
| 49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו | 49 Et aussitôt, s'approchant de Jésus, il dit: Je Vous salue, Maître. Et il Le baisa. |
| 50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו | 50 Jésus lui dit: Mon ami, pourquoi es-tu venu? Alors ils s'avancèrent, mirent les mains sur Jésus, et Le saisirent. |
| 51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו | 51 Et voici qu'un de ceux qui étaient avec Jésus, étendant la main, tira son épée, frappa le serviteur du grand prêtre, et lui coupa l'oreille. |
| 52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו | 52 Alors Jésus lui dit: Remets ton épée à sa place, car tous ceux qui prendront l'épée périront par l'épée. |
| 53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים | 53 Penses-tu que Je ne puisse pas prier Mon Père, qui M'enverrait à l'instant plus de douze légions d'Anges? |
| 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה | 54 Comment donc s'accompliront les Ecritures, qui annoncent qu'il en doit être ainsi? |
| 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי | 55 En même temps, Jésus dit à la foule: Vous êtes venus comme après un voleur, armés d'épées et de bâtons, pour vous emparer de Moi; tous les jours J'étais assis au milieu de vous, enseignant dans le temple, et vous ne M'avez pas arrêté. |
| 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו | 56 Mais tout cela s'est fait afin que ce que les prophètes ont écrit fût accompli. Alors tous les disciples, L'abandonnant, s'enfuirent. |
| 57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים | 57 Mais ceux qui avaient arrêté Jésus Le conduisirent chez Caïphe, le grand prêtre, où les scribes et les anciens s'étaient rassemblés. |
| 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר | 58 Or, Pierre Le suivait de loin, jusqu'à la cour du grand prêtre; et étant entré, il s'assit avec les serviteurs, pour voir la fin. |
| 59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו | 59 Cependant les princes des prêtres et tout le conseil cherchaient un faux témoignage contre Jésus, pour Le faire mourir; |
| 60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר | 60 et ils n'en trouvèrent point, quoique beaucoup de faux témoins se fussent présentés. Enfin il vint deux faux témoins, |
| 61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים | 61 qui dirent: Celui-ci a dit: Je puis détruire le temple de Dieu, et le rebâtir en trois jours. |
| 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה | 62 Alors le grand prêtre, se levant, Lui dit: Tu ne réponds rien à ce que ces hommes déposent contre Toi? |
| 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים | 63 Mais Jésus Se taisait. Et le grand prêtre Lui dit: Je T'adjure, par le Dieu vivant, de nous dire si Tu es le Christ, le Fils de Dieu. |
| 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים | 64 Jésus lui répondit: Tu l'as dit. Car Je vous le dis, désormais vous verrez le Fils de l'homme assis à la droite de la puissance de Dieu, et venant sur les nuées du ciel. |
| 65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו | 65 Alors le grand prêtre déchira ses vêtements, en disant: Il a blasphémé; qu'avons-nous encore de témoins? Voici que vous venez d'entendre le blasphème. |
| 66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא | 66 Que vous en semble? Ils répondirent: Il mérite la mort. |
| 67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי | 67 Alors ils Lui crachèrent au visage, et ils Le frappèrent à coup de poing; d'autres Lui donnèrent des soufflets, |
| 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך | 68 en disant: Prophétise-nous, Christ; qui est-ce qui T'a frappé? |
| 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי | 69 Cependant Pierre était assis dehors, dans la cour; et une servante s'approcha de lui, en disant: Toi aussi, Tu étais avec Jésus de Galilée. |
| 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת | 70 Mais il le nia devant tous, en disant: Je ne sais ce que tu dis. |
| 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי | 71 Et comme il franchissait la porte, une autre servante le vit, et dit à ceux qui étaient là: Celui-ci était aussi avec Jésus de Nazareth. |
| 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש | 72 Et il le nia de nouveau avec serment: Je ne connais point cet homme. |
| 73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך | 73 Peu après, ceux qui étaient là s'approchèrent, et dirent à Pierre: Certainement tu es aussi de ces gens-là; car ton langage te fait reconnaître. |
| 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול | 74 Alors il se mit à faire des imprécations, et à jurer qu'il ne connaissait pas cet homme. Et aussitôt le coq chanta. |
| 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי | 75 Et Pierre se ressouvint de la parole que Jésus avait dite: Avant que le coq chante, tu me renieras trois fois. Et étant sorti dehors, il pleura amèrement. |
