| 1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 Le Seigneur parla ensuite à Moïse, et lui dit : |
| 2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך | 2 Venge d'abord les enfants d'Israël des Madianites, et après cela tu seras réuni à ton peuple. |
| 3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין | 3 Aussitôt Moïse dit au peuple : Faites prendre les armes à quelques-uns d'entre vous, et préparez-les au combat, afin qu'ils puissent exécuter la vengeance que le Seigneur veut tirer des Madianites. |
| 4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא | 4 Choisissez mille hommes de chaque tribu d'Israël pour les envoyer à la guerre. |
| 5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא | 5 Ils donnèrent donc mille soldats de chaque tribu, c'est-à-dire douze mille hommes prêts à combattre, |
| 6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו | 6 qui furent envoyés par Moïse avec Phinées, fils du grand-prêtre Eléazar, auquel il donna encore les vases saints, et les trompettes pour en sonner. |
| 7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר | 7 Ils combattirent donc contre les Madianites ; et, les ayant vaincus, ils passèrent tous les mâles au fil de l'épée, |
| 8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב | 8 et tuèrent leurs rois Evi, Récem, Sur, Hur et Rébé, cinq princes de la nation, avec Balaam, fils de Béor ; |
| 9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו | 9 et ils prirent leurs femmes, leurs petits enfants, tous leurs troupeaux et tous leurs biens (meubles). Ils pillèrent tout ce qu'ils avaient. |
| 10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש | 10 Ils pillèrent (La flamme consuma) toutes leurs villes, tous leurs villages et tous leurs postes fortifiés (châteaux). |
| 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה | 11 Et ayant emmené leur butin et tout ce qu'ils avaient pris, tant les hommes que les animaux, |
| 12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו | 12 (et) ils les présentèrent à Moïse, au grand-prêtre Eléazar et à toute la multitude des enfants d'Israël, et ils portèrent au camp, dans la plaine de Moab, le long du Jourdain, vis-à-vis de Jéricho, tout le reste de ce qu'ils avaient pris qui pouvait servir à quelque usage. |
| 13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה | 13 Moïse, le grand-prêtre Eléazar, et tous les princes de la synagogue sortirent donc au-devant d'eux hors du camp. |
| 14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה | 14 Et Moïse s'irrita contre les principaux officiers de l'armée, contre les tribuns et les centurions qui venaient du combat, |
| 15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה | 15 et il leur dit : Pourquoi avez-vous sauvé les femmes ? |
| 16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה | 16 Ne sont-ce pas elles qui ont séduit les enfants d'Israël, selon le conseil de Balaam, et qui vous ont fait violer la loi du Seigneur par le péché commis à Phogor, qui attira la plaie dont le peuple fut frappé ? |
| 17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו | 17 Tuez donc tous les mâles, d'entre les enfants même, et faites mourir les femmes dont les hommes se sont approchés ; |
| 18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם | 18 mais réservez pour vous toutes les jeunes filles et toutes les autres qui sont vierges, |
| 19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם | 19 et demeurez sept jours hors du camp. Celui qui aura tué un homme, ou qui aura touché à un homme qu'on aura tué, se purifiera le troisième et le septième jour. |
| 20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו | 20 (Et) Vous purifierez aussi tout le butin, les vêtements, les vases, et tout ce qui peut être à quelque usage, soit qu'il soit fait de peaux, ou de poils de chèvre, ou de bois. |
| 21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה | 21 Le grand-prêtre Eléazar parla aussi en ces termes aux gens de l'armée qui avaient combattu : Voici ce qu'ordonne la loi que le Seigneur a donnée à Moïse. |
| 22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת | 22 Que l'or, l'argent, l'airain, le fer, le plomb et l'étain, |
| 23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים | 23 et tout ce qui peut passer par les flammes, soit purifié par le feu ; et que tout ce qui ne peut souffrir le feu soit sanctifié par l'eau d'expiation. |
| 24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה | 24 Vous laverez vos vêtements le septième jour, et, après avoir été purifiés, vous rentrerez (ensuite) dans le camp. |
| 25 ויאמר יהוה אל משה לאמר | 25 Le Seigneur dit aussi à Moïse : |
| 26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה | 26 Faites un (le) dénombrement de tout ce qui a été pris, depuis les hommes jusqu'aux bêtes, toi, le grand-prêtre Eléazar et les princes du peuple ; |
| 27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה | 27 et partage le butin également entre ceux qui ont combattu, et qui ont été à la guerre, et tout le reste du peuple. |
| 28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן | 28 Tu sépareras aussi la part du Seigneur, prise sur le butin de ceux qui ont combattu et qui ont été à la guerre. De cinq cents hommes, ou bœufs, ou ânes, ou brebis, tu en prendras un, |
| 29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה | 29 que tu donneras au grand-prêtre Eléazar, parce que ce sont les prémices du Seigneur. |
| 30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה | 30 Quant à l'autre moitié du butin, qui appartiendra aux enfants d'Israël, de cinquante hommes, ou bœufs, ou ânes, ou brebis, ou autres animaux, quels qu'ils soient, vous en prendrez un que vous donnerez aux lévites qui veillent à la garde et aux fonctions du tabernacle du Seigneur. |
| 31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה | 31 (Et) Moïse et Eléazar firent donc ce que le Seigneur avait ordonné. |
| 32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים | 32 Et on trouva que le butin que l'armée avait pris était de six cent soixante-quinze mille brebis, |
| 33 ובקר שנים ושבעים אלף | 33 de soixante-douze mille bœufs, |
| 34 וחמרים אחד וששים אלף | 34 de soixante et un mille ânes, |
| 35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף | 35 et de trente-deux mille personnes de sexe féminin, qui étaient demeurées vierges. |
| 36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות | 36 La moitié fut donnée à ceux qui avaient combattu, savoir : trois cent trente-sept mille cinq cents brebis, |
| 37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים | 37 dont on réserva pour la part du Seigneur six cent soixante-quinze brebis ; |
| 38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים | 38 trente-six mille bœufs, dont soixante-douze furent réservés ; |
| 39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים | 39 trente mille cinq cents ânes, dont soixante et un furent réservés ; |
| 40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש | 40 et seize mille personnes, dont trente-deux furent réservées pour la part du Seigneur. |
| 41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה | 41 (Et) Moïse donna au grand-prêtre Eléazar, selon qu'il lui avait été commandé, le nombre des prémices du Seigneur, |
| 42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים | 42 qu'il tira de la moitié du butin des enfants d'Israël, mise à part pour ceux qui avaient combattu. |
| 43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות | 43 Quant à l'autre moitié du butin qui fut donnée au reste du peuple, et qui se montait à trois cent trente-sept mille cinq cents brebis, |
| 44 ובקר ששה ושלשים אלף | 44 trente-six mille bœufs, |
| 45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות | 45 trente mille cinq cents ânes, |
| 46 ונפש אדם ששה עשר אלף | 46 et seize mille personnes, |
| 47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה | 47 Moïse en prit la cinquantième partie, qu'il donna aux Lévites qui veillaient à la garde et aux fonctions du tabernacle du Seigneur, selon que le Seigneur l'avait ordonné. |
| 48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות | 48 Alors les principaux officiers de l'armée, les tribuns et les centurions vinrent trouver Moïse, et lui dirent : |
| 49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש | 49 Nous avons compté, nous qui sommes tes serviteurs, tous les soldats que nous commandions, et il s'en est pas trouvé un seul qui manquât. |
| 50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה | 50 C'est pourquoi nous apportons chacun en offrande au Seigneur ce que nous avons pu trouver d'or dans le butin, chaînettes (périscélides), (bagues,) (anneaux,) bracelets et colliers, afin que tu offres pour nous tes prières au Seigneur. |
| 51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה | 51 Moïse et le grand-prêtre Eléazar reçurent donc des tribuns et des centurions tout l'or en diverses espèces, |
| 52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות | 52 qui pesait seize mille sept cent cinquante sicles. |
| 53 אנשי הצבא בזזו איש לו | 53 Car chacun avait eu pour soi le butin qu'il avait pris. |
| 54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה | 54 Et ayant reçu cet or, ils le mirent dans le tabernacle du témoignage, pour être un monument des enfants d'Israël devant le Seigneur. |
