| 1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן | 1 Coré filho de Isaar, filho de Caath, filho de Levi, Datan e Abiron, filhos de Eliab, e também Hon, filho de Feleth, da família de Ruben, |
| 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם | 2 se levantaram contra Moisés, juntamente com outros duzentos e cinquenta homens dos filhas de Israel, principais da sinagoga, e que, quando (se convocava) o conselho, eram chamados pelos seus nomes. |
| 3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה | 3 Sublevados contra Moisés e Aarão disseram: Baste-vos que sejais como os outros, neste povo de santos, em que o Senhor está no meio de todos; por que vos elevais vós sobre o povo do Senhor? |
| 4 וישמע משה ויפל על פניו | 4 Moisés, tendo ouvido isto, lançou-se com o rosto por terra, |
| 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו | 5 e disse a Coré e a toda aquela multidão: Amanhã o Senhor fará conhecer quais são os que lhe pertencem, e aproximará de si os santos, e os que escolher se aproximarão dele. |
| 6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו | 6 Fazei, pois, isto: Cada um tome o seu turíbulo, tu, Coré, e todos os teus sequazes; |
| 7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי | 7 amanhã, depois de terdes lançado fogo, ponde incenso sobre ele diante do Senhor; todo o que ele escolher, será o santo; vós exaltai-vos muito, ó filhos de Levi. |
| 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי | 8 Disse mais a Coré: Ouvi, ó filhos de Levi: |
| 9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם | 9 Acaso é pouco para vós que o Deus de Israel vos tenha separado de todo o povo, e vos tenha unido a si, para o servirdes no culto do tabernáculo, para assistirdes diante da multidão do povo, e exercerdes o seu ministério? |
| 10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה | 10 Porventura ele fez-vos aproximar de si, a ti e a todos os teus irmãos filhos de Levi, a fim de usurpardes para vós também o sacerdócio, |
| 11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו | 11 e todos os teus sequazes se sublevarem contra o Senhor? Que coisa é Aarão para murmurardes contra ele? |
| 12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה | 12 Moisés, pois, mandou chamar Datan e Abiron, filhos de Eliab, e eles responderam: Não vamos. |
| 13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר | 13 Porventura não te basta haver-nos tirado de uma terra, que manava leite e mel, para nos fazerdes morrer no deserto, (ainda) queres-te assenhorear de nós? |
| 14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה | 14 Na verdade não nos conduziste a uma terra, onde corre o leite e o mel, nem sequer nos deste um pedaço de terra ou uma vinha: queres também tirar-nos os olhos? Não vamos. |
| 15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם | 15 Moisés, muito irado, disse ao Senhor: Não olhes para os seus sacrifícios; tu sabes que eu nunca recebi deles nem tanto como um jumento e que não afligi nenhum deles. |
| 16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר | 16 Disse a Coré: Tu e todos os teus sequazes apresentai-vos amanhã de uma parte diante do Senhor, e Aarão da outra parte. |
| 17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו | 17 Tomai cada um os vossos turíbulos, e ponde-lhes em cima incenso, oferecendo ao Senhor duzentos e cinquenta turíbulos. Aarão tenha também o seu turíbulo. |
| 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן | 18 Tendo eles feito isto na presença de Moisés e de Aarão, |
| 19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה | 19 tendo juntado contra eles toda a multidão (dos rebeldes) à entrada do tabernáculo, apareceu a todos a glória do Senhor. |
| 20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר | 20 O Senhor falou a Moisés e a Aarão dizendo: |
| 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע | 21 Separai-vos do meio desta congregação para que eu de improviso os destrua. |
| 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף | 22 Eles então prostraram-se com o rosto por terra, e disseram: Ó Deus fortíssimo dos espíritos de toda a carne, acaso pelo pecado de um só se acenderá a tua ira contra todos? |
| 23 וידבר יהוה אל משה לאמר | 23 O Senhor disse a Moisés: |
| 24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם | 24 Manda a todo o povo que se separe das tendas de Coré, de Datan e de Abiron. |
| 25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל | 25 Levantou-se, pois, Moisés, e foi a Datan e Ebirom, seguindo-o os anciães de Israel, |
| 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם | 26 e disse ao povo: Afastai-vos das tendas destes homens ímpios e não toqueis coisa que lhes pertença, para que não sejais envolvidos nos seus pecados. |
| 27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם | 27 Afastando-se o povo das suas tendas, Datan e Abiron, saindo fora, estavam em pé à entrada das suas tendas com suas mulheres e filhos, e com todos os companheiros. |
| 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי | 28 Moisés disse: Nisto conhecereis que o Senhor me enviou a fazer tudo o que vedes, é que eu não o fiz por minha cabeça. |
| 29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני | 29 Se estes morrerem com a morte ordinária dos homens, se a sua sorte foi como a dos outros homens, o Senhor não me enviou: |
| 30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה | 30 mas, se o Senhor fizer por um novo prodígio que a terra, abrindo a sua boca, os engula com tudo o que lhes pertence, e que desçam vivos à morada dos mortos, então sabereis que eles blasfemaram contra o Senhor. |
| 31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם | 31 Logo que ele acabou de falar, fendeu-se a terra debaixo dos seus pés, |
| 32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש | 32 e, abrindo a sua boca, os tragou com as suas tendas e com tudo o que lhes pertencia. |
| 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל | 33 Desceram vivos à morada dos mortos: cobriu-os a terra, e pereceram do meio da multidão. |
| 34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ | 34 Todo o Israel, que estava em volta deles, ao clamor dos que pereciam, fugiu, dizendo: Não suceda que a terra nos engula também a nós! |
| 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת | 35 Ao mesmo tempo, saindo um fogo do Senhor, matou os duzentos e cinquenta homens, que ofereciam o incenso. |
| 36 וידבר יהוה אל משה לאמר | 36 O Senhor falou a Moisés, dizendo: |
| 37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו | 37 Ordena ao sacerdote Eleázaro, filho de Aarão, que tire os turíbulos que estão no meio do incêndio, e que espalhe o fogo de uma para outra parte, porque foram santificados; |
| 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל | 38 que desses turíbulos faça lâminas, e as pregue ao altar, porque neles foi oferecido o incenso ao Senhor, e foram santificados, para que os filhos de Israel os contemplem como um sinal. |
| 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח | 39 O sacerdote Eleázaro tirou, pois, os turíbulos de bronze, nos quais tinham oferecido (incenso) os (homens) que foram consumidos pelo incêndio, reduziu-os a lâminas, pregando-os ao altar, |
| 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו | 40 para que os filhos de Israel tivessem depois alguma coisa que os advertisse, a fim de que nenhum estrangeiro, que não seja da linhagem de Aarão, se aproxime para oferecer incenso ao Senhor, e não sofra a mesma pena que sofreu Coré com todo o seu séquito, conforme o Senhor tinha dito a Moisés. |
| 41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה | 41 No dia seguinte, toda a multidão dos filhos de Israel murmurou contra Moisés e Aarão, dizendo: Vós matastes o povo do Senhor. |
| 42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה | 42 Como se formasse sedição e crescesse o tumulto, |
| 43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד | 43 Moisés e Aarão fugiram para o tabernáculo da reunião. Quando entraram, a nuvem cobriu-o, e apareceu a glória do Senhor. |
| 44 וידבר יהוה אל משה לאמר | 44 O Senhor disse a Moisés: |
| 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם | 45 Retirai-vos do meio desta multidão; imediatamente os destruirei. Tendo-se prostrado por terra, |
| 46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף | 46 Moisés disse a Aarão: Toma o turíbulo, e, pondo-lhe fogo do altar, deita-lhe incenso em cima, e vai depressa ao povo a fim de rogares por ele: porque já saiu a ira do Senhor, e o castigo começa. |
| 47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם | 47 Aarão tomou o turíbulo e, correndo ao meio da multidão, a quem já abrasava o incêndio, ofereceu o incenso: |
| 48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה | 48 estando de pé entre os mortos e vivos, rogou pelo povo, e a praga cessou. |
| 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח | 49 Os que pereceram foram catorze mil e setecentos homens, afora os que tinham perecido na sedição de Coré. |
| 50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה | 50 Aarão voltou para Moisés para a porta do tabernáculo da reunião, depois que cessou a mortandade. |
