| 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר | 1 Parole que le Seigneur adressa à Jérémie (en ces temps) : |
| 2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה | 2 Tiens-toi à la porte de la maison du Seigneur, et là proclame cette parole, et dis : Ecoutez la parole du Seigneur, vous tous, habitants de Juda, qui entrez par ces portes pour adorer le Seigneur. |
| 3 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה | 3 Voici ce que dit le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : Redressez (Rendez bonnes) vos voies et vos penchants (œuvres), et j'habiterai avec vous dans ce lieu. |
| 4 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה | 4 Ne vous fiez pas à des paroles de mensonge, en disant : C'est ici le temple du Seigneur, le temple du Seigneur, le temple du Seigneur ! |
| 5 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו | 5 Car si vous dirigez bien vos voies et vos penchants (œuvres), si vous rendez justice à l'un comme à l'autre, |
| 6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם | 6 si vous ne faites pas violence à l'étranger, à l'orphelin et à la veuve, si vous ne répandez pas en ce lieu le sang innocent, et si vous n'allez pas après les dieux étrangers, pour votre (propre) malheur, |
| 7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם | 7 je demeurerai avec vous de siècle en siècle dans ce lieu, sur cette terre que j'ai donnée à vos pères. |
| 8 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל | 8 Mais voici que vous vous fiez à des paroles de mensonge, qui ne vous serviront de rien : |
| 9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם | 9 voler, tuer, commettre l'adultère, jurer faussement (en mentant), sacrifier à (aux) Baal(im), aller après des dieux étrangers qui vous étaient inconnus ; |
| 10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה | 10 puis vous venez vous présenter devant moi, dans cette maison où mon nom a été invoqué, et vous dites : Nous sommes délivrés, quoique nous ayons commis toutes ces abominations. |
| 11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה | 11 Est-elle donc devenue une caverne de voleurs, cette maison où mon nom a été invoqué sous vos yeux ? Moi, moi qui suis, j'ai vu, dit le Seigneur. |
| 12 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל | 12 Allez à mon sanctuaire, à Silo, où mon nom a résidé depuis le commencement, et voyez comment je l'ai traité à cause de la méchanceté de mon peuple Israël. |
| 13 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם | 13 Et maintenant, parce que vous avez fait toutes ces choses, dit le Seigneur ; parce que je vous ai parlé dès le matin sans que vous ayez entendu, parce que je vous ai appelés sans que vous ayez répondu, |
| 14 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו | 14 je traiterai cette maison, où mon nom a été invoqué et en laquelle vous mettez votre confiance, et ce lieu que j'ai donné à vous et à vos pères, comme j'ai traité Silo ; |
| 15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים | 15 et je vous rejetterai (loin) de ma face, comme j'ai rejeté tous vos frères, toute la race d'Ephraïm. |
| 16 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך | 16 Toi donc, n'intercède pas pour ce peuple, n'entreprends pour eux ni supplication (louange) ni prière, et ne t'oppose pas à moi, car je ne t'exaucerai pas. |
| 17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם | 17 Ne vois-tu pas ce qu'ils font dans les villes de Juda et dans les places publiques de Jérusalem ? |
| 18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני | 18 Les enfants (fils) ramassent le bois, les pères allument le feu, et les femmes pétrissent de la graisse pour faire des gâteaux à la reine du ciel, pour faire des libations à des dieux étrangers, et pour exciter ma colère. |
| 19 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם | 19 Est-ce moi qu'ils irritent ? dit le Seigneur ; n'est-ce pas eux-mêmes, pour la confusion de leur visage ? |
| 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה | 20 C'est pourquoi ainsi parle le Seigneur Dieu : Voici que ma fureur et mon indignation s'embrasent (se sont embrasés) contre ce lieu, contre les hommes, et contre les animaux, et contre les arbres des champs, et contre les fruits de la terre ; et elle (un feu) brûlera, et ne s'éteindra pas. |
| 21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר | 21 Ainsi parle le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : Ajoutez vos holocaustes à vos victimes, et mangez-en les chairs ; |
| 22 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח | 22 car je n'ai pas parlé à vos pères, et je ne leur ai donné aucun ordre, le jour où je les ai tirés du pays d'Egypte, au sujet des holocaustes et des victimes ; |
| 23 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם | 23 mais voici l'ordre que je leur ai donné : Ecoutez ma voix, et je serai votre Dieu, et vous serez mon peuple ; et marchez dans toutes les voies que je vous ai prescrites, afin que vous soyez heureux (bien vous soit). |
| 24 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים | 24 Et ils n'ont pas écouté, et ils n'ont pas prêté l'oreille ; mais ils ont suivi leurs désirs et la dépravation de leur mauvais cœur ; ils ont été en arrière et non en avant, |
| 25 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח | 25 depuis le jour où leurs pères sont sortis du pays d'Egypte jusqu'à ce jour. Et je vous ai envoyé tous mes serviteurs, les prophètes, (jour par jour,) les envoyant de grand matin ; |
| 26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם | 26 et ils ne m'ont pas écouté, et ils n'ont pas prêté l'oreille ; mais ils ont raidi (rendu) leur cou (inflexible), et ils ont fait le mal plus que leurs pères. |
| 27 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה | 27 Tu leur diras toutes ces choses, et ils ne t'écouteront pas ; tu les appelleras, et ils ne te répondront pas. |
| 28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם | 28 Alors tu leur diras : C'est ici le peuple qui n'a pas écouté la voix du Seigneur son Dieu, et qui n'a pas reçu ses instructions (sa correction). La (bonne) foi a disparu, et elle est bannie (a été enlevée) de leur bouche. |
| 29 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו | 29 Coupe tes cheveux et jette-les ; pousse tes cris vers le ciel, car le Seigneur a rejeté et abandonné la génération qui a excité (de) sa fureur ; |
| 30 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו | 30 car les enfants (fils) de Juda ont fait ce qui est mal à mes yeux, dit le Seigneur. Ils ont placé leurs abominations (pierres d'achoppement, note) dans la maison où mon nom a été invoqué, afin de la souiller ; |
| 31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי | 31 et ils ont bâti des hauts lieux à Topheth, dans la vallée du fils d'Ennom, pour y consumer dans le feu leurs fils et leurs filles, ce (choses) que je n'ai pas ordonné, et qui ne m'est pas (me sont pas) venu(es) à la pensée. |
| 32 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום | 32 C'est pourquoi, voici que les jours viennent (viendront), dit le Seigneur, où l'on ne dira plus Topheth, ni (la) vallée du fils d'Ennom, mais (la) vallée du carnage, et on ensevelira les morts à Topheth, parce qu'il n'y aura plus de place ailleurs (pour ensevelir). |
| 33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד | 33 Et les cadavres de ce peuple seront la pâture des oiseaux du ciel et des bêtes de la terre, et il n'y aura personne pour les chasser. |
| 34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ | 34 Et je ferai cesser dans les villes de Juda et dans les places publiques de Jérusalem, les cris de joie et les cris d'allégresse, la voix de l'époux et la voix de l'épouse ; car le pays sera désolé. |
