| 1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה | 1 Oráculo sobre el desierto del mar. Como los huracanes que atraviesan el Negueb, | vienen del desierto, de una tierra temible. |
| 2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי | 2 Me fue comunicada una visión siniestra: | el traidor, traiciona, el devastador devasta. | «¡Adelante, elamitas; al asedio, medos! | Hago cesar todos los gemidos». |
| 3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות | 3 Por eso mis entrañas se estremecen, | angustias de parto se apoderan de mí, | me retuerzo por lo que escucho, | me horrorizo por lo que veo. |
| 4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה | 4 Mi corazón vacila, me domina el terror, | el deseado atardecer se me ha convertido en sobresalto. |
| 5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן | 5 ¡Preparad la mesa, extended los tapices: a comer y beber! | En pie, capitanes, engrasad el escudo. |
| 6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד | 6 Así me ha dicho el Señor: | «Ve, pon un centinela que anuncie lo que vea. |
| 7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב | 7 Si ve gente montada, un par de jinetes, | gente montada en jumentos o camellos, | que preste atención, mucha atención». |
| 8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות | 8 El centinela gritó: «En la atalaya, señor mío, paso yo todo el día, | y en mi puesto de guardia estoy en pie todas las noches. |
| 9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ | 9 Ahora llegan, gente montada, un par de jinetes, | y anuncian: “Ha caído, ha caído Babilonia; | y todas las estatuas de sus dioses yacen por tierra destrozadas”». |
| 10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם | 10 Pueblo mío, trillado en la era, | lo que he escuchado del Señor del universo, | Dios de Israel, yo te lo anuncio. |
| 11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל | 11 Oráculo contra Duma. Me gritan desde Seír: | «Vigía, ¿qué queda de la noche? Vigía, ¿qué queda de la noche?». |
| 12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו | 12 Responde el vigía: «Vendrá la mañana y también la noche. | Si queréis preguntar, volved otra vez y preguntad». |
| 13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים | 13 Oráculo contra Arabia. Pasaréis la noche en la maleza de la estepa, | caravanas de Dedán. |
| 14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד | 14 Id al encuentro del sediento, | llevadle agua; | habitantes de Temá, | acercaos con pan al fugitivo. |
| 15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה | 15 Porque vienen huyendo de la espada, | de la espada desnuda, | del arco tenso, del peso del combate. |
| 16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר | 16 Esto me ha dicho el Señor: dentro de un año, como año de un jornalero, desaparecerá la gloria de Cadar |
| 17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר | 17 y de los arqueros de Cadar quedará bien poca cosa. Lo ha dicho el Señor, Dios de Israel. |
