| 1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 Mein Sohn, bist du für deinen Nächsten Bürge, gabst du den Handschlag einem fremden Mann, |
| 2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך | 2 bist du gebunden durch die Worte deines Mundes, gefangen durch die Worte deines Mundes, |
| 3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 so tu dies eine nur, mein Sohn: Befreie dich, weil du in deines Nächsten Hand gefallen bist! Geh hin, beeile dich, bestürme deinen Nächsten! |
| 4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 Gönn deinen Augen keinen Schlaf und keinen Schlummer deinen Augenwimpern! |
| 5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 Reiß wie ein Reh dich los aus seiner Hand und wie ein Vogel aus der Hand des Jägers! |
| 6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 Geh hin, du Fauler, zu der Ameise; schau ihr Verhalten, daß du weise wirst! |
| 7 אשר אין לה קצין שטר ומשל | 7 Obwohl sie keine Obrigkeit besitzt und keinen Ordner, keinen Herrscher, |
| 8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 sucht sie im Sommer schon sich ihre Nahrung, ihr Futter sammelt sie zur Erntezeit. |
| 9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 Wie lange noch, du Fauler, bleibst du liegen, wann willst du dich erheben aus dem Schlaf? |
| 10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 (Du sagst): "Nur noch ein bißchen Schlaf, ein bißchen Schlummer, ein bißchen Hände-Ineinanderlegen, um zu ruhen!" |
| 11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 Und schon kommt über dich die Armut wie ein Strolch und deine Not gleich wie ein frecher Bettler. |
| 12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 Ein Tunichtgut, ein Taugenichts, wer sich ergeht in Falschheit seines Mundes, |
| 13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 wer blinzelt mit den Augen, deutet mit den Füßen und heimlich Zeichen gibt mit seinen Fingern, |
| 14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח | 14 im Herzen Tücke trägt, beständig Böses plant und Streitigkeiten rings verbreitet. |
| 15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 Darum kommt plötzlich sein Verhängnis; er wird zerschmettert jäh und rettungslos. |
| 16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו | 16 Sechs Dinge sind dem Herrn verhaßt, und sieben sind für ihn ein Greuel: |
| 17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי | 17 die stolzen Augen, eine falsche Zunge und Hände, die unschuldig Blut vergießen, |
| 18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 ein Herz, das frevelhafte Ränke plant, und Füße, die zum Bösen eilig rennen, |
| 19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 wer Lügen spricht als falscher Zeuge und Zwietracht ausstreut zwischen Brüdern. |
| 20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך | 20 Mein Sohn, beachte deines Vaters Weisung, verwirf die Lehre deiner Mutter nicht! |
| 21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך | 21 Binde sie für immer auf dein Herz und knüpfe sie um deinen Hals! |
| 22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 Sie leite dich bei deinem Gehen, bewache dich bei deinem Schlafen und spreche mit dir beim Erwachen! |
| 23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 Denn eine Leuchte ist die Weisung, und die Lehre ist ein Licht, ein Weg zum Leben strenge Zucht, |
| 24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 dich zu bewahren vor des Nächsten Frau und vor der glatten Zunge einer Fremden. |
| 25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה | 25 Dein Herz begehre nicht nach ihrer Schönheit, noch soll sie dich mit ihren Blicken fangen! |
| 26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד | 26 Denn für eine Buhlerin zahlt man das letzte Brot, und eines Mannes Frau macht Jagd aufs teure Leben. |
| 27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 Kann man im Mantel Feuer tragen, ohne sich die Kleider zu versengen? |
| 28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 Oder kann man schreiten über Kohlenglut, ohne sich die Füße zu verbrennen? |
| 29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה | 29 So auch, wer sich der Frau seines Nächsten naht: Wer immer sie berührt, er bleibt nicht unbestraft. |
| 30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב | 30 Ein Dieb wird nicht verachtet, wenn er stiehlt, um seine Gier zu stillen, weil ihn hungert; |
| 31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן | 31 jedoch ertappt, muß er es siebenfach ersetzen, die ganze Habe seines Hauses muß er opfern. |
| 32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 Wer sich mit einer Frau vergeht, ist einsichtslos; nur wer sich selbst verderben will, wird solches tun. |
| 33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 Bestrafung wird er ernten und auch Schande, und seine Schmach wird nimmer ausgetilgt. |
| 34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם | 34 Denn eifersüchtig glüht der Zorn des Mannes, am Tag der Rache kennt er keine Schonung. |
| 35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד | 35 Kein Sühnegeld wird er entgegennehmen und gibt nicht nach, so hoch du ihn entschädigst. |
