| 1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 Mon fils, si tu as répondu pour ton ami, si tu as engagé ta main à un étranger, |
| 2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך | 2 tu es enlacé par les paroles de ta bouche, et pris par ton propre langage. |
| 3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 Fais donc ce que je te dis, mon fils, et délivre-toi toi-même, car tu es tombé entre les mains de ton prochain. Cours, hâte-toi, excite ton ami. |
| 4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 N'accorde pas de sommeil à tes yeux, et que tes paupières ne s'assoupissent point. |
| 5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 Dégage-toi, comme un daim, de la main du chasseur, et comme un oiseau de la main de l'oiseleur. |
| 6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 Va vers la fourmi, ô paresseux, et considère sa conduite, et apprends la sagesse. |
| 7 אשר אין לה קצין שטר ומשל | 7 N'ayant ni chef, ni maître, ni prince, |
| 8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 elle prépare durant l'été sa nourriture, et amasse pendant la moisson de quoi se nourrir. |
| 9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 Jusques à quand dormiras-tu, paresseux? Quand te lèveras-tu de ton sommeil? |
| 10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 Tu dormiras un peu, tu sommeilleras un peu, tu croiseras un peu les mains pour dormir, |
| 11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 et l'indigence viendra à toi comme un voyageur, et la pauvreté comme un homme armé. Mais si tu es diligent, ta moisson jaillira comme une source, et l'indigence fuira loin de toi. |
| 12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 L'homme apostat est un homme inutile, il s'avance avec une bouche perverse. |
| 13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 Il fait signe des yeux, il frappe du pied, il parle avec les doigts; |
| 14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח | 14 il trame le mal dans son coeur méchant, et en tout temps il sème des querelles. |
| 15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 Sa ruine viendra soudain sur lui, et il sera brisé tout d'un coup et il n'aura plus de remède. |
| 16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו | 16 Il y a six choses que hait le Seigneur, et une septième que Son âme déteste: |
| 17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי | 17 les yeux altiers, la langue menteuse, les mains qui répandent le sang innocent, |
| 18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 le coeur qui médite des desseins très coupables, les pieds agiles pour courir au mal, |
| 19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 le témoin trompeur qui profère des mensonges, et celui qui sème des dissensions entre les frères. |
| 20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך | 20 Observe, mon fils, les préceptes de ton père, et n'abandonne pas la loi de ta mère. |
| 21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך | 21 Tiens-les sans cesse liés dans ton coeur, et attache-les autour de ton cou. |
| 22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 Lorsque tu marches, qu'ils t'accompagnent; lorsque tu dors, qu'ils te gardent, et à ton réveil entretiens-toi avec eux. |
| 23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 Car le précepte est une lampe, et la loi une lumière, et la réprimande qui retient dans la discipline est la voie de la vie; |
| 24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 pour te préserver de la femme corrompue, et de la langue flatteuse de l'étrangère. |
| 25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה | 25 Que ton coeur ne convoite pas sa beauté, et ne te laisse pas prendre par ses regards; |
| 26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד | 26 car le prix de la courtisane est à peine d'un pain, mais la femme rend captive l'âme précieuse de l'homme. |
| 27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 Un homme peut-il cacher le feu dan son sein, sans que ses vêtements soient consumés? |
| 28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 ou marcher sur des charbons ardents sans se brûler la plante des pieds? |
| 29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה | 29 Ainsi celui qui s'approche de la femme de son prochain ne sera pas pur lorsqu'il l'aura touchée. |
| 30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב | 30 Ce n'est pas une grande faute qu'un homme dérobe, s'il dérobe pour rassasier sa faim. |
| 31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן | 31 Et pourtant, s'il est pris, il en rendra sept fois autant, et il donnera tout ce qu'il a dans sa maison. |
| 32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 Mais celui qui est adultère perdra son âme par la folie de son coeur. |
| 33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 Il amasse sur lui la honte et l'ignominie, et son opprobre ne s'effacera pas; |
| 34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם | 34 car la jalousie et la fureur du mari ne pardonnera point au jour de la vengeance; |
| 35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד | 35 et il ne se rendra aux prières de personne, et il ne recevra pas comme compensation des présents, même très nombreux. |
