| 1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 Ja, eine solche Hoffnung erweist sich als Trug: schon bei seinem Anblick bricht man zusammen. |
| 2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו | 2 Niemand ist so tollkühn, daß er es aufstört; und wer ist es, der ihm entgegengetreten und heil davongekommen wäre? |
| 3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות | 3 Wer unter dem ganzen Himmel ist es? |
| 4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 Nicht schweigen will ich von seinen Gliedmaßen, weder von seiner Kraftfülle noch von der Schönheit seines Baues. |
| 5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 Wer hat je sein Panzerkleid oben aufgedeckt und wer sich in die Doppelreihe seines Gebisses hineingewagt? |
| 6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 Wer hat je das Doppeltor seines Rachens geöffnet? Rings um seine Zähne herum lagert Schrecken. |
| 7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 Prachtvoll sind die Zeilen seiner Schilder (oder: die Rinnen seiner Schuppenplatten), jede einzelne enganliegend wie durch ein festes Siegel: |
| 8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף | 8 eine schließt sich eng an die andere an, und kein Lüftchen dringt zwischen ihnen ein: |
| 9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל | 9 jede haftet fest an der andern, sie greifen untrennbar ineinander. |
| 10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 Sein Niesen läßt einen Lichtschein erglänzen, und seine Augen gleichen den Wimpern des Morgenrots. |
| 11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא | 11 Aus seinem Rachen schießen Flammen, sprühen Feuerfunken hervor. |
| 12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו | 12 Aus seinen Nüstern strömt Rauch heraus wie aus einem siedenden Topf und wie aus Binsenfeuer. |
| 13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 Sein Atem setzt Kohlen in Brand, und Flammen entfahren seinem Rachen. |
| 14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 In seinem Nacken wohnt Kraft, und vor ihm her stürmt bange Furcht dahin. |
| 15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 Die Wampen seines Leibes haften fest zusammen, sind wie angegossen an ihm, unbeweglich. |
| 16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם | 16 Sein Herz ist hart wie ein Stein und unbeweglich wie ein unterer Mühlstein. |
| 17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 Wenn es auffährt, schaudern selbst Helden (oder: Vorkämpfer), geraten vor Entsetzen außer sich. |
| 18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר | 18 Trifft man es mit dem Schwert – das haftet ebensowenig wie Speer, Wurfspieß und Pfeil. |
| 19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 Eisen achtet es gleich Stroh, Erz gleich morschem Holz. |
| 20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן | 20 Kein Pfeil des Bogens bringt es zum Fliehen; Schleudersteine verwandeln sich ihm in Spreu. |
| 21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 Wie ein Strohhalm kommt ihm die Keule vor, und nur ein Lächeln hat es für den Anprall der Lanze. |
| 22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 Seine Unterseite bilden spitze Scherben; einen breiten Dreschschlitten drückt es in den Schlamm ein. |
| 23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט | 23 Es macht die tiefe Wasserflut wie einen Kochtopf sieden, rührt das Meer (d.h. den Nil) auf wie einen Salbenkessel. |
| 24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 Hinter ihm her leuchtet sein Pfad: man könnte die Schaumflut für Silberhaar halten. |
| 25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 Auf Erden gibt es nicht seinesgleichen; es ist dazu geschaffen, sich nie zu fürchten. |
| 26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 Auf alles Hohe sieht es mit Verachtung hin: der König ist es über alle stolzen Tiere.« |
| 27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | |
| 28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע | |
| 29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | |
| 30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט | |
| 31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | |
| 32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | |
| 33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת | |
| 34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ | |
