| 1 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו | 1 Lorsqu'Isboseth, fils de Saül, apprit qu'Abner avait été tué à Hébron, il perdit courage : et tout Israël fut troublé. |
| 2 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן | 2 Isboseth avait à son service deux chefs de voleurs, dont l'un s'appelait Baana, et l'autre Réchab, tous deux fils de Remmon de Béroth, de la tribu de Benjamin ; car Béroth avait été autrefois rattachée à Benjamin ; |
| 3 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה | 3 mais les habitants de cette ville s'enfuirent à Géthaïm, où ils sont demeurés comme étrangers jusqu'à présent. |
| 4 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת | 4 Or Jonathas, fils de Saül, avait un fils, qui était perclus des deux pieds. Car il n'avait que cinq ans, lorsque (quand) arriva de Jezraël la nouvelle de la mort de Saül et de Jonathas. Sa nourrice le prit et s'enfuit ; et comme elle fuyait avec précipitation, l'enfant tomba, et devint boiteux. Il s'appelait Miphiboseth. |
| 5 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים | 5 Réchab et Baana, fils de Remmon de Béroth, entrèrent donc dans la maison d'Isboseth, tandis qu'il dormait sur son lit, vers midi, durant la plus grande chaleur du jour. La femme qui gardait la porte de la maison s'était endormie en nettoyant du blé. |
| 6 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו | 6 Ils vinrent donc secrètement dans la maison, en prenant des épis de blé, et ils frappèrent Isboseth dans l'aine, et s'enfuirent. |
| 7 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה | 7 Car, lorsqu'ils entrèrent dans la maison, il dormait sur son lit dans sa chambre ; ils le frappèrent et le tuèrent ; ils prirent sa tête, puis ayant marché toute la nuit par le chemin du désert, |
| 8 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו | 8 ils l'apportèrent à David dans Hébron, et lui dirent : Voici la tête d'Isboseth, fils de Saül, votre ennemi, qui cherchait à vous ôter la vie ; et le Seigneur venge aujourd'hui mon seigneur le roi de Saül et de sa race. |
| 9 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה | 9 (Mais) David répondit à Réchab et à Baana, son frère, fils de Remmon de Béroth : Vive le Seigneur (vit !), qui délivre mon âme de toute angoisse ! |
| 10 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי לו בשרה | 10 Si j'ai fait arrêter et tuer à Siceleg celui qui vint me dire que Saül était mort, croyant m'apporter une bonne nouvelle, et qui en attendait une grande récompense ; |
| 11 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ | 11 combien plus, maintenant que des méchants (hommes impies) ont tué un homme innocent dans sa maison, sur son lit, vengerai-je son sang sur vous qui l'avez répandu de vos mains, et vous exterminerai-je de dessus la terre ! |
| 12 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון | 12 David ordonna donc à ses gens de les tuer, et ils les tuèrent ; et, leur ayant coupé les mains et les pieds, ils les pendirent près de la piscine d'Hébron ; ils prirent aussi la tête d'Isboseth, et l'ensevelirent dans le sépulcre d'Abner à Hébron. |
