| 1 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים | 1 Du temps de David, il y eut aussi une famine qui dura trois ans. Alors David consulta l'oracle du Seigneur, et le Seigneur lui répondit : Cette famine est arrivée à cause de Saül et de sa maison de sang, parce qu'il a tué les Gabaonites. |
| 2 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה | 2 David fit donc venir les Gabaonites et leur dit (or les Gabaonites n'étaient point des enfants d'Israël, mais un reste des Amorrhéens ; les Israélites leur avaient juré qu'ils ne les feraient pas mourir ; cependant Saül avait voulu les frapper par (un faux) zèle pour les fils d'Israël et de Juda), |
| 3 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה | 3 David leur dit donc : Que ferai-je pour réparer l'injure que vous avez reçue, afin que vous bénissiez l'héritage du Seigneur ? |
| 4 ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם | 4 Les Gabaonites répondirent : Nous ne voulons ni or ni argent ; nous demandons justice contre Saül et contre sa maison ; à part cela, nous ne voulons la mort d'aucun Israélite. Que voulez-vous donc, dit David, que je fasse pour vous ? |
| 5 ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל | 5 Ils lui répondirent : Nous devons tellement exterminer la race de celui qui nous a tourmentés et opprimés injustement, qu'il n'en reste pas un seul dans toutes les terres d'Israël. |
| 6 ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן | 6 Qu'on nous donne sept de ses enfants, afin que nous les mettions en croix devant le (crucifiions au Seigneur) Seigneur à Gabaa, d'où était Saül, qui fut autrefois l'élu du Seigneur. Le roi leur dit : Je vous les donnerai. |
| 7 ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול | 7 Il épargna Miphiboseth, fils de Jonathas, fils de Saül, à cause de l'alliance que Jonathas et lui s'étaient jurée au nom du Seigneur. |
| 8 ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי | 8 Mais il prit les deux fils de Respha, fille d'Aïa, Armoni et Miphiboseth, qu'elle avait eus de Saül ; et (les) cinq fils que Michol, fille de Saül, avait eus d'Hadriel, fils d'Hadriel, fils de Berzellaï, qui était de Molath ; |
| 9 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים | 9 et il les mit entre les mains des Gabaonites, qui les crucifièrent sur une montagne devant le Seigneur. Et ces sept hommes moururent ensemble aux premiers jours de la moisson, lorsqu'on commençait à couper les orges. |
| 10 ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה | 10 (Or) Respha, fille d'Aïa, prenant un cilice, l'étendit sur une pierre, et demeura là depuis le commencement de la moisson jusqu'à ce que l'eau du ciel tombât sur eux ; et elle empêcha les oiseaux pendant le jour, et les bêtes pendant la nuit de déchirer leurs corps. |
| 11 ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול | 11 Cette action de Respha, fille d'Aïa, concubine de Saül, fut rapportée à David. |
| 12 וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע | 12 Alors David alla prendre les os de Saül et de Jonathas son fils, à Jabès en Galaad, dont les habitants les avaient enlevés (furtivement) de la place de Bethsan, où les Philistins les avaient suspendus après que Saül eut été tué à Gelboé. |
| 13 ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים | 13 David transporta donc de là les os de Saül et de Jonathas son fils. On reçut aussi les os de ceux qui avaient été crucifiés à Gabaon, |
| 14 ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן | 14 et on les ensevelit avec ceux de Saül et de Jonathas son fils (sur un côté) dans le sépulcre de Cis, père de Saül, à Séla, sur le territoire de Benjamin. Et l'on fit tout ce que le roi avait ordonné. Et après cela Dieu redevint propice au pays. |
| 15 ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד | 15 Les Philistins firent encore la guerre à Israël. David marcha contre eux avec son armée, et leur livra bataille. Or David était fatigué ; |
| 16 וישבו בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד | 16 et Jesbibénob, de la race d'Arapha, qui avait une lance dont le fer pesait trois cents sicles (onces, note), et une épée qui n'avait point encore servi, était prêt de le tuer ; |
| 17 ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל | 17 mais Abisaï, fils de Sarvia, vint au-devant de David et tua le Philistin. Alors les gens de David lui dirent avec serment : Vous ne sortirez plus avec nous pour combattre, de peur que vous n'éteigniez la lampe d'Israël. |
| 18 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה | 18 Il y eut une seconde guerre à Gob contre les Philistins, où Sobochaï de Husathi tua Saph, issu d'Arapha, de la race des géants. |
| 19 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים | 19 Il y eut aussi une troisième guerre à Gob contre les Philistins, en laquelle Elhanan (Adéodatus), fils de Jaaré (Saltus), (surnommé Orgim) de Bethléhem, tua Goliath de Geth, qui avait une lance dont la hampe était comme le grand bois dont se servent les tisserands. |
| 20 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה | 20 Il se fit une quatrième guerre à Geth, où il se trouva un homme de haute taille qui avait six doigts aux pieds et aux mains, c'est-à-dire vingt-quatre doigts, et qui était de la race d'Arapha. |
| 21 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד | 21 Il vint outrager insolemment Israël ; mais Jonathan, fils de Samaa, frère de David, le tua. |
| 22 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו | 22 Ces quatre hommes étaient de Geth, de la race d'Arapha, et ils furent tués par David, ou par ses gens. |
