| 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען | 1 Portanto Isaac chamou Jacob, abençoou-o, e deu-lhe esta ordem: Não tomes mulher da geração de Canaan, |
| 2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך | 2 mas parte, vai para a Mesopotâmia da Siria, para casa de Batuel, pai de tua mãe, e toma de lá esposa entre as filhas de Labão, teu tio. |
| 3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים | 3 Deus omnipotente te abençoe, te faça crescer e te multiplique, para que sejas pai duma multidão de povos. |
| 4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם | 4 Ele te dê a ti e à tua posteridade, depois de ti, as bênçãos de Abraão, para que possuas a terra onde vives como peregrino, a qual ele prometeu a teu avô. |
| 5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו | 5 E, tendo-o Isaac despedido, Jacob partiu e dirigiu-se para a Mesopotâmia da Siria, para casa de Labão, filho de Batuel Siro, irmão de Rebeca, sua mãe. |
| 6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען | 6 Ora Esaú, vendo que seu pai tinha abençoado Jacob, e o tinha mandado para a Mesopotâmia da Síria, para lá tomar mulher; que, depois da bênção, lhe tinha dado esta ordem: não tomarás mulher das filhas de Canaan; |
| 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם | 7 que Jacob, obedecendo a seus pais, fora para a Síria; |
| 8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו | 8 reconhecendo também que seu pai não via com bons olhos as filhas de Canaan, |
| 9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה | 9 foi a casa de Ismael, e, além das que já tinha, tomou por mulher a Maeleth, filha de Ismael, filho de Abraão, irmã de Nabajoth. |
| 10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה | 10 Jacob, pois, tendo partido de Bersabeia, ia para Haran. |
| 11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא | 11 Tendo chegado a um certo lugar e querendo nele descansar porque o sol estava no ocaso, tomou uma das pedras que ali estavam, e, pondo-a debaixo da cabeça, dormiu naquele mesmo sitio. |
| 12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו | 12 Viu (então) em sonhos uma escada posta sobre a terra, cujo cimo tocava o céu, e os anjos de Deus subindo e descendo por ela, |
| 13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך | 13 e o Senhor apoiado na escada, que lhe dizia: Eu sou o Senhor Deus de Abraão, teu pai e o Deus de Isaac: darei a ti e à tua descendência a terra em que dormes. |
| 14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך | 14 A tua posteridade será como o pó da terra; dilatar-te-ás para o ocidente, para o oriente, para o setentrião te para o meio-dia, e serão abençoadas em ti e na tua geração todas as tribos da terra. |
| 15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך | 15 Eu serei o teu protector, para onde quer que fores, e te reconduzirei a cita terra, e não te abandonarei sem cumprir tudo o que disse. |
| 16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי | 16 Tendo Jacob despertado do sono, disse: na verdade o Senhor está neste lugar, e eu não o sabia: |
| 17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים | 17 e, cheio de pavor, acrescentou: quão terrível é este lugar! Não é aqui outra coisa senão a casa de Deus e a porta do céu. |
| 18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה | 18 Levantando-se, pois, Jacob, ao amanhecer, tirou a pedra, que tinha posto debaixo da cabeça e erigiu-a em padrão, derramando óleo sobre ela. |
| 19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה | 19 E pôs o nome de Betel à cidade que antes se chamava Lusa. |
| 20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש | 20 Também fez voto, dizendo: Se Deus for comigo e me proteger na viagem que empreendi, se me der pão para comer, vestido para me cobrir |
| 21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים | 21 e teu voltar felizmente a casa de meu pai, o Senhor será meu Deus, |
| 22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך | 22 e esta pedra, que erigi em padrão, será chamada casa de Deus: de todas as coisas que me deres, te oferecerei (ó Senhor) o dizimo. |
