| 1 יְהוּדָה עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲחִי יַעֲקֹב אֶל־הַמְקֹרָאִים אֲשֶׁר הֵם מְקֻדָּשִׁים וַאֲהוּבִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּשְׁמוּרִים לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 1 Judas, Knecht Jesu Christi, Bruder des Jakobus, an die Berufenen, die von Gott, dem Vater, geliebt und für Jesus Christus bestimmt und bewahrt sind. |
| 2 רַחֲמִים וְשָׁלוֹם וְאַהֲבָה יִהְיוּ לָכֶם לְמַכְבִּיר | 2 Erbarmen, Frieden und Liebe seien mit euch in Fülle. |
| 3 אֲהוּבַי בְּהִשְׁתַּדְּלִי לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם עַל־דְּבַר הַתְּשׁוּעָה הָאַחַת לְכֻלָּנוּ חוֹבָה הִיא בְּעֵינַי לְזָרֶזְכֶם בְּמִכְתָּב אֲשֶׁר תִּלָּחֲמוּ לָאֱמוּנָה הַמְּסוּרָה פַּעַם אַחַת לַקְּדוֹשִׁים | 3 Liebe Brüder, da es mich sehr drängt, euch über unsere gemeinsame Rettung zu schreiben, halte ich es für notwendig, euch mit diesem Brief zu ermahnen: Kämpft für den überlieferten Glauben, der den Heiligen ein für allemal anvertraut ist. |
| 4 כִּי הִתְגַּנְּבוּ לָבוֹא מִקְצָת אֲנָשִׁים הַכְּתוּבִים מֵאָז לַמִּשְׁפָּט הַזֶּה אַנְשֵׁי רֶשַׁע הַהֹפְכִים אֶת־חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ לְזִמָּה וְכֹפְרִים בֵּאלֹהִים הַמּשֵׁל הַיָּחִיד וּבַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 4 Denn es haben sich einige Leute eingeschlichen, die schon seit langem für das Gericht vorgemerkt sind: gottlose Menschen, die die Gnade unseres Gottes dazu missbrauchen, ein zügelloses Leben zu führen, und die Jesus Christus, unseren einzigen Herrscher und Herrn, verleugnen. |
| 5 וְיֵשׁ אֶת־נַפְשִׁי לְהַזְכִּיר אֶתְכֶם אֶת־אֲשֶׁר כְּבָר יְדַעְתֶּם כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָֹה אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם וַיַּשְׁמֵד אַחֲרֵי־כֵן אֶת־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ | 5 Zwar wisst ihr alles ein für allemal; aber ich will euch dennoch daran erinnern: Obwohl der Herr das Volk aus Ägypten gerettet hatte, hat er später alle vernichtet, die nicht glaubten. |
| 6 וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְרוּ אֶת־מִשְׂרָתָם כִּי אִם־עָזְבוּ אֶת־זְבֻלָם שְׁמָרָם בְּמוֹסְרוֹת עוֹלָם וּבַאֲפֵלָה לְמִשְׁפַּט הַיּוֹם הַגָּדוֹל | 6 Die Engel, die ihren hohen Rang missachtet und ihren Wohnsitz verlassen haben, hat er mit ewigen Fesseln in der Finsternis eingeschlossen, um sie am großen Tag zu richten. |
| 7 כַּאֲשֶׁר סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים סְבִיבוֹתֵיהֶן אֲשֶׁר הִזְנוּ כְּמוֹהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי בָשָׂר זָר נִהְיוּ לְמָשָׁל כִּי־נִמְסְרוּ לְמוּסַר אֵשׁ עוֹלָם | 7 Auch Sodom und Gomorra und ihre Nachbarstädte sind ein Beispiel: In ähnlicher Weise wie jene trieben sie Unzucht und wollten mit Wesen anderer Art verkehren; daher werden sie mit ewigem Feuer bestraft. |
| 8 וְכֵן גַּם־בַּעֲלֵי הַחֲלֹמוֹת הָאֵלֶּה מְטַמְּאִים אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמֶּמְשָׁלָה יְנָאֲצוּ וְאֶת־הַשְּׂרָרוֹת יְחָרֵפוּ | 8 Genauso beflecken sich auch diese Träumer, sie missachten die Macht des Herrn und lästern die überirdischen Mächte. |
| 9 וּמִיכָאֵל שַׂר הַמַּלְאָכִים בְּהִתְוַכְּחוֹ עִם־הַשָּׂטָן וַיָּרֶב אִתּוֹ עַל־אֹדוֹת גְּוִיַּת משֶׁה לֹא־מְלָאוֹ לִבּוֹ לַחֲרֹץ מִשְׁפַּט גִּדּוּפִים כִּי אִם־אָמַר יִגְעַר יְהוָֹה בָּךְ | 9 Als der Erzengel Michael mit dem Teufel rechtete und über den Leichnam des Mose stritt, wagte er nicht, den Teufel zu lästern und zu verurteilen, sondern sagte: Der Herr weise dich in die Schranken. |
| 10 וְאֵלֶּה מְגַדְּפִים אֶת־אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ וּבַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָבִינוּ מֵחָק־טִבְעָם כַּבְּהֵמוֹת הַסְּכָלוֹת בָּהֵמָּה יַשְׁחִיתוּ אֶת־נַפְשָׁם | 10 Diese jedoch lästern über alles, was sie nicht kennen; was sie aber wie die unvernünftigen Tiere von Natur aus verstehen, daran gehen sie zugrunde. |
| 11 אוֹי לָהֶם כִּי־בְדֶרֶךְ קַיִן הָלָכוּ וַיִּשְׁתַּקְּעוּ בְּתוֹעַת בִּלְעָם לְקַבֵּל שָׂכָר וּבִמְרִי קֹרַח אָבָדוּ | 11 Weh ihnen! Sie sind den Weg Kains gegangen, aus Habgier sind sie dem Irrtum Bileams verfallen, der Aufruhr Korachs hat sie ins Verderben gestürzt. |
| 12 הֲלֹא צוּרֵי מִכְשׁוֹל הֵמָּה בִּסְעוּדֹתֵיכֶם שֶׁל־אַהֲבָה וּבְקַלּוּת רֹאשׁ יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ עִמָּכֶם וְרֹעִים אֶת־נַפְשָׁם עֲנָנִים הֵם בִּבְלִי מַיִם הַנִּדָּפִים מִפְּנֵי רוּחַ עֲצֵי־חֹרֶף בְּאֵין פְּרִי אֲשֶׁר מֵתוּ פַעֲמַיִם וְנֶעֱקָרוּ | 12 Diese Menschen sind ein Schandfleck bei eurem Liebesmahl, an dem sie ohne Scheu teilnehmen und es sich gut gehen lassen; sie sind Hirten, die eine Weide für sich selber suchen. Wasserlose Wolken sind sie, von den Winden dahingetrieben; Bäume, die im Herbst keine Frucht tragen, zweimal verdorrt und entwurzelt; |
| 13 מִשְׁבְּרֵי־יָם עַזִּים אֲשֶׁר יִגְרְשׁוּ רֶפֶשׁ בָּשְׁתָּם כֹּכָבִים תֹּעִים אֲשֶׁר־חשֶׁךְ אֲפֵלָה צָפוּן לָהֶם עֲדֵי־עַד | 13 wilde Meereswogen, die ihre eigene Schande ans Land spülen; Sterne, die keine feste Bahn haben; ihnen ist auf ewig die dunkelste Finsternis bestimmt. |
| 14 וְגַם־חֲנוֹךְ הַשְּׁבִיעִי לְאָדָם נִבָּא לָאֵלֶּה לֵאמֹר הִנֵּה יְהוָֹה בָּא בְּרִבְבֹת קְדשָׁיו | 14 Auch ihnen gilt, was schon Henoch, der siebte nach Adam, geweissagt hat: «Seht, der Herr kommt mit seinen heiligen Zehntausenden, |
| 15 לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּכֻלָּם וּלְהוֹכִיחַ כָּל־רִשְׁעֵי־אֶרֶץ עַל־כָּל־מַעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם וְעַל־כָּל־הַקָּשׁוֹת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלָיו חַטָּאִים אַנְשֵׁי רֶשַׁע | 15 um über alle Gericht zu halten und alle Gottlosen zu bestrafen wegen all ihrer gottlosen Taten, die sie verübt haben, und wegen all der frechen Reden, die die gottlosen Sünder gegen ihn geführt haben.» |
| 16 אֵלֶּה הֵם הָרֹגְנִים וְהַמִּתְאֹנְנִים הַהֹלְכִים אַחֲרֵי תַאֲוֺתֵיהֶם אֲשֶׁר פִּיהֶם יְדַבֵּר עָתָק הֹדְרֵי פָנִים עֵקֶב שֹׁחַד | 16 Sie sind Nörgler, immer unzufrieden mit ihrem Geschick; sie lassen sich von ihren Begierden leiten; sie nehmen große Worte in den Mund und schmeicheln den Menschen aus Eigennutz. |
| 17 וְאַתֶּם הָאֲהוּבִים זִכְרוּ אֶת־הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִקֶּדֶם בְּיַד שְׁלִיחֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ | 17 Ihr aber, liebe Brüder, denkt an die Worte, die von den Aposteln Jesu Christi, unseres Herrn, im Voraus verkündet worden sind, |
| 18 בְּדַבְּרָם אֲלֵיכֶם הִנֵּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ לֵצִים הַהֹלְכִים אַחֲרֵי תַּאֲוֺת רִשְׁעָם | 18 als sie euch sagten: Am Ende der Zeit wird es Spötter geben, die sich von ihren gottlosen Begierden leiten lassen. |
| 19 אֵלֶּה הֵם הַפֹּרְשִׁים מִן־הַצִּבּוּר אֲנָשִׁים נַפְשִׁיִּים וְרוּחַ אֵין בָּהֶם | 19 Sie werden die Einheit zerstören, denn es sind irdisch gesinnte Menschen, die den Geist nicht besitzen. |
| 20 וְאַתֶּם הָאֲהוּבִים הִבָּנוּ בֶּאֱמוּנַתְכֶם הַנַּעֲלָה עַל־כֹּל בִּקְדֻשָּׁתָהּ וְהִתְפַּלְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 20 Ihr aber, liebe Brüder, gründet euch auf euren hochheiligen Glauben, und baut darauf weiter, betet in der Kraft des Heiligen Geistes, |
| 21 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּאַהֲבַת אֱלֹהִים וְחִכִּיתֶם לְרַחֲמֵי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְחַיֵּי הָעוֹלָם | 21 haltet fest an der Liebe Gottes und wartet auf das Erbarmen Jesu Christi, unseres Herrn, der euch das ewige Leben schenkt. |
| 22 הַבְדִּילוּ אֶת־אֵלֶּה וְהִתְנַהֲגוּ עִמָּהֶם בְּרַחֲמִים | 22 Erbarmt euch derer, die zweifeln; |
| 23 וְאֶת־אֵלֶּה תּוֹשִׁיעוּ בְאֵימָה וְחִלַּצְתֶּם אֹתָם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וּגְעַלְתֶּם גַּם־אֶת־הַלְּבוּשׁ הַמְגֹאָל בְּחֶלְאַת הַבָּשָׂר | 23 rettet sie, entreißt sie dem Feuer! Der anderen aber erbarmt euch voll Furcht; verabscheut sogar das Gewand eines Menschen, der der Sünde verfallen ist. |
| 24 וְלַאֲשֶׁר יָכוֹל לִשְׁמָרְכֶם בִּבְלִי מִכְשׁוֹל וּלְהַעֲמִיד אֶתְכֶם בְּשָׂשׂוֹן תְּמִימִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ | 24 Dem einen Gott aber, der die Macht hat, euch vor jedem Fehltritt zu bewahren und euch untadelig und voll Freude vor seine Herrlichkeit treten zu lassen, |
| 25 לֵאלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ לְבַדּוֹ הַחָכְמָה אֲשֶׁר אֵין מִלְּבַדּוֹ הַמּוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה וְהָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה לִפְנֵי כָל־עוֹלָם מֵעַתָּה וּלְעוֹלְמֵי עַד אָמֵן | 25 ihm, der uns durch Jesus Christus, unseren Herrn, rettet, gebührt die Herrlichkeit, Hoheit, Macht und Gewalt vor aller Zeit und jetzt und für alle Zeiten. Amen. |
