| 1 אֲהוּבַי אַל־תַּאֲמִינוּ לְכָל־רוּחַ כִּי אִם־בַּחֲנוּ הָרוּחוֹת אִם־מֵאֱלֹהִים הֵמָּה כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם | 1 Carissimi, nolite omni spiritui credere, sed probate spiritus si ex Deosint, quoniam multi pseudoprophetae prodierunt in mundum. |
| 2 בָּזֹאת תַּכִּירוּ אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים כָּל־רוּחַ הַמּוֹדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי־בָא בַבָּשָׂר מֵאֱלֹהִים הוּא | 2 In hoc cognoscitisSpiritum Dei: omnis spiritus, qui confitetur Iesum Christum in carne venisse, exDeo est. |
| 3 וְכָל־רוּחַ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מוֹדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי־בָא בַבָּשָׂר לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא וְזֶה הוּא רוּחַ צַר הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלָיו כִּי־בוֹא יָבֹא וְעַתָּה הִנֵּה־הוּא בָעוֹלָם | 3 Et omnis spiritus, qui non confitetur Iesum, ex Deo non est; et hocest antichristi, quod audistis quoniam venit, et nunc iam in mundo est. |
| 4 אַתֶּם הַבָּנִים הִנְּכֶם מֵאֱלֹהִים וְנִצַּחְתֶּם אֹתָם כִּי־אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל הוּא מֵאֲשֶׁר בָּעוֹלָם | 4 Vos exDeo estis, filioli, et vicistis eos, quoniam maior est, qui in vobis est, quamqui in mundo. |
| 5 הֵמָּה מִן־הָעוֹלָם עַל־כֵּן מֵהָעוֹלָם יְדַבֵּרוּ וְהָעוֹלָם יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם | 5 Ipsi ex mundo sunt; ideo ex mundo loquuntur, et mundus eosaudit. |
| 6 וַאֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים הִנֶּנּוּ הַיּוֹדֵעַ אֶת־הָאֱלֹהִים יִשְׁמַע אֵלֵינוּ וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים לֹא יִשְׁמַע אֵלֵינוּ בָּזֹאת נַכִּיר אֶת־רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת־רוּחַ הַתּוֹעָה | 6 Nos ex Deo sumus. Qui cognoscit Deum, audit nos; qui non est ex Deo,non audit nos. Ex hoc cognoscimus Spiritum veritatis et spiritum erroris.
|
| 7 אֲהוּבַי נֶאֱהַב־נָא אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי הָאַהֲבָה מֵאֱלֹהִים הִיא וְכָל־אֲשֶׁר יֶאֱהַב נוֹלָד מֵאֱלֹהִים וְיֹדֵעַ אֵת הָאֱלֹהִים | 7 Carissimi, diligamus invicem, quoniam caritas ex Deo est; et omnis, quidiligit, ex Deo natus est et cognoscit Deum. |
| 8 וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹהֵב לֹא יָדַע אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה | 8 Qui non diligit, non cognovitDeum, quoniam Deus caritas est. |
| 9 בָּזֹאת נִרְאֲתָה אַהֲבַת הָאֱלֹהִים לָנוּ כִּי־שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ לָעוֹלָם לְמַעַן נִחְיֶה עַל־יָדוֹ | 9 In hoc apparuit caritas Dei in nobis, quoniamFilium suum unigenitum misit Deus in mundum, ut vivamus per eum. |
| 10 בָּזֹאת הִיא הָאַהֲבָה לֹא שֶׁאֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי אִם־הוּא אָהַב אוֹתָנוּ וַיִּשְׁלַח אֶת־בְּנוֹ לְכַפָּרָה עַל־חַטֹּאתֵינוּ | 10 In hoc estcaritas, non quasi nos dilexerimus Deum, sed quoniam ipse dilexit nos et misitFilium suum propitiationem pro peccatis nostris.
|
| 11 אֲהוּבַי אִם־כָּכָה אָהַב אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים גַּם־אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ | 11 Carissimi, si sic Deus dilexit nos, et nos debemus alterutrum diligere. |
| 12 אֶת־הָאֱלֹהִים לֹא־רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם וְאִם־נֶאֱהַב אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הָאֱלֹהִים יַעֲמֹד בְּקִרְבֵּנוּ וְאַהֲבָתוֹ נִשְׁלְמָה־בָּנוּ | 12 Deum nemo vidit umquam; si diligamus invicem, Deus in nobis manet, et caritaseius in nobis consummata est. |
| 13 בָּזֹאת נֵדַע אֲשֶׁר־בּוֹ נָקוּם וְהוּא בָנוּ כִּי־נָתַן לָנוּ מֵרוּחוֹ | 13 In hoc cognoscimus quoniam in ipso manemus, etipse in nobis, quoniam de Spiritu suo dedit nobis. |
| 14 וַאֲנַחְנוּ חָזִינוּ וַנָּעִידָה כִּי הָאָב שָׁלַח אֶת־הַבֵּן מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם | 14 Et nos vidimus ettestificamur quoniam Pater misit Filium salvatorem mundi. |
| 15 כָּל־הַמּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶן־הָאֱלֹהִים הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בּוֹ וְהוּא בֵּאלֹהִים | 15 Quisque confessusfuerit: “ Iesus est Filius Dei ”, Deus in ipso manet, et ipse in Deo. |
| 16 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ וַנַּאֲמֵן בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר אֱלֹהִים אָהַב אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה וְהָעֹמֵד בָּאַהֲבָה עֹמֵד בֵּאלֹהִים וְהָאֱלֹהִים עֹמֵד בּוֹ | 16 Etnos, qui credidimus, novimus caritatem, quam habet Deus in nobis. Deus caritasest; et, qui manet in caritate, in Deo manet, et Deus in eo manet.
|
| 17 וּבָזֹאת נִשְׁלְמָה־בָּנוּ הָאַהֲבָה בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטָּחוֹן בְּיוֹם הַדִּין כִּי כָמֹהוּ כֵּן גַּם־אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה | 17 In hoc consummata est caritas nobiscum, ut fiduciam habeamus in die iudicii;quia sicut ille est, et nos sumus in hoc mundo. |
| 18 אֵין אֵימָה בָּאַהֲבָה כִּי אִם־הָאַהֲבָה הַשְּׁלֵמָה תְּגָרֵשׁ אֶת־הָאֵימָה כִּי בָאֵימָה מַעֲצֵבָה וַאֲשֶׁר בְּאֵימָה אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בָּאַהֲבָה | 18 Timor non est in caritate,sed perfecta caritas foras mittit timorem, quoniam timor poenam habet; qui autemtimet, non est consummatus in caritate.
|
| 19 אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֹתוֹ כִּי הוּא קִדֵּם לְאַהֲבָה אֹתָנוּ | 19 Nos diligimus, quoniam ipse prior dilexit nos. |
| 20 כִּי־יֹאמַר אִישׁ אֹהֵב אֲנִי אֶת־הָאֱלֹהִים וְהוּא שׂנֵא אֶת־אָחִיו כֹּזֵב הוּא כִּי אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהַב אֶת־אָחִיו אֲשֶׁר הוּא רֹאֶה אֵיכָכָה יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רֹאֶה אֹתוֹ | 20 Si quis dixerit: “ DiligoDeum ”, et fratrem suum oderit, mendax est; qui enim non diligit fratrem suum,quem videt, Deum, quem non videt, non potest diligere. |
| 21 וְזֹאת הַמִּצְוָה יֶשׁ־לָנוּ מֵאִתּוֹ כִּי הָאֹהֵב אֶת־הָאֱלֹהִים יֶאֱהַב גַּם־אֶת־אָחִיו | 21 Et hoc mandatumhabemus ab eo, ut, qui diligit Deum, diligat et fratrem suum.
|
