Prima lettera di Giovanni 4

Miqra 'al pi ha-Mesorah	LXX
1 אֲהוּבַי אַל־תַּאֲמִינוּ לְכָל־רוּחַ כִּי אִם־בַּחֲנוּ הָרוּחוֹת אִם־מֵאֱלֹהִים הֵמָּה כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם	1 Ἀγαπητοί, μὴ παντὶ πνεύματι πιστεύετε ἀλλὰ δοκιμάζετε τὰ πνεύματα εἰ ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν, ὅτι πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐξεληλύθασιν εἰς τὸν κόσμον.
2 בָּזֹאת תַּכִּירוּ אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים כָּל־רוּחַ הַמּוֹדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי־בָא בַבָּשָׂר מֵאֱלֹהִים הוּא	2 ἐν τούτῳ γινώσκετε τὸ πνεῦμα τοῦ θεοῦ· πᾶν πνεῦμα ὃ ὁμολογεῖ Ἰησοῦν Χριστὸν ἐν σαρκὶ ἐληλυθότα ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν,
3 וְכָל־רוּחַ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מוֹדֶה בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּי־בָא בַבָּשָׂר לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא וְזֶה הוּא רוּחַ צַר הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלָיו כִּי־בוֹא יָבֹא וְעַתָּה הִנֵּה־הוּא בָעוֹלָם	3 καὶ πᾶν πνεῦμα ὃ μὴ ὁμολογεῖ τὸν Ἰησοῦν ἐκ τοῦ θεοῦ οὐκ ἔστιν· καὶ τοῦτό ἐστιν τὸ τοῦ ἀντιχρίστου ὃ ἀκηκόατε ὅτι ἔρχεται, καὶ νῦν ἐν τῷ κόσμῳ ἐστὶν ἤδη.
4 אַתֶּם הַבָּנִים הִנְּכֶם מֵאֱלֹהִים וְנִצַּחְתֶּם אֹתָם כִּי־אֲשֶׁר בָּכֶם גָּדוֹל הוּא מֵאֲשֶׁר בָּעוֹלָם	4 Ὑμεῖς ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστε, τεκνία, καὶ νενικήκατε αὐτούς, ὅτι μείζων ἐστὶν ὁ ἐν ὑμῖν ἢ ὁ ἐν τῷ κόσμῳ.
5 הֵמָּה מִן־הָעוֹלָם עַל־כֵּן מֵהָעוֹלָם יְדַבֵּרוּ וְהָעוֹלָם יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם	5 αὐτοὶ ἐκ τοῦ κόσμου εἰσίν, διὰ τοῦτο ἐκ τοῦ κόσμου λαλοῦσιν καὶ ὁ κόσμος αὐτῶν ἀκούει.
6 וַאֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים הִנֶּנּוּ הַיּוֹדֵעַ אֶת־הָאֱלֹהִים יִשְׁמַע אֵלֵינוּ וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים לֹא יִשְׁמַע אֵלֵינוּ בָּזֹאת נַכִּיר אֶת־רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת־רוּחַ הַתּוֹעָה	6 ἡμεῖς ἐκ τοῦ θεοῦ ἐσμεν· ὁ γινώσκων τὸν θεὸν ἀκούει ἡμῶν· ὃς οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ θεοῦ, οὐκ ἀκούει ἡμῶν. ἐκ τούτου γινώσκομεν τὸ πνεῦμα τῆς ἀληθείας καὶ τὸ πνεῦμα τῆς πλάνης.
7 אֲהוּבַי נֶאֱהַב־נָא אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי הָאַהֲבָה מֵאֱלֹהִים הִיא וְכָל־אֲשֶׁר יֶאֱהַב נוֹלָד מֵאֱלֹהִים וְיֹדֵעַ אֵת הָאֱלֹהִים	7 Ἀγαπητοί, ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, ὅτι ἡ ἀγάπη ἐκ τοῦ θεοῦ ἐστιν, καὶ πᾶς ὁ ἀγαπῶν ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται καὶ γινώσκει τὸν θεόν.
8 וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹהֵב לֹא יָדַע אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה	8 ὁ μὴ ἀγαπῶν οὐκ ἔγνω τὸν θεόν, ὅτι ὁ θεὸς ἀγάπη ἐστίν.
9 בָּזֹאת נִרְאֲתָה אַהֲבַת הָאֱלֹהִים לָנוּ כִּי־שָׁלַח הָאֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ לָעוֹלָם לְמַעַן נִחְיֶה עַל־יָדוֹ	9 ἐν τούτῳ ἐφανερώθη ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ ἐν ἡμῖν, ὅτι τὸν υἱὸν αὐτοῦ τὸν μονογενῆ ἀπέσταλκεν ὁ θεὸς εἰς τὸν κόσμον, ἵνα ζήσωμεν δι’ αὐτοῦ.
10 בָּזֹאת הִיא הָאַהֲבָה לֹא שֶׁאֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּי אִם־הוּא אָהַב אוֹתָנוּ וַיִּשְׁלַח אֶת־בְּנוֹ לְכַפָּרָה עַל־חַטֹּאתֵינוּ	10 ἐν τούτῳ ἐστὶν ἡ ἀγάπη, οὐχ ὅτι ἡμεῖς ἠγαπήκαμεν τὸν θεόν, ἀλλ’ ὅτι αὐτὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς καὶ ἀπέστειλεν τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἱλασμὸν περὶ τῶν ἁμαρτιῶν ἡμῶν.
11 אֲהוּבַי אִם־כָּכָה אָהַב אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים גַּם־אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	11 Ἀγαπητοί, εἰ οὕτως ὁ θεὸς ἠγάπησεν ἡμᾶς, καὶ ἡμεῖς ὀφείλομεν ἀλλήλους ἀγαπᾶν.
12 אֶת־הָאֱלֹהִים לֹא־רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם וְאִם־נֶאֱהַב אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ הָאֱלֹהִים יַעֲמֹד בְּקִרְבֵּנוּ וְאַהֲבָתוֹ נִשְׁלְמָה־בָּנוּ	12 θεὸν οὐδεὶς πώποτε τεθέαται. ἐὰν ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, ὁ θεὸς ἐν ἡμῖν μένει καὶ ἡ ἀγάπη αὐτοῦ ἐν ἡμῖν τετελειωμένη ἐστίν.
13 בָּזֹאת נֵדַע אֲשֶׁר־בּוֹ נָקוּם וְהוּא בָנוּ כִּי־נָתַן לָנוּ מֵרוּחוֹ	13 Ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι ἐν αὐτῷ μένομεν καὶ αὐτὸς ἐν ἡμῖν, ὅτι ἐκ τοῦ πνεύματος αὐτοῦ δέδωκεν ἡμῖν.
14 וַאֲנַחְנוּ חָזִינוּ וַנָּעִידָה כִּי הָאָב שָׁלַח אֶת־הַבֵּן מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם	14 καὶ ἡμεῖς τεθεάμεθα καὶ μαρτυροῦμεν ὅτι ὁ πατὴρ ἀπέσταλκεν τὸν υἱὸν σωτῆρα τοῦ κόσμου.
15 כָּל־הַמּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הוּא בֶן־הָאֱלֹהִים הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בּוֹ וְהוּא בֵּאלֹהִים	15 ὃς ἐὰν ὁμολογήσῃ ὅτι Ἰησοῦς ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ὁ θεὸς ἐν αὐτῷ μένει καὶ αὐτὸς ἐν τῷ θεῷ.
16 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ וַנַּאֲמֵן בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר אֱלֹהִים אָהַב אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה וְהָעֹמֵד בָּאַהֲבָה עֹמֵד בֵּאלֹהִים וְהָאֱלֹהִים עֹמֵד בּוֹ	16 καὶ ἡμεῖς ἐγνώκαμεν καὶ πεπιστεύκαμεν τὴν ἀγάπην ἣν ἔχει ὁ θεὸς ἐν ἡμῖν. Ὁ θεὸς ἀγάπη ἐστίν, καὶ ὁ μένων ἐν τῇ ἀγάπῃ ἐν τῷ θεῷ μένει, καὶ ὁ θεὸς ἐν αὐτῷ μένει.
17 וּבָזֹאת נִשְׁלְמָה־בָּנוּ הָאַהֲבָה בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטָּחוֹן בְּיוֹם הַדִּין כִּי כָמֹהוּ כֵּן גַּם־אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה	17 ἐν τούτῳ τετελείωται ἡ ἀγάπη μεθ’ ἡμῶν, ἵνα παρρησίαν ἔχωμεν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῆς κρίσεως, ὅτι καθὼς ἐκεῖνός ἐστιν, καὶ ἡμεῖς ἐσμεν ἐν τῷ κόσμῳ τούτῳ.
18 אֵין אֵימָה בָּאַהֲבָה כִּי אִם־הָאַהֲבָה הַשְּׁלֵמָה תְּגָרֵשׁ אֶת־הָאֵימָה כִּי בָאֵימָה מַעֲצֵבָה וַאֲשֶׁר בְּאֵימָה אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בָּאַהֲבָה	18 φόβος οὐκ ἔστιν ἐν τῇ ἀγάπῃ, ἀλλ’ ἡ τελεία ἀγάπη ἔξω βάλλει τὸν φόβον, ὅτι ὁ φόβος κόλασιν ἔχει, ὁ δὲ φοβούμενος οὐ τετελείωται ἐν τῇ ἀγάπῃ.
19 אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֹתוֹ כִּי הוּא קִדֵּם לְאַהֲבָה אֹתָנוּ	19 ἡμεῖς ἀγαπῶμεν, ὅτι αὐτὸς πρῶτος ἠγάπησεν ἡμᾶς.
20 כִּי־יֹאמַר אִישׁ אֹהֵב אֲנִי אֶת־הָאֱלֹהִים וְהוּא שׂנֵא אֶת־אָחִיו כֹּזֵב הוּא כִּי אֲשֶׁר לֹא יֶאֱהַב אֶת־אָחִיו אֲשֶׁר הוּא רֹאֶה אֵיכָכָה יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רֹאֶה אֹתוֹ	20 ἐάν τις εἴπῃ ὅτι ἀγαπῶ τὸν θεὸν καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ μισῇ, ψεύστης ἐστίν· ὁ γὰρ μὴ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ὃν ἑώρακεν, τὸν θεὸν ὃν οὐχ ἑώρακεν οὐ δύναται ἀγαπᾶν.
21 וְזֹאת הַמִּצְוָה יֶשׁ־לָנוּ מֵאִתּוֹ כִּי הָאֹהֵב אֶת־הָאֱלֹהִים יֶאֱהַב גַּם־אֶת־אָחִיו	21 καὶ ταύτην τὴν ἐντολὴν ἔχομεν ἀπ’ αὐτοῦ, ἵνα ὁ ἀγαπῶν τὸν θεὸν ἀγαπᾷ καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ.