Vangelo secondo Luca 24

Torna indietro

Miqra 'al pi ha-Mesorah	Pattloch Bibel
¹ וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת־הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן עוֹד אֲחֵרוֹת	¹ Am ersten Tag der Woche, früh am Morgen, kamen sie mit den Spezereien, die sie bereitet hatten, zum Grabe.
² וַיִּמְצְאוּ אֶת־הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן־הַקָּבֶר	² Sie fanden den Stein weggewälzt vom Grabe,
³ וַתָּבֹאנָה פְנִימָה וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	³ doch als sie hineingingen, fanden sie den Leib des Herrn Jesus nicht.
⁴ וַיְהִי הֵנָּה נְבֻכוֹת עַל־הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עֲלֵיהֶן וּלְבוּשֵׁיהֶם מַזְהִירִים	⁴ Sie waren darüber ganz ratlos, als auf einmal zwei Männer vor ihnen standen in strahlendem Kleid,
⁵ וַיִּפֹּל פַּחַד עֲלֵיהֶן וַתִּקֹּדְנָה אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶן מַה־תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת־הַחַי אֵצֶל הַמֵּתִים	⁵ und als sie voll Schrecken ihren Blick zu Boden senkten, sprachen jene zu ihnen: "Was sucht ihr den Lebenden bei den Toten?
⁶ אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ בַגָּלִיל לֵאמֹר	⁶ Er ist nicht hier, sondern ist auferweckt worden. Erinnert euch, wie er, noch in Galiläa, zu euch sagte:
⁷ כִּי צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם	⁷ "Der Menschensohn muß in die Hände der Sünder überliefert und gekreuzigt werden, am dritten Tag aber auferstehen.""
⁸ וַתִּזְכֹּרְנָה אֶת־דְּבָרָיו	⁸ Da erinnerten sie sich seiner Worte,
⁹ וַתָּשֹׁבְנָה מִן־הַקָּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַד הֶעָשָׂר וּלְכֹל הָאֲחֵרִים	⁹ kehrten zurück vom Grabe und berichteten dies alles den Elfen und allen übrigen.
¹⁰ וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְהָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר עִמָּהֶן הֵנָּה הָיוּ הַמְדַבְּרוֹת אֶל־הַשְּׁלִיחִים אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה	¹⁰ Es waren Maria Magdalena, Johanna und Maria, die Mutter des Jakobus, und mit ihnen auch die anderen, die dies den Aposteln sagten.
¹¹ וַיִּהְיוּ דִבְרֵיהֶן כְּדִבְרֵי־רִיק בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן	¹¹ Doch denen erschienen diese Worte als leeres Gerede, und sie glaubten ihnen nicht.
¹² וּפֶטְרוֹס קָם וַיָּרָץ אֶל־הַקֶּבֶר וַיַּשְׁקֵף וְלֹא־רָאָה כִּי אִם־הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ מִשְׁתּוֹמֵם עַל־הַנִּהְיָה	¹² [Petrus aber stand auf, lief zum Grabe, bückte sich hinein und erblickte einzig die Leinenbinden; und er ging weg, voll Staunen über das Geschehnis.]
¹³ וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ הֹלְכִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־כְּפָר הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם כְּשִׁשִּים רִיס וּשְׁמוֹ עַמָּאוּס	¹³ Und siehe, noch am gleichen Tag waren zwei von ihnen unterwegs nach einem Dorf namens Emmaus, sechzig Stadien von Jerusalem entfernt.
¹⁴ וְהֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־כָּל־הַקֹּרוֹת הָאֵלֶּה	¹⁴ Sie redeten miteinander über alles, was sich zugetragen hatte.
¹⁵ וַיְהִי בְּדַבְּרָם וּבְהִתְוַכְּחָם יָחַד וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ אַף־הוּא וַיֵּלֶךְ אִתָּם	¹⁵ Und es geschah, während sie redeten und sich miteinander besprachen, näherte sich Jesus und ging mit ihnen.
¹⁶ וְעֵינֵיהֶם נֶאֱחָזוּ וְלֹא יַכִּירֻהוּ	¹⁶ Ihre Augen aber waren gehalten, so daß sie ihn nicht erkannten.
¹⁷ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הֵמָּה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשְׂאִים וְנֹתְנִים בָּהֶם יַחְדָּו בַּדָּרֶךְ וּפְנֵיכֶם זֹעֲפִים	¹⁷ Er sprach zu ihnen: "Was sind das für Gespräche, die ihr unterwegs miteinander führt?" Da blieben sie traurig stehen,
¹⁸ וַיַּעַן הָאֶחָד אֲשֶׁר־שְׁמוֹ קְלֵיוֹפָס וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה לְבַדְּךָ גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יֹדֵעַ אֶת־הַקֹּרֹת בָּהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה	¹⁸ und der eine, namens Kleophas, erwiderte ihm: "Bist du der einzige, der in Jerusalem weilt und nicht weiß, was geschah dort in diesen Tagen?"
¹⁹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הֵמָּה וַיַּגִּידוּ אֵלָיו מַעֲשֶׂה יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ נָבִיא גִּבּוֹר בְּפֹעַל וּבְאֹמֶר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל־הָעָם	¹⁹ Er sprach zu ihnen: "Was denn?" Und sie sagten: "Das mit Jesus von Nazareth, der ein Prophet war, mächtig in Tat und Wort vor Gott und vor dem ganzen Volk;
²⁰ וְאֵת אֲשֶׁר כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּזְקֵנֵינוּ הִסְגִּירֻהוּ לְמִשְׁפַּט־מָוֶת וַיִּצְלְבֻהוּ	²⁰ und wie ihn unsere Hohenpriester und Ratsherren der Verurteilung zum Tode überlieferten und ihn kreuzigten.
²¹ וַאֲנַחְנוּ חִכִּינוּ כִּי־הוּא הֶעָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה בְכָל־זֹאת הַיּוֹם יוֹם שְׁלִישִׁי מֵאָז נַעֲשֹוּ אֵלֶּה	²¹ Wir aber hofften, daß er es sei, der Israel erlösen würde. Aber nun ist nach all dem schon der dritte Tag, seit dies geschah.
²² וְהִנֵּה גַּם־נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הֶחֱרִידֻנוּ אֲשֶׁר־קִדְּמוּ בַבֹּקֶר לָבֹא לַקָּבֶר	²² Es haben uns jedoch einige Frauen von uns in Aufregung versetzt, die in aller Frühe am Grabe waren,
²³ וְלֹא מָצְאוּ אֶת־גְּוִיָּתוֹ וַתָּבֹאנָה וַתֹּאמַרְנָה כִּי רָאוּ גַּם־מַרְאֵה מַלְאָכִים הָאֹמְרִים כִּי־הוּא חָי	²³ ohne seinen Leichnam zu finden, und mit der Nachricht kamen, sie hätten eine Erscheinung von Engeln gehabt, die gesagt hätten, daß er lebe.
²⁴ וַיֵּלְכוּ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ אֶל־הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַנָּשִׁים וְאוֹתוֹ לֹא רָאוּ	²⁴ Einige von den Unsrigen gingen darauf zum Grabe und fanden es so, wie schon die Frauen gesagt hatten; ihn selbst aber sahen sie nicht."
²⁵ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכֹל אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים	²⁵ Da sprach er zu ihnen: "Ihr Unverständigen und Schwerfälligen im Herzen, um all das zu glauben, was die Propheten sagten!
²⁶ הֲלֹא עַל־הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת־כָּל־זֹאת וְלָבוֹא אֶל־כְּבוֹדוֹ	²⁶ Mußte nicht der Messias dies leiden und so eingehen in seine Herrlichkeit?"
²⁷ וַיָּחֶל מִמּשֶׁה וּמִכָּל־הַנְּבִיאִים וַיְבָאֵר לָהֶם אֶת־כָּל־הַכְּתוּבִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו	²⁷ Und ausgehend von Moses und allen Propheten, zeigte er ihnen, was in allen Schriften sich bezieht auf ihn.
²⁸ וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ	²⁸ Und sie erreichten das Dorf, wohin sie gingen, er aber tat, als wolle er weitergehen.
²⁹ וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם	²⁹ Sie drängten ihn und sagten: "Bleib bei uns, denn es will Abend werden, und der Tag hat sich schon geneigt." Da trat er ein, um bei ihnen zu bleiben.
³⁰ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם	³⁰ Als er mit ihnen bei Tische war, geschah es, da nahm er das Brot, sprach den Segen, brach es und gab es ihnen.
³¹ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם	³¹ Und es taten sich ihre Augen auf, und sie erkannten ihn; er aber entschwand aus ihrer Mitte.
³² וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא הָיָה בֹעֵר לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּח־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים	³² Da sagten sie zueinander: "Brannte nicht unser Herz in uns, als er auf dem Wege mit uns redete und die Schrift uns erschloß?"
³³ וַיָּקוּמוּ בַּשָּׁעָה הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיִם וַיִּמְצְאוּ אֶת־אַחַד הֶעָשָׂר וְאֵת־אֲשֶׁר אִתָּם נִקְהָלִים יָחַד	³³ Und sie standen auf und kehrten zur selben Stunde nach Jerusalem zurück, und sie fanden die Elf und ihre Gefährten versammelt,
³⁴ הָאֹמְרִים אָכֵן קָם הָאָדוֹן מִן־הַמֵּתִים וְנִרְאָה אֶל־שִׁמְעוֹן	³⁴ die sagten: "Der Herr ist wahrhaft auferstanden und ist dem Simon erschienen!"
³⁵ וַיְסַפְּרוּ גַם־הֵם אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לָהֶם בַּדָּרֶךְ וְאֵיךְ הִכִּירֻהוּ בִּבְצִיעַת הַלָּחֶם	³⁵ Da erzählten auch sie, was sie unterwegs erlebt und wie sie ihn erkannt hätten beim Brechen des Brotes.
³⁶ עוֹדָם מְדַבְּרִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא יֵשׁוּעַ עָמַד בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֹם לָכֶם	³⁶ Während sie noch darüber redeten, stand er selbst in ihrer Mitte und sprach zu ihnen: "Friede sei euch!"
³⁷ וְהֵמָּה חַתּוּ וְנִבְעָתוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־רוּחַ רָאוּ	³⁷ Sie aber erschraken und fürchteten sich und glaubten, einen Geist zu sehen.
³⁸ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־זֶּה אַתֶּם נִבְהָלִים וְעַל־מַה־זֶּה מַחֲשָׁבוֹת עֹלוֹת בִּלְבַבְכֶם	³⁸ Und er sprach zu ihnen: "Warum seid ihr verwirrt, und warum steigen Zweifel auf in euren Herzen?
³⁹ רְאוּ אֶת־יָדַי וְאֶת־רַגְלַי כִּי אָנֹכִי הוּא מֻשּׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֹ בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים שֶׁיֵּשׁ־לִי	³⁹ Seht an meinen Händen und Füßen, daß ich selbst es bin; rührt mich an und seht, ein Geist hat doch nicht Fleisch und Gebein, wie ihr mich es haben seht."
⁴⁰ וְאַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת־זֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֵת יָדָיו וְאֵת רַגְלָיו	⁴⁰ Mit diesen Worten zeigte er ihnen seine Hände und Füße.
⁴¹ וְהֵם עוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָה וְתָמָהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיֵשׁ־לָכֶם פֹּה דְּבַר־אֹכֶל	⁴¹ Da sie aber vor Freude nicht glauben wollten und staunten, sprach er zu ihnen: "Habt ihr etwas zu essen hier?"
⁴² וַיִּתְּנוּ לְפָנָיו חֵלֶק דָּג צָלוּי וּמְעַט צוּף דְּבָשׁ	⁴² Sie gaben ihm ein Stück gebratenen Fisch [und eine Honigwabe],
⁴³ וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם	⁴³ und er nahm und aß vor ihren Augen.
⁴⁴ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד הֱיוֹתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָּל־הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת משֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים	⁴⁴ Er sprach zu ihnen: "Dies sind meine Worte, die ich zu euch sagte, da ich noch bei euch war: Alles muß erfüllt werden, was im Gesetz des Moses, in den Propheten und Psalmen geschrieben steht über mich."
⁴⁵ אָז פָּתַח אֶת־לְבָבָם לְהָבִין אֶת־הַכְּתוּבִים	⁴⁵ Dann erschloß er ihnen den Sinn zum Verstehen der Schriften
⁴⁶ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב וְכֵן נִגְזָר אֲשֶׁר יְעֻנֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָקוּם מִן־הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי	⁴⁶ und sprach zu ihnen: "So steht geschrieben: Der Messias wird leiden und von den Toten auferstehen am dritten Tag,
⁴⁷ וַאֲשֶׁר תִּקָּרֵא בִשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים בְּכָל־הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלָיִם	⁴⁷ und in seinem Namen wird Bekehrung und Vergebung der Sünden verkündet an alle Völker, angefangen von Jerusalem.
⁴⁸ וְאַתֶּם עֵדִים בָּזֹאת	⁴⁸ Ihr seid Zeugen dafür,
⁴⁹ וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיכֶם אֵת הַבְטָחַת אָבִי וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי־תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם	⁴⁹ und seht, ich sende die Verheißung meines Vaters auf euch; bleibt in der Stadt, bis ihr ausgerüstet seid mit Kraft aus der Höhe."
⁵⁰ וַיּוֹלִיכֵם מִחוּץ לָעִיר עַד־בֵּית הִינִי וַיִּשָּׂא אֶת־יָדָיו וַיְבָרְכֵם	⁵⁰ Dann führte er sie bis vor Bethanien hinaus, erhob seine Hände und segnete sie.
⁵¹ וַיְהִי בְּבָרְכוֹ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵאִתָּם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה	⁵¹ Es geschah aber, während er sie segnete, schied er von ihnen und wurde emporgetragen zum Himmel.
⁵² וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה	⁵² Sie aber fielen anbetend vor ihm nieder und kehrten mit großer Freude nach Jerusalem zurück,
⁵³ וַיִּהְיוּ תָמִיד בַּמִּקְדָּשׁ מְהַלְלִים וּמְבָרְכִים אֶת־הָאֱלֹהִים אָמֵן	⁵³ und beständig waren sie im Tempel und [lobten und] priesen Gott.

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati