Naum נחום (Nahum) 2
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati
| Miqra 'al pi ha-Mesorah | Nova Vulgata |
|---|---|
| 1 הִנֵּה עַל־הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור לַעֲבׇר־בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָֽת׃ | 1 Ecce super montes pedes evan gelizantis et annuntiantis pacem. Celebra, Iuda, festivitates tuas et redde vota tua, quia non adiciet ultra ut pertranseat in te Belial: totus interiit. |
| 2 וַיֵּאָסְפוּ רַבִּים מְהֵרָה עַד־אֶפֶס מָקוֹם לַעֲמֹד אַף־מִחוּץ לַפָּתַח וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר | 2 Ascendit, qui dispergat, contra te. “ Custodi munitionem, contemplare viam, conforta lumbos, robora virtutem valde ”. |
| 3 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים נֹשְׂאִים אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וַיִּשָּׂאֻהוּ בְּאַרְבָּעָה | 3 Quia restituet Dominus magnificentiam Iacob sicut magnificentiam Israel, quia praedones praedati sunt eos et propagines eorum corruperunt. |
| 4 וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו מִפְּנֵי הָעָם וַיָּסִירוּ אֶת־הַגָּג בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם וַיַּחְתְּרוּ חֲתִירָה וַיּוֹרִידוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר שָׁכַב עָלָיו נְכֵה הָאֵבָרִים | 4 Clipeus fortium eius ruber, viri exercitus in coccineis; ignitae laminae ferreae curruum, quando praeparat bellum, et equites agitantur. |
| 5 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ | 5 In viis furibundae currunt quadrigae, invicem colliduntur in plateis; aspectus eorum quasi lampades, quasi fulgura discurrentia. |
| 6 וַיִּהְיוּ מִן־הַסּוֹפְרִים יוֹשְׁבִים שָׁם וְחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם לֵאמֹר | 6 Recordatur fortium suorum, ruunt in itineribus suis; currunt ad murum, et praeparatur umbraculum. |
| 7 שַׁעֲרֵי הַנְּהָרֹות נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמֹוג | 7 Portae fluviorum apertae sunt, palatium tremit. |
| 8 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ בְּרוּחוֹ כִּי־כָכָה חָשְׁבוּ בִלְבָבָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּ כָאֵלֶּה בִּלְבַבְכֶם | 8 Et speciosa denudatur, tollitur, et ancillae eius gemunt ut columbae et percutiunt corda sua. |
| 9 וְנִינְוֵה כִבְרֵכַת־מַיִם מִימֵי הִיא וְהֵמָּה נָסִים עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה | 9 Et Nineve quasi piscina aquarum, cuius aquae fugiunt. “ State, state! ”; sed non est qui revertatur. |
| 10 בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּֽה׃ | 10 “ Diripite argentum, diripite aurum! ”. Et non est finis divitiarum; thesaurus ex omnibus vasis desiderabilibus. |
| 11 בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכׇל־מׇתְנַיִם וּפְנֵי כֻלָּם קִבְּצוּ פָארֽוּר׃ | 11 Dissipata et vastata et dilacerata, et cor tabescens, et dissolutio geniculorum; et tremor in cunctis renibus, et facies omnium eorum candentes. |
| 12 אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת וּמִרְעֶה הוּא לַכְּפִרִים אֲשֶׁר הָלַךְ אַרְיֵה לָבִיא שָׁם גּוּר אַרְיֵה וְאֵין מַחֲרִֽיד׃ | 12 Ubi est habitaculum leonum, et spelunca catulorum leonum, ad quam ivit leo, ut duceret illuc catulum leonis, et non erat qui exterreret? |
| 13 אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו וַיְמַלֵּא־טֶרֶף חֹרָיו וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָֽה׃ | 13 Leo cepit sufficienter catulis suis et necavit leaenis suis; et implevit praeda speluncas suas et cubile suum rapina. |
| 14 הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵֽכֵה׃ | 14 “ Ecce ego ad te, dicit Dominus exercituum, et succendam usque ad fumum quadrigas tuas; et leunculos tuos comedet gladius, et exterminabo de terra praedam tuam, et non audietur ultra vox nuntiorum tuorum ”. |
| 15 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב בְּבֵיתוֹ וַיַּסֵּבּוּ מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים עִם־יֵשׁוּעַ וְעִם־תַּלְמִידָיו כִּי רַבִּים הָיוּ הַהֹלְכִים אַחֲרָיו | |
| 16 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָאוּ אוֹתוֹ אֹכֵל עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו לָמָּה־זֶּה עִם־הַחַטָּאִים וְהַמּוֹכְסִים אֹכֵל רַבְּכֶם | |
| 17 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַחֲזָקִים אֵינָם צְרִיכִים לְרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים לֹא בָאתִי לִקְרֹא הַצַּדִּיקִים כִּי אִם־הַחַטָּאִים לִתְשׁוּבָה | |
| 18 וְתַלְמִידֵי יוֹחָנָן וְהַפְּרוּשִׁים הָיוּ צָמִים וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וְתַלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים צָמִים וְתַלְמִידֶיךָ אֵינָם צָמִים | |
| 19 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ יוּכְלוּ בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם כָּל־יְמֵי הֱיוֹת הֶחָתָן עִמָּהֶם לֹא יוּכְלוּ לָצוּם | |
| 20 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵאִתָּם הֶחָתָן וְאָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם | |
| 21 אֵין־תֹּפֵר טְלַאי חָדָשׁ עַל־שִׂמְלָה בָלָה כִּי אָז יִנָּתֵק הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מִן־הַשִּׂמְלָה וְתֵרֹעַ הַקְּרִיעָה | |
| 22 וְאֵין נֹתֵן יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בָּלִים כִּי אָז יְבַקַּע הַיַּיִן אֶת־הַנֹּאדוֹת וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבֵדוּ אֲבָל בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים יִנָּתֵן הַיַּיִן הֶחָדָשׁ | |
| 23 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין הַקָּמָה וַיָּחֵלּוּ תַלְמִידָיו לִקְטֹף מְלִילֹת בְּלֶכְתָּם | |
| 24 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים רְאֵה מָה־הֵמָּה עֹשִׂים בַּשַּׁבָּת דָּבָר אֲשֶׁר־לֹא יֵעָשֶׂה | |
| 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲכִי לֹא קְרָאתֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בִּהְיֹתוֹ חָסֵר וְרָעֵב הוּא וַאֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ | |
| 26 כִּי־בָא אֶל־בֵּית אֱלֹהִים בִּימֵי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיֹּאכַל אֶת־לֶחֶם הַפָּנִים אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְאָכְלָה כִּי אִם־לַכֹּהֲנִים וַיִּתֵּן גַּם־לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ | |
| 27 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַשַּׁבָּת נַעֲשָׂה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְלֹא הָאָדָם בַּעֲבוּר הַשַּׁבָּת | |
| 28 לָכֵן בֶּן־הָאָדָם אָדוֹן הוּא גַּם לַשַּׁבָּת |