Michea מיכה (Mikhah) 6

Torna indietro

Miqra 'al pi ha-Mesorah	New American Bible
¹ שִׁמְעוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֹמֵר קוּם רִיב אֶת־הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶֽךָ׃	¹ Hear, then, what the LORD says: Arise, present your plea before the mountains, and let the hills hear your voice!
² לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תָּרִיעַ לְפָנֶיךָ בַּשּׁוֹפָר כְּמַעֲשֵׂה הַחֲנֵפִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּבָרְחֹבוֹת לְמַעַן יְהַלְלוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לָקְחוּ אֶת־שְׂכָרָם	² Hear, O mountains, the plea of the LORD, pay attention, O foundations of the earth! For the LORD has a plea against his people, and he enters into trial with Israel.
³ וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֵת אֲשֶׁר עֹשָׂה יְמִינֶךָ	³ O my people, what have I done to you, or how have I wearied you? Answer me!
⁴ כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָֽם׃	⁴ For I brought you up from the land of Egypt, from the place of slavery I released you; And I sent before you Moses, Aaron, and Miriam.
⁵ עַמִּי זְכׇר־נָא מַה־יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהֹוָֽה׃	⁵ My people, remember what Moab's King Balak planned, and how Balaam, the son of Beor, answered him . . . from Shittim to Gilgal, that you may know the just deeds of the LORD.
⁶ בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהֹוָה אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָֽה׃	⁶ With what shall I come before the LORD, and bow before God most high? Shall I come before him with holocausts, with calves a year old?
⁷ הֲיִרְצֶה יְהוָה בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבֹות נַחֲלֵי־שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכֹורִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי	⁷ Will the LORD be pleased with thousands of rams, with myriad streams of oil? Shall I give my first-born for my crime, the fruit of my body for the sin of my soul?
⁸ וְאַתֶּם אַל־תִּדַּמּוּ לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם כָּל־צָרְכְּכֶם בְּטֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ	⁸ You have been told, O man, what is good, and what the LORD requires of you: Only to do right and to love goodness, and to walk humbly with your God.
⁹ קֹול יְהוָה לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ	⁹ Hark! the LORD cries to the city. (It is wisdom to fear your name!) Hear, O tribe and city council,
¹⁰ עֹוד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרֹות רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזֹון זְעוּמָה	¹⁰ Am I to bear any longer criminal hoarding and the meager ephah that is accursed?
¹¹ הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָֽה׃	¹¹ Shall I acquit criminal balances, bags of false weights?
¹² אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶֽם׃	¹² You whose rich men are full of violence, whose inhabitants speak falsehood with deceitful tongues in their heads!
¹³ וְגַם־אֲנִי הֶֽחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ הַשְׁמֵם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃	¹³ Rather I will begin to strike you with devastation because of your sins.
¹⁴ אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּֽן׃	¹⁴ You shall eat, without being satisfied, food that will leave you empty; What you acquire, you cannot save; what you do save, I will deliver up to the sword.
¹⁵ אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹֽךְ־זַיִת וְלֹא־תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃	¹⁵ You shall sow, yet not reap, tread out the olive, yet pour no oil, and the grapes, yet drink no wine.
¹⁶ וְכִי תָצוּמוּ אַל־תִּהְיוּ זֹעֲפִים כַּחֲנֵפִים הַמְשַׁנִּים אֶת־פְּנֵיהֶם לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי לָקְחוּ אֶת־שְׂכָרָם	¹⁶ You have kept the decrees of Omri, and all the works of the house of Ahab, and you have walked in their counsels; Therefore I will deliver you up to ruin, and your citizens to derision; and you shall bear the reproach of the nations.
¹⁷ וְאַתָּה כִּי תָצוּם סוּךְ אֶת־רֹאשְׁךָ וּרְחַץ אֶת־פָּנֶיךָ
¹⁸ לְמַעַן לֹא־תֵרָאֶה בְצוֹמְךָ לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא בַּגָּלוּי יִגְמְלֶךָ
¹⁹ אַל־תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יֹאכְלוּם שָׁם סָס וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ־שָׁם וְגָנָבוּ
²⁰ אֲבָל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמָיִם אֲשֶׁר סָס וְרָקָב לֹא־יֹאכְלוּם שָׁם וְגַנָּבִים לֹא יַחְתְּרוּ־שָׁם וְלֹא יִגְנֹבוּ
²¹ כִּי בִמְקוֹם אֲשֶׁר־אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם
²² נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן וְאִם־עֵינְךָ הִיא תְמִימָה כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר
²³ וְאִם־עֵינְךָ רָעָה כָּל־גּוּפְךָ יֶחְשָׁךְ וְהִנֵּה אִם־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ מָה־רַב הַחשֶׁךְ
²⁴ לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדֹנִים כִּי אִם־יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת־הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת־הָאַחֵר לֹא תוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן
²⁵ עַל־כֵּן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ
²⁶ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְאֵינָם אֹסְפִים לַאֲסָמִים וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אֹתָם הֲלֹא אַתֶּם נַעֲלֵיתֶם עֲלֵיהֶם מְאֹד
²⁷ וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף עַל־קוֹמָתוֹ אַמָּה אֶחַת
²⁸ וְלִלְבוּשׁ לָמָּה תִדְאָגוּ הִתְבּוֹנְנוּ־נָא אֶל־שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה הַצֹּמְחוֹת
²⁹ אֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה
³⁰ וְאִם־כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם צֹמֵחַ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה
³¹ לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר מַה־נֹּאכַל וּמַה־נִּשְׁתֶּה וּמַה־נִּלְבָּשׁ
³² כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִם הֲלֹא יֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם כִּי אַתֶּם צְרִיכִים לְכָל־אֵלֶּה
³³ אַךְ בַּקְּשׁוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וְאֶת־צִדְקָתוֹ וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה
³⁴ לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר כִּי יוֹם מָחָר הוּא יִדְאַג לְעַצְמוֹ וְדַיּוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati