Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 21

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃	1 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
2 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל־דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל־יַעַר הַשָּׂדֶה נֶֽגֶב׃	2 “ Fili hominis, pone faciemtuam contra meridiem et stilla ad austrum et propheta ad saltum agri Nageb.
3 וְאָֽמַרְתָּ לְיַעַר הַנֶּגֶב שְׁמַע דְּבַר־יְהֹוָה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי מַֽצִּית־בְּךָ ׀ אֵשׁ וְאָכְלָה בְךָ כׇל־עֵֽץ־לַח וְכׇל־עֵץ יָבֵשׁ לֹֽא־תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ־בָהּ כׇּל־פָּנִים מִנֶּגֶב צָפֽוֹנָה׃	3 Etdices saltui Nageb: Audi verbum Domini. Haec dicit Dominus Deus: Ecce egosuccendam in te ignem, et comburet in te omne lignum viride et omne lignumaridum; non exstinguetur flamma succensionis, et comburetur in ea omnis faciesab austro usque ad aquilonem.
4 וְרָאוּ כׇּל־בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהֹוָה בִּֽעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּֽה׃	4 Et videbit universa caro quia ego Domínussuccendi eam, nec exstinguetur ”.
5 וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הֵמָּה אֹמְרִים לִי הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הֽוּא׃	5 Et dixi: “ Heu, Domine Deus! Ipsi dicuntde me: “Numquid non per parabolas loquitur iste?” ”.
6 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃	6 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
7 בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־יְרוּשָׁלַ‍ִם וְהַטֵּף אֶל־מִקְדָּשִׁים וְהִנָּבֵא אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵֽל׃	7 “ Fili hominis, pone faciem tuamad Ierusalem et stilla ad sanctuaria et propheta contra humum Israel.
8 וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָֽׁע׃	8 Et dicesterrae Israel: Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego ad te, et eiciam gladium meumde vagina sua et occidam in te iustum et impium.
9 יַעַן אֲשֶׁר־הִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע לָכֵן תֵּצֵא חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ אֶל־כׇּל־בָּשָׂר מִנֶּגֶב צָפֽוֹן׃	9 Pro eo autem quod occidi inte iustum et impium, idcirco egredietur gladius meus de vagina sua ad omnemcarnem, ab austro ad aquilonem,
10 וְיָֽדְעוּ כׇּל־בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהֹוָה הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ לֹא תָשׁוּב עֽוֹד׃	10 ut sciat omnis caro quia ego Dominus eduxigladium meum de vagina sua irrevocabilem.
11 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶֽם׃	11 Et tu, fili hominis, ingemisce in contritione lumborum et in amaritudinibusingemisce coram eis.
12 וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל־שְׁמוּעָה כִֽי־בָאָה וְנָמֵס כׇּל־לֵב וְרָפוּ כׇל־יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל־רוּחַ וְכׇל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם הִנֵּה בָאָה וְנִֽהְיָתָה נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִֽה׃	12 Cumque dixerint ad te: “Quare tu gemis?”, dices: Proauditu quia venit et tabescet omne cor, et dissolventur universae manus, etinfirmabitur omnis spiritus, et per cuncta genua fluent aquae; ecce venit etfiet ”, ait Dominus Deus.
13 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃	13 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
14 בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱמֹר חֶרֶב חֶרֶב הוּחַדָּה וְגַם־מְרוּטָֽה׃	14 “ Fili hominis, propheta etdices: Haec dicit Dominus Deus: Loquere: Gladius, gladius exacutus est et etiam limatus;
15 לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה לְמַעַן־הֱיֵה־לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה אוֹ נָשִׂישׂ שֵׁבֶט בְּנִי מֹאֶסֶת כׇּל־עֵֽץ׃	15 ut caedat victimas exacutus est, ut splendeat limatus est.
16 וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמׇרְטָה לִתְפֹּשׂ בַּכָּף הִֽיא־הוּחַדָּה חֶרֶב וְהִיא מֹרָטָּה לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃	16 Et datus est ad levigandum, ut teneatur manu. Iste exacutus est gladius et iste limatus, ut sit in manu interficientis.
17 זְעַק וְהֵילֵל בֶּן־אָדָם כִּי־הִיא הָיְתָה בְעַמִּי הִיא בְּכׇל־נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב הָיוּ אֶת־עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל־יָרֵֽךְ׃	17 Clama et ulula, fili hominis, quia hic directus est in populum meum, hic in cunctos duces Israel, qui gladio traditi sunt cum populo meo.
18 כִּי בֹחַן וּמָה אִם־גַּם־שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִֽהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִֽה׃	18 Idcirco plaude super femur, quia probatio est, dicit Dominus Deus.
19 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא וְהַךְ כַּף אֶל־כָּף וְתִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים הִיא חֶרֶב חָלָל הַגָּדוֹל הַחֹדֶרֶת לָהֶֽם׃	19 Tu ergo, fili hominis, propheta et percute manu ad manum. Et duplicetur gladius, ac triplicetur gladius interfectorum: hic est gladius occisionis magnae, qui eos circumdat,
20 לְמַעַן ׀ לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כׇּל־שַׁעֲרֵיהֶם נָתַתִּי אִבְחַת־חָרֶב אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק מְעֻטָּה לְטָֽבַח׃	20 ut cor tabescat, et multiplicentur corruentes. In omnibus portis eorum dedi occisionem gladii: eheu, facti acuti et limati ad fulgendum, politi ad caedem!
21 הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדֽוֹת׃	21 “Exacuere, vade ad dexteram sive ad sinistram, quocumque acies tuae sunt destinatae”.
22 וְגַם־אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל־כַּפִּי וַהֲנִיחֹתִי חֲמָתִי אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּֽרְתִּי׃	22 Quin et ego plaudam manu ad manum et saturabo indignationem meam, ego Dominus locutus sum ”.
23 וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃	23 Et factus est sermo Domini ad me dicens:
24 וְאַתָּה בֶן־אָדָם שִׂים־לְךָ ׀ שְׁנַיִם דְּרָכִים לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל מֵאֶרֶץ אֶחָד יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ־עִיר בָּרֵֽא׃	24 “Et tu, fili hominis, pone tibiduas vias, ut veniat gladius regis Babylonis: de terra una egrediantur ambae; etindicem statue, in capite viae civitatis statue.
25 דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב אֵת רַבַּת בְּנֵֽי־עַמּוֹן וְאֶת־יְהוּדָה בִירוּשָׁלַ‍ִם בְּצוּרָֽה׃	25 Viam pones, quo veniatgladius, ad Rabba filiorum Ammon et ad Iudam in Ierusalem munitissimam.
26 כִּֽי־עָמַד מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסׇם־קָסֶם קִלְקַל בַּֽחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵֽד׃	26 Statenim rex Babylonis in bivio in capite duarum viarum, divinationem quaerens,commiscens sagittas; interrogat teraphim, iecur consulit.
27 בִּימִינוֹ הָיָה ׀ הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלַ‍ִם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל־שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵֽק׃	27 Ad dexteram eiusfacta est divinatio super Ierusalem, ut ponat arietes, ut aperiat os ad caedem,ut elevet vocem in ululatu, ut ponat arietes contra portas, ut comportetaggerem, ut aedificet munitiones.
28 וְהָיָה לָהֶם כקסום כִּקְסׇם־שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם וְהוּא־מַזְכִּיר עָוֺן לְהִתָּפֵֽשׂ׃	28 Eritque quasi consulens frustra oraculum inoculis eorum, et iuramenta sanctissima sunt eis; ipse autem in memoriamrevocabit iniquitatem ad capiendum.
29 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֺנְכֶם בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵֽרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילֽוֹתֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵֽשׂוּ׃	29 Idcirco haec dicit Dominus Deus: Pro eoquod in memoriam revocastis iniquitatem vestram, et revelatae suntpraevaricationes vestrae, et apparuerunt peccata vestra in omnibus operibusvestris; pro eo, inquam, quod in memoriam revocati estis, manu capiemini.
30 וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֺן קֵֽץ׃	30 Tuautem, profane, impie dux Israel, cuius venit dies in tempore iniquitatisfinitae —
31 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה זֹאת לֹא־זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפִּֽיל׃	31 haec dicit Dominus Deus — auferatur cidaris, tollatur corona;hoc non erit amplius. Humile sublevetur, et sublime humilietur.
32 עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה גַּם־זֹאת לֹא הָיָה עַד־בֹּא אֲשֶׁר־לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּֽיו׃	32 Ruinam,ruinam, ruinam ponam illud; et hoc non fiet, donec veniat, cuius est iudicium,et tradam ei.
33 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא וְאָֽמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה אֶל־בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל־חֶרְפָּתָם וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָֽק׃	33 Et tu, fili hominis, propheta et dic: Haec dicit Dominus Deus ad filios Ammonet ad opprobrium eorum; et dices: Gladius, gladius est evaginatus ad occidendum,limatus ad consumendum, ut fulgeat,
34 בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא בִּקְסׇם־לָךְ כָּזָב לָתֵת אוֹתָךְ אֶֽל־צַוְּארֵי חַֽלְלֵי רְשָׁעִים אֲשֶׁר־בָּא יוֹמָם בְּעֵת עֲוֺן קֵֽץ׃	34 cum tibi videntur vana, et divinanturmendacia, ut ponatur gladius ad colla profanorum impiorum, quorum venit dies intempore iniquitatis finitae.
35 הָשַׁב אֶל־תַּעְרָהּ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־נִבְרֵאת בְּאֶרֶץ מְכֻרוֹתַיִךְ אֶשְׁפֹּט אֹתָֽךְ׃	35 Revertatur ad vaginam suam. In loco, in quocreatus es, in terra nativitatis tuae iudicabo te.
36 וְשָׁפַכְתִּי עָלַיִךְ זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי אָפִיחַ עָלָיִךְ וּנְתַתִּיךְ בְּיַד אֲנָשִׁים בֹּעֲרִים חָרָשֵׁי מַשְׁחִֽית׃	36 Et effundam super teindignationem meam, in igne furoris mei sufflabo in te; daboque te in manushominum insipientium et fabricantium interitum.
37 לָאֵשׁ תִּהְיֶה לְאׇכְלָה דָּמֵךְ יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָאָרֶץ לֹא תִזָּכֵרִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּֽרְתִּי׃	37 Igni eris cibus, sanguis tuuserit in medio terrae; oblivioni traderis, quia ego Dominus locutus sum ”.