Proverbi משלי (Mishlei) 1

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 מִ שְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִדמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃	1 Parabolae Salomonis filii David regis Israel
2 לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָרלְהָבִין אִמְרֵי בִינָֽה׃	2 ad sciendam sapientiam et disciplinam, ad intellegenda verba prudentiae;
3 לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּלצֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִֽים׃	3 ad suscipiendam eruditionem doctrinae, iustitiam et iudicium et aequitatem,
4 לָתֵת לִפְתָאיִם עׇרְמָהלְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּֽה׃	4 ut detur parvulis astutia, adulescenti scientia et recogitatio.
5 יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַחוְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶֽה׃	5 Audiat sapiens et addet doctrinam, et intellegens dispositiones possidebit:
6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָהדִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָֽם׃	6 animadvertet parabolam et allegoriam, verba sapientium et aenigmata eorum.
7 יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַתחׇכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּֽזוּ׃	7 Timor Domini principium scientiae. Sapientiam atque doctrinam stulti despiciunt.
8 שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָוְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּֽךָ׃	8 Audi, fili mi, disciplinam patris tui et ne reicias legem matris tuae,
9 כִּי ׀ לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָוַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃	9 quia diadema gratiae sunt capiti tuo, et torques collo tuo.
10 בְּנִיאִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵֽא׃	10 Fili mi, si te lactaverint peccatores, ne acquiescas eis.
11 אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּנֶאֶרְבָה לְדָםנִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּֽם׃	11 Si dixerint: “ Veni nobiscum, insidiemur sanguini, abscondamus tendiculas contra insontem frustra;
12 נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּיםוּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בֽוֹר׃	12 deglutiamus eos sicut infernus viventes et integros quasi descendentes in lacum:
13 כׇּל־הוֹן יָקָר נִמְצָאנְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָֽל׃	13 omnem pretiosam substantiam reperiemus, implebimus domos nostras spoliis;
14 גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּכִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּֽנוּ׃	14 sortem mitte nobiscum, marsupium unum sit omnium nostrum ”;
15 בְּנִי אַל־תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּםמְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָֽם׃	15 fili mi, ne ambules cum eis, prohibe pedem tuum a semitis eorum.
16 כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּוִימַהֲרוּ לִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃	16 Pedes enim illorum ad malum currunt et festinant, ut effundant sanguinem.
17 כִּֽי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁתבְּעֵינֵי כׇּל־בַּעַל כָּנָֽף׃	17 Frustra autem iacitur rete ante oculos pinnatorum.
18 וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּיִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃	18 Ipsique contra sanguinem suum insidiantur et moliuntur fraudes contra animas suas.
19 כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל־בֹּצֵֽעַ בָּצַעאֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּֽח׃	19 Sic semitae omnis ad rapinam intenti: animam ipsius possidentis rapiunt.
20 חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּהבָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָֽהּ׃	20 Sapientia foris praedicat, in plateis dat vocem suam,
21 בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָאבְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיראֲמָרֶיהָ תֹאמֵֽר׃	21 in capite viarum frequentium clamitat, in foribus portarum urbis profert verba sua:
22 עַד־מָתַי ׀ פְּתָיִם תְּֽאֵהֲבוּ פֶתִיוְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶםוּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃	22 “ Usquequo, parvuli, diligitis infantiam, et derisores sibi derisionem cupient, et imprudentes odibunt scientiam?
23 תָּשׁוּבוּ לְֽתוֹכַחְתִּיהִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִיאוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶֽם׃	23 Convertimini ad correptionem meam; en proferam vobis spiritum meum et ostendam vobis verba mea.
24 יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּנָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִֽׁיב׃	24 Quia vocavi, et renuistis, extendi manum meam, et non fuit qui aspiceret;
25 וַתִּפְרְעוּ כׇל־עֲצָתִיוְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶֽם׃	25 despexistis omne consilium meum et increpationes meas neglexistis.
26 גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָקאֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶֽם׃	26 Ego quoque in interitu vestro ridebo et subsannabo, cum terror vobis advenerit,
27 בְּבֹא כשאוה כְשׁוֹאָה ׀ פַּחְדְּכֶםוְֽאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶהבְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָֽה׃	27 cum irruerit ut procella terror, et interitus quasi tempestas ingruerit, quando venerit super vos tribulatio et angustia ”.
28 אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶהיְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻֽנְנִי׃	28 Tunc invocabunt me, et non exaudiam, instanter quaerent me et non invenient me,
29 תַּחַת כִּֽי־שָׂנְאוּ דָעַתוְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָֽרוּ׃	29 eo quod exosam habuerint disciplinam et timorem Domini non elegerint
30 לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִינָאֲצוּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃	30 nec acquieverint consilio meo et despexerint universam correptionem meam.
31 וְֽיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּםוּֽמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּֽעוּ׃	31 Comedent igitur fructus viae suae suisque consiliis saturabuntur.
32 כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵםוְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם׃	32 Aversio parvulorum interficiet eos, et securitas stultorum perdet illos.
33 וְשֹׁמֵעַֽ לִי יִשְׁכׇּן־בֶּטַחוְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָֽה׃	33 Qui autem me audierit, absque terrore requiescet et tranquillus erit timore malorum sublato.