`Iyyov (איוב) - Giobbe 37

Miqra 'al pi ha-Mesorah	VULGATA
1 אַף־לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּיוְיִתַּר מִמְּקוֹמֽוֹ׃	1 Super hoc expavit cor meum, et emotum est de loco suo.
2 שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹוְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵֽא׃	2 Audite auditionem in terrore vocis ejus, et sonum de ore illius procedentem.
3 תַּֽחַת־כׇּל־הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּוְאוֹרוֹ עַל־כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ׃	3 Subter omnes cælos ipse considerat, et lumen illius super terminos terræ.
4 אַחֲרָיו ׀ יִשְׁאַג־קוֹליַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹוְלֹא יְעַקְּבֵם כִּֽי־יִשָּׁמַע קוֹלֽוֹ׃	4 Post eum rugiet sonitus ; tonabit voce magnitudinis suæ : et non investigabitur, cum audita fuerit vox ejus.
5 יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹתעֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָֽע׃	5 Tonabit Deus in voce sua mirabiliter, qui facit magna et inscrutabilia ;
6 כִּי לַשֶּׁלֶג ׀ יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץוְגֶשֶׁם מָטָרוְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּֽוֹ׃	6 qui præcipit nivi ut descendat in terram, et hiemis pluviis, et imbri fortitudinis suæ ;
7 בְּיַד־כׇּל־אָדָם יַחְתּוֹםלָדַעַת כׇּל־אַנְשֵׁי מַעֲשֵֽׂהוּ׃	7 qui in manu omnium hominum signat, ut noverint singuli opera sua.
8 וַתָּבוֹא חַיָּה בְמוֹ־אָרֶבוּבִמְעוֹנֹתֶיהָ תִשְׁכֹּֽן׃	8 Ingredietur bestia latibulum, et in antro suo morabitur.
9 מִן־הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָהוּֽמִמְּזָרִים קָרָֽה׃	9 Ab interioribus egredietur tempestas, et ab Arcturo frigus.
10 מִנִּשְׁמַת־אֵל יִתֶּן־קָרַחוְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָֽק׃	10 Flante Deo, concrescit gelu, et rursum latissimæ funduntur aquæ.
11 אַף־בְּרִי יַטְרִיחַ עָביָפִיץ עֲנַן אוֹרֽוֹ׃	11 Frumentum desiderat nubes, et nubes spargunt lumen suum.
12 וְהוּא מְסִבּוֹת ׀מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו לְפׇעֳלָםכֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם ׀עַל־פְּנֵי תֵבֵל אָֽרְצָה׃	12 Quæ lustrant per circuitum, quocumque eas voluntas gubernantis duxerit, ad omne quod præceperit illis super faciem orbis terrarum :
13 אִם־לְשֵׁבֶט אִם־לְאַרְצוֹאִם־לְחֶסֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃	13 sive in una tribu, sive in terra sua, sive in quocumque loco misericordiæ suæ eas jusserit inveniri.
14 הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹבעֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן ׀ נִפְלְאוֹת אֵֽל׃	14 Ausculta hæc, Job : sta, et considera mirabilia Dei.
15 הֲתֵדַע בְּשׂוּם־אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶםוְהֹפִיעַ אוֹר עֲנָנֽוֹ׃	15 Numquid scis quando præceperit Deus pluviis, ut ostenderent lucem nubium ejus ?
16 הֲתֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָבמִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִֽים׃	16 Numquid nosti semitas nubium magnas, et perfectas scientias ?
17 אֲשֶׁר־בְּגָדֶיךָ חַמִּיםבְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרֽוֹם׃	17 Nonne vestimenta tua calida sunt, cum perflata fuerit terra austro ?
18 תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִיםחֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָֽק׃	18 Tu forsitan cum eo fabricatus es cælos, qui solidissimi quasi ære fusi sunt.
19 הוֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּאמַר לוֹלֹֽא־נַעֲרֹךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃	19 Ostende nobis quid dicamus illi : nos quippe involvimur tenebris.
20 הַֽיְסֻפַּר־לוֹ כִּי אֲדַבֵּראִֽם־אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּֽע׃	20 Quis narrabit ei quæ loquor ? etiam si locutus fuerit homo, devorabitur.
21 וְעַתָּה ׀ לֹא רָאוּ אוֹרבָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִיםוְרוּחַ עָבְרָה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃	21 At nunc non vident lucem : subito aër cogetur in nubes, et ventus transiens fugabit eas.
22 מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶהעַל־אֱלוֹהַּ נוֹרָא הֽוֹד׃	22 Ab aquilone aurum venit, et ad Deum formidolosa laudatio.
23 שַׁדַּי לֹא־מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹחַוּמִשְׁפָּט וְרֹב־צְדָקָה לֹא יְעַנֶּֽה׃	23 Digne eum invenire non possumus : magnus fortitudine, et judicio, et justitia : et enarrari non potest.
24 לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁיםלֹֽא־יִרְאֶה כׇּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃	24 Ideo timebunt eum viri, et non audebunt contemplari omnes qui sibi videntur esse sapientes.