Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 19

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַיְהִי בִּהְיוֹת אַפּוֹלוֹס בְּקוֹרִנְתּוֹס וַיַּעֲבֹר פּוֹלוֹס בַּמְּדִינוֹת הָעֶלְיוֹנֹת וַיֵּרֶד אֶל־אֶפְסוֹס וַיִּמְצָא־שָׁם תַּלְמִידִים	1 Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ τὸν Ἀπολλῶ εἶναι ἐν Κορίνθῳ Παῦλον διελθόντα τὰ ἀνωτερικὰ μέρη [κατ]ελθεῖν εἰς Ἔφεσον καὶ εὑρεῖν τινας μαθητὰς
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲקִבַּלְתֶּם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַף לֹא שָׁמַעְנוּ כִּי יֶשְׁנוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	2 εἶπέν τε πρὸς αὐτούς· εἰ πνεῦμα ἅγιον ἐλάβετε πιστεύσαντες; οἱ δὲ πρὸς αὐτόν· ἀλλ’ οὐδ’ εἰ πνεῦμα ἅγιον ἔστιν ἠκούσαμεν.
3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל־מָה אֵפוֹא הָטְבַּלְתֶּם וַיֹּאמְרוּ עַל־טְבִילַת יוֹחָנָן	3 εἶπέν τε· εἰς τί οὖν ἐβαπτίσθητε; οἱ δὲ εἶπαν· εἰς τὸ Ἰωάννου βάπτισμα.
4 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס יוֹחָנָן הִטְבִּיל בִּטְבִילַת הַתְּשׁוּבָה וְאָמַר אֶל־הָעָם כִּי־הַאֲמֵן יַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרָיו וְהוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	4 εἶπεν δὲ Παῦλος· Ἰωάννης ἐβάπτισεν βάπτισμα μετανοίας τῷ λαῷ λέγων εἰς τὸν ἐρχόμενον μετ’ αὐτὸν ἵνα πιστεύσωσιν, τοῦτ’ ἔστιν εἰς τὸν Ἰησοῦν.
5 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם זֹאת וַיָּבֹאוּ לְהִטָּבֵל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	5 ἀκούσαντες δὲ ἐβαπτίσθησαν εἰς τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ,
6 וַיִּסְמֹךְ פּוֹלוֹס אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיָּבֹא עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְמַלְלוּ בִלְשֹׁנוֹת וַיִּתְנַבָּאוּ	6 καὶ ἐπιθέντος αὐτοῖς τοῦ Παύλου [τὰς] χεῖρας ἦλθεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐπ’ αὐτούς, ἐλάλουν τε γλώσσαις καὶ ἐπροφήτευον.
7 וַיִּהְיוּ כֻלָּם כִּשְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ	7 ἦσαν δὲ οἱ πάντες ἄνδρες ὡσεὶ δώδεκα.
8 וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיִּקְרָא־שָׁם בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיְדַבֵּר עִמָּם כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַיַּט אֶת־לִבָּם אֶל־דִּבְרֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	8 Εἰσελθὼν δὲ εἰς τὴν συναγωγὴν ἐπαρρησιάζετο ἐπὶ μῆνας τρεῖς διαλεγόμενος καὶ πείθων [τὰ] περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ.
9 אַךְ מִקְצָתָם הִקְשׁוּ אֶת־לְבָבָם וְלֹא הֶאֱמִינוּ וַיְדַבְּרוּ סָרָה עַל־הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לִפְנֵי הַקָּהָל וַיָּסַר מֵהֶם וַיַּבְדֵּל מִתּוֹכָם אֶת־הַתַּלְמִידִים וַיְדַבֵּר אִתָּם יוֹם יוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל־טוּרְנוּס	9 ὡς δέ τινες ἐσκληρύνοντο καὶ ἠπείθουν κακολογοῦντες τὴν ὁδὸν ἐνώπιον τοῦ πλήθους, ἀποστὰς ἀπ’ αὐτῶν ἀφώρισεν τοὺς μαθητὰς καθ’ ἡμέραν διαλεγόμενος ἐν τῇ σχολῇ Τυράννου.
10 וְכֵן הָיְתָה כִּשְׁנָתַיִם יָמִים עַד כִּי־שָׁמְעוּ כָּל־ישְׁבֵי אַסְיָא גַּם יְהוּדִים גַּם יְוָנִים אֶת־דְּבַר יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	10 τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ ἔτη δύο, ὥστε πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν Ἀσίαν ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ κυρίου, Ἰουδαίους τε καὶ Ἕλληνας.
11 וּגְבוּרוֹת גְּדֹלוֹת עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי פוֹלוֹס	11 Δυνάμεις τε οὐ τὰς τυχούσας ὁ θεὸς ἐποίει διὰ τῶν χειρῶν Παύλου,
12 עַד כִּי־גַם־הִנִּיחוּ סוּדָרִים וַחֲגֹרֹת מֵעַל־עוֹר בְּשָׂרוֹ עַל־הַחוֹלִים וַיָּסוּרוּ מֵהֶם תַּחֲלֻאֵיהֶם וְגַם־הָרוּחוֹת הָרָעוֹת יָצָאוּ	12 ὥστε καὶ ἐπὶ τοὺς ἀσθενοῦντας ἀποφέρεσθαι ἀπὸ τοῦ χρωτὸς αὐτοῦ σουδάρια ἢ σιμικίνθια καὶ ἀπαλλάσσεσθαι ἀπ’ αὐτῶν τὰς νόσους, τά τε πνεύματα τὰ πονηρὰ ἐκπορεύεσθαι.
13 וַאֲנָשִׁים מִן־הַיְּהוּדִים הַסֹּבְבִים וּמְלַחֲשִׁים הוֹאִילוּ לְהַזְכִּיר אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן עַל־אֲחוּזֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת לֵאמֹר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ אֲשֶׁר פּוֹלוֹס קֹרֵא אוֹתוֹ	13 Ἐπεχείρησαν δέ τινες καὶ τῶν περιερχομένων Ἰουδαίων ἐξορκιστῶν ὀνομάζειν ἐπὶ τοὺς ἔχοντας τὰ πνεύματα τὰ πονηρὰ τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ λέγοντες· ὁρκίζω ὑμᾶς τὸν Ἰησοῦν ὃν Παῦλος κηρύσσει.
14 וְהָעֹשִׂים כָּכָה הָיוּ שִׁבְעַת בְּנֵי סְקֵוָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי כֹּהֲנֵי הַיְּהוּדִים	14 ἦσαν δέ τινος Σκευᾶ Ἰουδαίου ἀρχιερέως ἑπτὰ υἱοὶ τοῦτο ποιοῦντες.
15 וַיַּעַן הָרוּחַ וַיֹּאמַר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּיר וְאֶת־פּוֹלוֹס אֲנִי יֹדֵעַ וּמִי אַתֶּם	15 ἀποκριθὲν δὲ τὸ πνεῦμα τὸ πονηρὸν εἶπεν αὐτοῖς· τὸν [μὲν] Ἰησοῦν γινώσκω καὶ τὸν Παῦλον ἐπίσταμαι, ὑμεῖς δὲ τίνες ἐστέ;
16 וַיְקַפֵּץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הָרוּחַ הָרָעָה וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם וַיַּכְרִיעֵם עַד כִּי־נָסוּ מִן־הַבַּיִת הַהוּא עֵירֻמִּים וּפְצוּעִים	16 καὶ ἐφαλόμενος ὁ ἄνθρωπος ἐπ’ αὐτοὺς ἐν ᾧ ἦν τὸ πνεῦμα τὸ πονηρόν, κατακυριεύσας ἀμφοτέρων ἴσχυσεν κατ’ αὐτῶν ὥστε γυμνοὺς καὶ τετραυματισμένους ἐκφυγεῖν ἐκ τοῦ οἴκου ἐκείνου.
17 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְכָל־הַיְּהוּדִים וְהַיְּוָנִים ישְׁבֵי אֶפְסוֹס וַיִּפֹּל פַּחַד עַל־כֻּלָּם וַיִּגְדַּל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	17 τοῦτο δὲ ἐγένετο γνωστὸν πᾶσιν Ἰουδαίοις τε καὶ Ἕλλησιν τοῖς κατοικοῦσιν τὴν Ἔφεσον καὶ ἐπέπεσεν φόβος ἐπὶ πάντας αὐτοὺς καὶ ἐμεγαλύνετο τὸ ὄνομα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ.
18 וְרַבִּים מִן־הַמַּאֲמִינִים בָּאוּ וַיִּתְוַדּוּ וַיּוֹדִיעוּ אֶת־אֲשֶׁר עָשֹוּ	18 Πολλοί τε τῶν πεπιστευκότων ἤρχοντο ἐξομολογούμενοι καὶ ἀναγγέλλοντες τὰς πράξεις αὐτῶν.
19 וְרַבִּים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּמַעֲשֵׂי כְשָׁפִים הֵבִיאוּ אֶת־סִפְרֵיהֶם וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כֹל וַיְחַשְּׁבוּ אֶת־עֶרְכָּם וַיִּמְצָאֻהוּ חֲמֵשֶׁת רִבְבוֹת דִּינָרִים	19 ἱκανοὶ δὲ τῶν τὰ περίεργα πραξάντων συνενέγκαντες τὰς βίβλους κατέκαιον ἐνώπιον πάντων, καὶ συνεψήφισαν τὰς τιμὰς αὐτῶν καὶ εὗρον ἀργυρίου μυριάδας πέντε.
20 וּדְבַר יְהוָֹה גָּבַר מְאֹד וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְחָזֵק	20 Οὕτως κατὰ κράτος τοῦ κυρίου ὁ λόγος ηὔξανεν καὶ ἴσχυεν.
21 וַיְהִי כִּכְלוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָיִּוָּעֵץ פּוֹלוֹס בָּרוּחַ לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא וְלָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וַיֹּאמֶר אַחֲרֵי הֱיוֹתִי שָׁמָּה רָאֹה אֶרְאֶה גַּם אֶת־רוֹמִי	21 Ὡς δὲ ἐπληρώθη ταῦτα, ἔθετο ὁ Παῦλος ἐν τῷ πνεύματι διελθὼν τὴν Μακεδονίαν καὶ Ἀχαΐαν πορεύεσθαι εἰς Ἱεροσόλυμα εἰπὼν ὅτι μετὰ τὸ γενέσθαι με ἐκεῖ δεῖ με καὶ Ῥώμην ἰδεῖν.
22 וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִן־הַמְשָׁרְתִים אֹתוֹ אֶת־טִימוֹתִיּוֹס וְאֶת אֲרִסְטוֹס אֶל־מַקְדּוֹנְיָא וְהוּא הִתְמַהְמֵהַּ עוֹד יָמִים בְּאַסְיָא	22 ἀποστείλας δὲ εἰς τὴν Μακεδονίαν δύο τῶν διακονούντων αὐτῷ, Τιμόθεον καὶ Ἔραστον, αὐτὸς ἐπέσχεν χρόνον εἰς τὴν Ἀσίαν.
23 וַתְּהִי בָּעֵת הַהִיא מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה עַל־אֹדוֹת דֶּרֶךְ יְהוָֹה	23 Ἐγένετο δὲ κατὰ τὸν καιρὸν ἐκεῖνον τάραχος οὐκ ὀλίγος περὶ τῆς ὁδοῦ.
24 כִּי־צוֹרֵף כֶּסֶף אֶחָד דְּמַטְרִיּוֹס שְׁמוֹ עֹשֵׂה הֵיכְלוֹת כֶּסֶף שֶׁל־אַרְטְמִיס הִמְצִיא לֶחָרָשִׁים מַשְׂכֹּרֶת לֹא־מְעָט	24 Δημήτριος γάρ τις ὀνόματι, ἀργυροκόπος, ποιῶν ναοὺς ἀργυροῦς Ἀρτέμιδος παρείχετο τοῖς τεχνίταις οὐκ ὀλίγην ἐργασίαν,
25 וַיַּקְהֵל אֹתָם וְאֶת־שְׁאָר הָעֹסְקִים בַּמְּלָאכָה הַהִיא וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַתֶּם יֹדְעִים כִּי מִן־הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָשִׂינוּ כָבוֹד	25 οὓς συναθροίσας καὶ τοὺς περὶ τὰ τοιαῦτα ἐργάτας εἶπεν· ἄνδρες, ἐπίστασθε ὅτι ἐκ ταύτης τῆς ἐργασίας ἡ εὐπορία ἡμῖν ἐστιν
26 וְאַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים אֲשֶׁר לֹא בְאֶפְסוֹס לְבַדָּהּ כִּי־גַם כִּמְעַט בְּאַסְיָא כֻלָּהּ זֶה פוֹלוֹס פִּתָּה וְהִדִּיחַ הֲמוֹן עַם־רָב לֵאמֹר לֹא־אֱלֹהִים אֵלֶּה הַנַּעֲשִׂים בְּיָדָיִם	26 καὶ θεωρεῖτε καὶ ἀκούετε ὅτι οὐ μόνον Ἐφέσου ἀλλὰ σχεδὸν πάσης τῆς Ἀσίας ὁ Παῦλος οὗτος πείσας μετέστησεν ἱκανὸν ὄχλον λέγων ὅτι οὐκ εἰσὶν θεοὶ οἱ διὰ χειρῶν γινόμενοι.
27 וְעַתָּה עוֹד מְעַט וְלֹא לְבַד חֶלְקֵנוּ זֶה יִהְיֶה לָבוּז כִּי אִם־גַּם־הֵיכַל אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה יֵחָשֵׁב לְאַיִן וְתִכְלֶה תִפְאַרְתָּהּ אֲשֶׁר כָּל־אַסְיָא וְכָל־ישְׁבֵי תֵבֵל מְכַבְּדִים אוֹתָהּ	27 οὐ μόνον δὲ τοῦτο κινδυνεύει ἡμῖν τὸ μέρος εἰς ἀπελεγμὸν ἐλθεῖν ἀλλὰ καὶ τὸ τῆς μεγάλης θεᾶς Ἀρτέμιδος ἱερὸν εἰς οὐθὲν λογισθῆναι, μέλλειν τε καὶ καθαιρεῖσθαι τῆς μεγαλειότητος αὐτῆς ἣν ὅλη ἡ Ἀσία καὶ ἡ οἰκουμένη σέβεται.
28 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־דְּבָרָיו וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	28 Ἀκούσαντες δὲ καὶ γενόμενοι πλήρεις θυμοῦ ἔκραζον λέγοντες· μεγάλη ἡ Ἄρτεμις Ἐφεσίων.
29 וַתִּמָּלֵא כָל־הָעִיר מְבוּכָה וַיִּשְׂתָּעֲרוּ כֻלָּם יַחְדָּו אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן וַיַּחְטְפוּ אִתָּם אֶת־גָּיוֹס וְאֶת־אֲרִסְטַרְכוֹס אֲנָשִׁים מַקְדּוֹנִים וְחַבְרֵי פוֹלוֹס בְּמַסָּעָיו	29 καὶ ἐπλήσθη ἡ πόλις τῆς συγχύσεως, ὥρμησάν τε ὁμοθυμαδὸν εἰς τὸ θέατρον συναρπάσαντες Γάϊον καὶ Ἀρίσταρχον Μακεδόνας, συνεκδήμους Παύλου.
30 וַיּוֹאֶל פּוֹלוֹס לָבוֹא אֶל־תּוֹךְ הָעָם וְלֹא־הִנִּיחוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים	30 Παύλου δὲ βουλομένου εἰσελθεῖν εἰς τὸν δῆμον οὐκ εἴων αὐτὸν οἱ μαθηταί·
31 וְגַם־מִקְצָת רָאשֵׁי אַסְיָא אֲשֶׁר הָיוּ אֹהֲבָיו שָׁלְחוּ אֵלָיו וַיַּזְהִירוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־יִמְלָאֵהוּ לִבּוֹ לָבוֹא אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן	31 τινὲς δὲ καὶ τῶν Ἀσιαρχῶν, ὄντες αὐτῷ φίλοι, πέμψαντες πρὸς αὐτὸν παρεκάλουν μὴ δοῦναι ἑαυτὸν εἰς τὸ θέατρον.
32 וַיִּצְעֲקוּ־שָׁם אֵלֶּה בְכֹה וְאֵלֶּה בְכֹה כִּי מְבוּכָה גְדוֹלָה הָיְתָה בַקָּהָל וְרֻבָּם לֹא יָדְעוּ עַל־מַה־זֶּה נֶאֱסָפוּ	32 ἄλλοι μὲν οὖν ἄλλο τι ἔκραζον· ἦν γὰρ ἡ ἐκκλησία συγκεχυμένη καὶ οἱ πλείους οὐκ ᾔδεισαν τίνος ἕνεκα συνεληλύθεισαν.
33 וַיִּמְשְׁכוּ מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן אֶת־אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְהַיְּהוּדִים דָּחֲקוּ אֹתוֹ עַד־צֵאתוֹ וַיָּנֶף אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת־יָדוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי הָעָם	33 ἐκ δὲ τοῦ ὄχλου συνεβίβασαν Ἀλέξανδρον, προβαλόντων αὐτὸν τῶν Ἰουδαίων· ὁ δὲ Ἀλέξανδρος κατασείσας τὴν χεῖρα ἤθελεν ἀπολογεῖσθαι τῷ δήμῳ.
34 וְהֵמָּה כְּהַכִּירָם כִּי־הוּא יְהוּדִי נָשְׂאוּ כֻלָּם קוֹל וַיִּצְעֲקוּ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	34 ἐπιγνόντες δὲ ὅτι Ἰουδαῖός ἐστιν, φωνὴ ἐγένετο μία ἐκ πάντων ὡς ἐπὶ ὥρας δύο κραζόντων· μεγάλη ἡ Ἄρτεμις Ἐφεσίων.
35 וַיַּהַס סוֹפֵר הָעִיר אֶת־הָעָם וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי אֶפְסוֹס מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כִּי הָעִיר אֶפְסוֹס סֹכֶנֶת הִיא לְהֵיכָל שֶׁל־אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה וּלְצַלְמָהּ הַיּוֹרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם	35 Καταστείλας δὲ ὁ γραμματεὺς τὸν ὄχλον φησίν· ἄνδρες Ἐφέσιοι, τίς γάρ ἐστιν ἀνθρώπων ὃς οὐ γινώσκει τὴν Ἐφεσίων πόλιν νεωκόρον οὖσαν τῆς μεγάλης Ἀρτέμιδος καὶ τοῦ διοπετοῦς;
36 וְיַעַן אֲשֶׁר אֵין לְכַחֵשׁ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאוּי לָכֶם לִהְיוֹת שֹׁקְטִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר נִמְהָר	36 ἀναντιρρήτων οὖν ὄντων τούτων δέον ἐστὶν ὑμᾶς κατεσταλμένους ὑπάρχειν καὶ μηδὲν προπετὲς πράσσειν.
37 כִּי הֲבֵאתֶם אֶת־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם גֹּזְלֵי מִקְדָּשׁ גַּם־אֵינָם מְגַדְּפֵי מַלְכַּתְכֶם	37 ἠγάγετε γὰρ τοὺς ἄνδρας τούτους οὔτε ἱεροσύλους οὔτε βλασφημοῦντας τὴν θεὸν ἡμῶν.
38 לָכֵן אִם־לִדְמַטְרִיּוֹס וְלֶחָרָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ דְּבַר־רִיב עִם־אִישׁ הִנֵּה־לָנוּ יְמֵי בֵית־דִּין וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה וְיָבִיאוּ אֲלֵיהֶם אֶת־רִיבָם	38 εἰ μὲν οὖν Δημήτριος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ τεχνῖται ἔχουσιν πρός τινα λόγον, ἀγοραῖοι ἄγονται καὶ ἀνθύπατοί εἰσιν, ἐγκαλείτωσαν ἀλλήλοις.
39 וְאִם־תְּבַקְשׁוּ דָּבָר אַחֵר שָׁפוֹט יִשָּׁפֵט בַּקָּהָל כְּפִי הַחֹק	39 εἰ δέ τι περαιτέρω ἐπιζητεῖτε, ἐν τῇ ἐννόμῳ ἐκκλησίᾳ ἐπιλυθήσεται.
40 כִּי הֲלֹא בַסַּכָּנָה אֲנַחְנוּ לְהִתְחַיֵּב בְּמֶרֶד בַּעֲבוּר הַיּוֹם הַזֶּה וְדָבָר אֵין לָנוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל־הַמְּהוּמָה הַזֹּאת	40 καὶ γὰρ κινδυνεύομεν ἐγκαλεῖσθαι στάσεως περὶ τῆς σήμερον, μηδενὸς αἰτίου ὑπάρχοντος περὶ οὗ [οὐ] δυνησόμεθα ἀποδοῦναι λόγον περὶ τῆς συστροφῆς ταύτης. καὶ ταῦτα εἰπὼν ἀπέλυσεν τὴν ἐκκλησίαν.
41 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְשַׁלַּח אֶת־הַקָּהָל