Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 19

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וַיְהִי בִּהְיוֹת אַפּוֹלוֹס בְּקוֹרִנְתּוֹס וַיַּעֲבֹר פּוֹלוֹס בַּמְּדִינוֹת הָעֶלְיוֹנֹת וַיֵּרֶד אֶל־אֶפְסוֹס וַיִּמְצָא־שָׁם תַּלְמִידִים	1 Tandis qu'Apollos était à Corinthe, Paul, après avoir traversé le haut-pays, arriva à Ephèse. Il ytrouva quelques disciples
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲקִבַּלְתֶּם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַף לֹא שָׁמַעְנוּ כִּי יֶשְׁנוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	2 et leur dit: "Avez-vous reçu l'Esprit Saint quand vous avez embrassé la foi?" Ils lui répondirent:"Mais nous n'avons même pas entendu dire qu'il y a un Esprit Saint."
3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל־מָה אֵפוֹא הָטְבַּלְתֶּם וַיֹּאמְרוּ עַל־טְבִילַת יוֹחָנָן	3 Et lui: "Quel baptême avez-vous donc reçu"? - "Le baptême de Jean", répondirent-ils.
4 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס יוֹחָנָן הִטְבִּיל בִּטְבִילַת הַתְּשׁוּבָה וְאָמַר אֶל־הָעָם כִּי־הַאֲמֵן יַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרָיו וְהוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	4 Paul dit alors: "Jean a baptisé d'un baptême de repentance, en disant au peuple de croire en celui quiviendrait après lui, c'est-à-dire en Jésus."
5 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם זֹאת וַיָּבֹאוּ לְהִטָּבֵל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	5 A ces mots, ils se firent baptiser au nom du Seigneur Jésus;
6 וַיִּסְמֹךְ פּוֹלוֹס אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיָּבֹא עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְמַלְלוּ בִלְשֹׁנוֹת וַיִּתְנַבָּאוּ	6 et quand Paul leur eut imposé les mains, l'Esprit Saint vint sur eux, et ils se mirent à parler enlangues et à prophétiser.
7 וַיִּהְיוּ כֻלָּם כִּשְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ	7 Ces hommes étaient en tout une douzaine.
8 וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיִּקְרָא־שָׁם בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיְדַבֵּר עִמָּם כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַיַּט אֶת־לִבָּם אֶל־דִּבְרֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	8 Paul se rendit à la synagogue et, pendant trois mois, y parla avec assurance. Il entretenait sesauditeurs du Royaume de Dieu et cherchait à les persuader.
9 אַךְ מִקְצָתָם הִקְשׁוּ אֶת־לְבָבָם וְלֹא הֶאֱמִינוּ וַיְדַבְּרוּ סָרָה עַל־הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לִפְנֵי הַקָּהָל וַיָּסַר מֵהֶם וַיַּבְדֵּל מִתּוֹכָם אֶת־הַתַּלְמִידִים וַיְדַבֵּר אִתָּם יוֹם יוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל־טוּרְנוּס	9 Certains cependant, endurcis et incrédules, décriaient la Voie devant l'assistance. Il rompit alors aveceux et prit à part les disciples. Chaque jour, il les entretenait dans l'école de Tyrannos.
10 וְכֵן הָיְתָה כִּשְׁנָתַיִם יָמִים עַד כִּי־שָׁמְעוּ כָּל־ישְׁבֵי אַסְיָא גַּם יְהוּדִים גַּם יְוָנִים אֶת־דְּבַר יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	10 Il en fut ainsi deux années durant, en sorte que tous les habitants de l'Asie, Juifs et Grecs, purententendre la parole du Seigneur.
11 וּגְבוּרוֹת גְּדֹלוֹת עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי פוֹלוֹס	11 Dieu opérait par les mains de Paul des miracles peu banals,
12 עַד כִּי־גַם־הִנִּיחוּ סוּדָרִים וַחֲגֹרֹת מֵעַל־עוֹר בְּשָׂרוֹ עַל־הַחוֹלִים וַיָּסוּרוּ מֵהֶם תַּחֲלֻאֵיהֶם וְגַם־הָרוּחוֹת הָרָעוֹת יָצָאוּ	12 à tel point qu'il suffisait d'appliquer sur les malades des mouchoirs ou des linges qui avaient touchéson corps: alors les maladies les quittaient et les esprits mauvais s'en allaient.
13 וַאֲנָשִׁים מִן־הַיְּהוּדִים הַסֹּבְבִים וּמְלַחֲשִׁים הוֹאִילוּ לְהַזְכִּיר אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן עַל־אֲחוּזֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת לֵאמֹר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ אֲשֶׁר פּוֹלוֹס קֹרֵא אוֹתוֹ	13 Or quelques exorcistes juifs ambulants s'essayèrent à prononcer, eux aussi, le nom du SeigneurJésus sur ceux qui avaient des esprits mauvais. Ils disaient: "Je vous adjure par ce Jésus que Paul proclame."
14 וְהָעֹשִׂים כָּכָה הָיוּ שִׁבְעַת בְּנֵי סְקֵוָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי כֹּהֲנֵי הַיְּהוּדִים	14 Il y avait sept fils de Scéva, un grand prêtre juif, qui agissaient de la sorte.
15 וַיַּעַן הָרוּחַ וַיֹּאמַר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּיר וְאֶת־פּוֹלוֹס אֲנִי יֹדֵעַ וּמִי אַתֶּם	15 Mais l'esprit mauvais leur répliqua: "Jésus, je le connais, et Paul, je sais qui c'est. Mais vous autres,qui êtes-vous?"
16 וַיְקַפֵּץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הָרוּחַ הָרָעָה וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם וַיַּכְרִיעֵם עַד כִּי־נָסוּ מִן־הַבַּיִת הַהוּא עֵירֻמִּים וּפְצוּעִים	16 Et se jetant sur eux, l'homme possédé de l'esprit mauvais les maîtrisa les uns et les autres et lesmalmena si bien que c'est nus et couverts de blessures qu'ils s'échappèrent de cette maison.
17 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְכָל־הַיְּהוּדִים וְהַיְּוָנִים ישְׁבֵי אֶפְסוֹס וַיִּפֹּל פַּחַד עַל־כֻּלָּם וַיִּגְדַּל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	17 Tous les habitants d'Ephèse, Juifs et Grecs, surent la chose. La crainte alors s'empara de tous et lenom du Seigneur Jésus fut glorifié.
18 וְרַבִּים מִן־הַמַּאֲמִינִים בָּאוּ וַיִּתְוַדּוּ וַיּוֹדִיעוּ אֶת־אֲשֶׁר עָשֹוּ	18 Beaucoup de ceux qui étaient devenus croyants venaient faire leurs aveux et dévoiler leurspratiques.
19 וְרַבִּים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּמַעֲשֵׂי כְשָׁפִים הֵבִיאוּ אֶת־סִפְרֵיהֶם וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כֹל וַיְחַשְּׁבוּ אֶת־עֶרְכָּם וַיִּמְצָאֻהוּ חֲמֵשֶׁת רִבְבוֹת דִּינָרִים	19 Bon nombre de ceux qui s'étaient adonnés à la magie apportaient leurs livres et les brûlaient enprésence de tous. On en estima la valeur: cela faisait 50.000 pièces d'argent.
20 וּדְבַר יְהוָֹה גָּבַר מְאֹד וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְחָזֵק	20 Ainsi la parole du Seigneur croissait et s'affermissait puissamment.
21 וַיְהִי כִּכְלוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָיִּוָּעֵץ פּוֹלוֹס בָּרוּחַ לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא וְלָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וַיֹּאמֶר אַחֲרֵי הֱיוֹתִי שָׁמָּה רָאֹה אֶרְאֶה גַּם אֶת־רוֹמִי	21 Après ces événements, Paul forma le projet de traverser la Macédoine et l'Achaïe pour gagnerJérusalem. "Après avoir été là, disait-il, il me faut voir également Rome."
22 וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִן־הַמְשָׁרְתִים אֹתוֹ אֶת־טִימוֹתִיּוֹס וְאֶת אֲרִסְטוֹס אֶל־מַקְדּוֹנְיָא וְהוּא הִתְמַהְמֵהַּ עוֹד יָמִים בְּאַסְיָא	22 Il envoya alors en Macédoine deux de ses auxiliaires, Timothée et Eraste; pour lui, il resta quelquetemps encore en Asie.
23 וַתְּהִי בָּעֵת הַהִיא מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה עַל־אֹדוֹת דֶּרֶךְ יְהוָֹה	23 Vers ce temps-là, un tumulte assez grave se produisit à propos de la Voie.
24 כִּי־צוֹרֵף כֶּסֶף אֶחָד דְּמַטְרִיּוֹס שְׁמוֹ עֹשֵׂה הֵיכְלוֹת כֶּסֶף שֶׁל־אַרְטְמִיס הִמְצִיא לֶחָרָשִׁים מַשְׂכֹּרֶת לֹא־מְעָט	24 Un certain Démétrius, qui était orfèvre et fabriquait des temples d'Artémis en argent, procurait ainsiaux artisans beaucoup de travail.
25 וַיַּקְהֵל אֹתָם וְאֶת־שְׁאָר הָעֹסְקִים בַּמְּלָאכָה הַהִיא וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַתֶּם יֹדְעִים כִּי מִן־הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָשִׂינוּ כָבוֹד	25 Il les réunit, ainsi que les ouvriers des métiers similaires, et leur dit: "Mes amis, c'est à cetteindustrie, vous le savez, que nous devons notre bien-être.
26 וְאַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים אֲשֶׁר לֹא בְאֶפְסוֹס לְבַדָּהּ כִּי־גַם כִּמְעַט בְּאַסְיָא כֻלָּהּ זֶה פוֹלוֹס פִּתָּה וְהִדִּיחַ הֲמוֹן עַם־רָב לֵאמֹר לֹא־אֱלֹהִים אֵלֶּה הַנַּעֲשִׂים בְּיָדָיִם	26 Or, vous le voyez et l'entendez dire, non seulement à Ephèse, mais dans presque toute l'Asie, cePaul, par ses raisons, a entraîné à sa suite une foule considérable, en affirmant qu'ils ne sont pas dieux, ceux quisont sortis de la main des hommes.
27 וְעַתָּה עוֹד מְעַט וְלֹא לְבַד חֶלְקֵנוּ זֶה יִהְיֶה לָבוּז כִּי אִם־גַּם־הֵיכַל אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה יֵחָשֵׁב לְאַיִן וְתִכְלֶה תִפְאַרְתָּהּ אֲשֶׁר כָּל־אַסְיָא וְכָל־ישְׁבֵי תֵבֵל מְכַבְּדִים אוֹתָהּ	27 Cela risque non seulement de jeter le discrédit sur notre profession, mais encore de faire compterpour rien le sanctuaire même de la grande déesse Artémis, pour finir par dépouiller de son prestige celle querévèrent toute l'Asie et le monde entier."
28 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־דְּבָרָיו וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	28 A ces mots, remplis de colère, ils se mirent à crier: "Grande est l'Artémis des Ephésiens!"
29 וַתִּמָּלֵא כָל־הָעִיר מְבוּכָה וַיִּשְׂתָּעֲרוּ כֻלָּם יַחְדָּו אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן וַיַּחְטְפוּ אִתָּם אֶת־גָּיוֹס וְאֶת־אֲרִסְטַרְכוֹס אֲנָשִׁים מַקְדּוֹנִים וְחַבְרֵי פוֹלוֹס בְּמַסָּעָיו	29 Le désordre gagna la ville entière. On se précipita en masse au théâtre, y entraînant lesMacédoniens Gaïus et Aristarque, compagnons de voyage de Paul.
30 וַיּוֹאֶל פּוֹלוֹס לָבוֹא אֶל־תּוֹךְ הָעָם וְלֹא־הִנִּיחוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים	30 Paul, lui, voulait se présenter devant l'assemblée du peuple, mais les disciples l'en empêchèrent.
31 וְגַם־מִקְצָת רָאשֵׁי אַסְיָא אֲשֶׁר הָיוּ אֹהֲבָיו שָׁלְחוּ אֵלָיו וַיַּזְהִירוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־יִמְלָאֵהוּ לִבּוֹ לָבוֹא אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן	31 Quelques asiarques même, qui l'avaient en amitié, le firent instamment prier de ne pas s'exposer enallant au théâtre.
32 וַיִּצְעֲקוּ־שָׁם אֵלֶּה בְכֹה וְאֵלֶּה בְכֹה כִּי מְבוּכָה גְדוֹלָה הָיְתָה בַקָּהָל וְרֻבָּם לֹא יָדְעוּ עַל־מַה־זֶּה נֶאֱסָפוּ	32 Les uns criaient une chose, les autres une autre. L'assemblée était en pleine confusion, et la plupartne savaient même pas pourquoi on s'était réuni.
33 וַיִּמְשְׁכוּ מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן אֶת־אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְהַיְּהוּדִים דָּחֲקוּ אֹתוֹ עַד־צֵאתוֹ וַיָּנֶף אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת־יָדוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי הָעָם	33 Des gens de la foule persuadèrent Alexandre, que les Juifs poussaient en avant. Alexandre, ayantfait signe de la main, voulait s'expliquer devant le peuple.
34 וְהֵמָּה כְּהַכִּירָם כִּי־הוּא יְהוּדִי נָשְׂאוּ כֻלָּם קוֹל וַיִּצְעֲקוּ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	34 Mais quand on eut reconnu que c'était un Juif, tous se mirent à crier d'une seule voix, pendant prèsde deux heures: "Grande est l'Artémis des Ephésiens!"
35 וַיַּהַס סוֹפֵר הָעִיר אֶת־הָעָם וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי אֶפְסוֹס מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כִּי הָעִיר אֶפְסוֹס סֹכֶנֶת הִיא לְהֵיכָל שֶׁל־אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה וּלְצַלְמָהּ הַיּוֹרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם	35 Enfin le chancelier calma la foule et dit: "Ephésiens, quel homme au monde ignore que la villed'Ephèse est la gardienne du temple de la grande Artémis et de sa statue tombée du ciel?
36 וְיַעַן אֲשֶׁר אֵין לְכַחֵשׁ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאוּי לָכֶם לִהְיוֹת שֹׁקְטִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר נִמְהָר	36 Cela étant donc sans conteste, il faut vous tenir tranquilles et ne rien faire d'inconsidéré.
37 כִּי הֲבֵאתֶם אֶת־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם גֹּזְלֵי מִקְדָּשׁ גַּם־אֵינָם מְגַדְּפֵי מַלְכַּתְכֶם	37 Vous avez amené ces hommes: ils ne sont coupables ni de sacrilège ni de blasphème envers notredéesse.
38 לָכֵן אִם־לִדְמַטְרִיּוֹס וְלֶחָרָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ דְּבַר־רִיב עִם־אִישׁ הִנֵּה־לָנוּ יְמֵי בֵית־דִּין וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה וְיָבִיאוּ אֲלֵיהֶם אֶת־רִיבָם	38 Que si Démétrius et les artisans qui sont avec lui ont des griefs contre quelqu'un, il y a desaudiences, il y a des proconsuls: qu'ils portent plainte.
39 וְאִם־תְּבַקְשׁוּ דָּבָר אַחֵר שָׁפוֹט יִשָּׁפֵט בַּקָּהָל כְּפִי הַחֹק	39 Et si vous avez quelque autre affaire à débattre, on la résoudra dans l'assemblée régulière.
40 כִּי הֲלֹא בַסַּכָּנָה אֲנַחְנוּ לְהִתְחַיֵּב בְּמֶרֶד בַּעֲבוּר הַיּוֹם הַזֶּה וְדָבָר אֵין לָנוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל־הַמְּהוּמָה הַזֹּאת	40 Aussi bien risquons-nous d'être accusés de sédition pour ce qui s'est passé aujourd'hui, vu qu'iln'existe aucun motif qui nous permette de justifier cet attroupement." Et sur ces mots, il congédia l'assemblée.
41 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְשַׁלַּח אֶת־הַקָּהָל