Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְאֵם יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָּׁם	1 Am dritten Tag fand in Kana in Galiläa eine Hochzeit statt und die Mutter Jesu war dabei.
2 וְיֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הָיוּ גַם־הֵם קְרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה	2 Auch Jesus und seine Jünger waren zur Hochzeit eingeladen.
3 וַיֶּחְסַר הַיָּיִן וַתֹּאמֶר אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו יַיִן אֵין לָהֶם	3 Als der Wein ausging, sagte die Mutter Jesu zu ihm: Sie haben keinen Wein mehr.
4 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ מַה־לִּי וָלָךְ אִשָּׁה עִתִּי עֲדַיִן לֹא־בָאָה	4 Jesus erwiderte ihr: Was willst du von mir, Frau? Meine Stunde ist noch nicht gekommen.
5 וַתֹּאמֶר אִמּוֹ אֶל־הַמְשָׁרְתִים כְּכָל־אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשֹוּ	5 Seine Mutter sagte zu den Dienern: Was er euch sagt, das tut!
6 וְהִנֵּה שִׁשָּׁה כַדֵּי־אֶבֶן עֲרוּכִים שָׁם כְּמִשְׁפַּט הַיְּהוּדִים לְטָהֳרָתָם שְׁתַּיִם אוֹ־שָׁלשׁ בַּתִּים יָכִיל כָּל־אֶחָד	6 Es standen dort sechs steinerne Wasserkrüge, wie es der Reinigungsvorschrift der Juden entsprach; jeder fasste ungefähr hundert Liter.
7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַלְאוּ לָכֶם הַכַּדִּים מָיִם וַיְמַלְאוּם עַד־לְמָעְלָה	7 Jesus sagte zu den Dienern: Füllt die Krüge mit Wasser! Und sie füllten sie bis zum Rand.
8 וַיֹּאמֶר שַׁאֲבוּ־נָא וְהָבִיאוּ אֶל־רַב הַמְּסִבָּה וַיָּבִיאוּ	8 Er sagte zu ihnen: Schöpft jetzt und bringt es dem, der für das Festmahl verantwortlich ist. Sie brachten es ihm.
9 וַיִּטְעַם רַב הַמְּסִבָּה אֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר נֶהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מֵאַיִן הוּא וְאוּלָם הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר־שָׁאֲבוּ אֶת־הַמַּיִם יָדָעוּ וַיִּקְרָא רַב־הַמְּסִבָּה אֶל־הֶחָתָן	9 Er kostete das Wasser, das zu Wein geworden war. Er wusste nicht, woher der Wein kam; die Diener aber, die das Wasser geschöpft hatten, wussten es. Da ließ er den Bräutigam rufen
10 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּל־אִישׁ יִתֵּן בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר יִשְׁכְּרוּ יִתֵּן לָהֶם אֶת־הַגָּרוּעַ וְאַתָּה צָפַנְתָּ הַיַּיִן הַטּוֹב עַד־עָתָּה	10 und sagte zu ihm: Jeder setzt zuerst den guten Wein vor und erst, wenn die Gäste zu viel getrunken haben, den weniger guten. Du jedoch hast den guten Wein bis jetzt zurückgehalten.
11 זֹאת תְּחִלַּת הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּקָנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וְגִלָּה אֶת־כְּבוֹדוֹ וַיַּאֲמִינוּ בוֹ תַּלְמִידָיו	11 So tat Jesus sein erstes Zeichen, in Kana in Galiläa, und offenbarte seine Herrlichkeit und seine Jünger glaubten an ihn.
12 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֵּרֶד אֶל־כְּפַר נַחוּם הוּא וְאִמּוֹ וְאֶחָיו וְתַלְמִידָיו וְלֹא אָרְכוּ יְמֵי שִׁבְתָּם שָׁם	12 Danach zog er mit seiner Mutter, seinen Brüdern und seinen Jüngern nach Kafarnaum hinab. Dort blieben sie einige Zeit.
13 וַיִּקְרְבוּ יְמֵי חַג־הַפֶּסַח אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם	13 Das Paschafest der Juden war nahe und Jesus zog nach Jerusalem hinauf.
14 וַיִּמְצָא בַמִּקְדָּשׁ מֹכְרֵי בָקָר וָצֹאן וּבְנֵי יוֹנָה וְאֵת מַחֲלִיפֵי־כֶסֶף ישְׁבִים שָׁם	14 Im Tempel fand er die Verkäufer von Rindern, Schafen und Tauben und die Geldwechsler, die dort saßen.
15 וַיִּקַּח חֲבָלִים וַיְעַבְּתֵם לְשׁוֹט וַיְגָרֶשׁ כֻּלָּם מִן־הַמִּקְדָּשׁ וְאֵת הַצֹּאן וְאֵת הַבָּקָר וַיְפַזֵּר אֶת־מְעוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וַיַּהֲפֹךְ שֻׁלְחֲנֹתֵיהֶם	15 Er machte eine Geißel aus Stricken und trieb sie alle aus dem Tempel hinaus, dazu die Schafe und Rinder; das Geld der Wechsler schüttete er aus und ihre Tische stieß er um.
16 וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תַּעֲשֹוּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר	16 Zu den Taubenhändlern sagte er: Schafft das hier weg, macht das Haus meines Vaters nicht zu einer Markthalle!
17 וַיִּזְכְּרוּ תַלְמִידָיו אֶת־הַכָּתוּב כִּי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי	17 Seine Jünger erinnerten sich an das Wort der Schrift: Der Eifer für dein Haus verzehrt mich.
18 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיזוֹ אוֹת תַּרְאֵנוּ כִּי כָזֹאת אַתָּה עֹשֶׂה	18 Da stellten ihn die Juden zur Rede: Welches Zeichen lässt du uns sehen als Beweis, dass du dies tun darfst?
19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת־הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלשָׁה יָמִים אֲקִימֶנּוּ	19 Jesus antwortete ihnen: Reißt diesen Tempel nieder, in drei Tagen werde ich ihn wieder aufrichten.
20 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה זֶה אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלשָׁה יָמִים תְּקִימֶנּוּ	20 Da sagten die Juden: Sechsundvierzig Jahre wurde an diesem Tempel gebaut und du willst ihn in drei Tagen wieder aufrichten?
21 וְהוּא דִּבֶּר עַל־הֵיכַל גְּוִיָּתוֹ	21 Er aber meinte den Tempel seines Leibes.
22 וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי־זֹאת אָמַר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ	22 Als er von den Toten auferstanden war, erinnerten sich seine Jünger, dass er dies gesagt hatte, und sie glaubten der Schrift und dem Wort, das Jesus gesprochen hatte.
23 וַיְהִי בִּהְיֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג־הַפֶּסַח הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּי רָאוּ הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה	23 Während er zum Paschafest in Jerusalem war, kamen viele zum Glauben an seinen Namen, als sie die Zeichen sahen, die er tat.
24 וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִפְקִיד אֶת־עַצְמוֹ בְּיָדָם עַל־אֲשֶׁר יָדַע אֶת־כֻּלָּם	24 Jesus aber vertraute sich ihnen nicht an, denn er kannte sie alle
25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם	25 und brauchte von keinem ein Zeugnis über den Menschen; denn er wusste, was im Menschen ist.
26 יַעַן הֱיוֹתוֹ נִכְסָף לְכֻלְּכֶם וְנֶעְצָב מְאֹד עַל־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה
27 אָמְנָם חָלֹה חָלָה וְגַם־נָטָה לָמוּת אֲבָל הָאֱלֹהִים רִחַם עָלָיו וְלֹא עָלָיו בִּלְבַד כִּי גַם־עָלַי רִחַם שֶׁלֹּא־יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל־יָגוֹן
28 לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ וְגַם־יִמְעַט יְגוֹנִי
29 עַל־כֵּן קַבְּלֻהוּ בַאֲדֹנֵינוּ בְּכָל־שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּמֹהוּ
30 כִּי בַעֲבוּר עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד־מָוֶת וַתֵּקַל נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־אֲשֶׁר חֲסַרְתֶּם בְּשָׁרֶתְכֶם אוֹתִי