Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA CEI 2008
1 וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל וְאֵם יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָּׁם	1 Il terzo giorno vi fu una festa di nozze a Cana di Galilea e c’era la madre di Gesù.
2 וְיֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הָיוּ גַם־הֵם קְרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה	2 Fu invitato alle nozze anche Gesù con i suoi discepoli.
3 וַיֶּחְסַר הַיָּיִן וַתֹּאמֶר אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו יַיִן אֵין לָהֶם	3 Venuto a mancare il vino, la madre di Gesù gli disse: «Non hanno vino».
4 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ מַה־לִּי וָלָךְ אִשָּׁה עִתִּי עֲדַיִן לֹא־בָאָה	4 E Gesù le rispose: «Donna, che vuoi da me? Non è ancora giunta la mia ora».
5 וַתֹּאמֶר אִמּוֹ אֶל־הַמְשָׁרְתִים כְּכָל־אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשֹוּ	5 Sua madre disse ai servitori: «Qualsiasi cosa vi dica, fatela».
6 וְהִנֵּה שִׁשָּׁה כַדֵּי־אֶבֶן עֲרוּכִים שָׁם כְּמִשְׁפַּט הַיְּהוּדִים לְטָהֳרָתָם שְׁתַּיִם אוֹ־שָׁלשׁ בַּתִּים יָכִיל כָּל־אֶחָד	6 Vi erano là sei anfore di pietra per la purificazione rituale dei Giudei, contenenti ciascuna da ottanta a centoventi litri.
7 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַלְאוּ לָכֶם הַכַּדִּים מָיִם וַיְמַלְאוּם עַד־לְמָעְלָה	7 E Gesù disse loro: «Riempite d’acqua le anfore»; e le riempirono fino all’orlo.
8 וַיֹּאמֶר שַׁאֲבוּ־נָא וְהָבִיאוּ אֶל־רַב הַמְּסִבָּה וַיָּבִיאוּ	8 Disse loro di nuovo: «Ora prendetene e portatene a colui che dirige il banchetto». Ed essi gliene portarono.
9 וַיִּטְעַם רַב הַמְּסִבָּה אֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר נֶהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מֵאַיִן הוּא וְאוּלָם הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר־שָׁאֲבוּ אֶת־הַמַּיִם יָדָעוּ וַיִּקְרָא רַב־הַמְּסִבָּה אֶל־הֶחָתָן	9 Come ebbe assaggiato l’acqua diventata vino, colui che dirigeva il banchetto – il quale non sapeva da dove venisse, ma lo sapevano i servitori che avevano preso l’acqua – chiamò lo sposo
10 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּל־אִישׁ יִתֵּן בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר יִשְׁכְּרוּ יִתֵּן לָהֶם אֶת־הַגָּרוּעַ וְאַתָּה צָפַנְתָּ הַיַּיִן הַטּוֹב עַד־עָתָּה	10 e gli disse: «Tutti mettono in tavola il vino buono all’inizio e, quando si è già bevuto molto, quello meno buono. Tu invece hai tenuto da parte il vino buono finora».
11 זֹאת תְּחִלַּת הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בְּקָנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וְגִלָּה אֶת־כְּבוֹדוֹ וַיַּאֲמִינוּ בוֹ תַּלְמִידָיו	11 Questo, a Cana di Galilea, fu l’inizio dei segni compiuti da Gesù; egli manifestò la sua gloria e i suoi discepoli credettero in lui.
12 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֵּרֶד אֶל־כְּפַר נַחוּם הוּא וְאִמּוֹ וְאֶחָיו וְתַלְמִידָיו וְלֹא אָרְכוּ יְמֵי שִׁבְתָּם שָׁם	12 Dopo questo fatto scese a Cafàrnao, insieme a sua madre, ai suoi fratelli e ai suoi discepoli. Là rimasero pochi giorni.
13 וַיִּקְרְבוּ יְמֵי חַג־הַפֶּסַח אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיַּעַל יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם	13 Si avvicinava intanto la Pasqua dei Giudei e Gesù salì a Gerusalemme.
14 וַיִּמְצָא בַמִּקְדָּשׁ מֹכְרֵי בָקָר וָצֹאן וּבְנֵי יוֹנָה וְאֵת מַחֲלִיפֵי־כֶסֶף ישְׁבִים שָׁם	14 Trovò nel tempio gente che vendeva buoi, pecore e colombe e, là seduti, i cambiamonete.
15 וַיִּקַּח חֲבָלִים וַיְעַבְּתֵם לְשׁוֹט וַיְגָרֶשׁ כֻּלָּם מִן־הַמִּקְדָּשׁ וְאֵת הַצֹּאן וְאֵת הַבָּקָר וַיְפַזֵּר אֶת־מְעוֹת הַשֻּׁלְחָנִים וַיַּהֲפֹךְ שֻׁלְחֲנֹתֵיהֶם	15 Allora fece una frusta di cordicelle e scacciò tutti fuori dal tempio, con le pecore e i buoi; gettò a terra il denaro dei cambiamonete e ne rovesciò i banchi,
16 וְאֶל־מֹכְרֵי הַיּוֹנִים אָמָר הוֹצִיאוּ אֵלֶּה מִזֶּה וְאַל־תַּעֲשֹוּ אֶת־בֵּית אָבִי לְבֵית מִסְחָר	16 e ai venditori di colombe disse: «Portate via di qui queste cose e non fate della casa del Padre mio un mercato!».
17 וַיִּזְכְּרוּ תַלְמִידָיו אֶת־הַכָּתוּב כִּי־קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי	17 I suoi discepoli si ricordarono che sta scritto: Lo zelo per la tua casa mi divorerà.
18 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיזוֹ אוֹת תַּרְאֵנוּ כִּי כָזֹאת אַתָּה עֹשֶׂה	18 Allora i Giudei presero la parola e gli dissero: «Quale segno ci mostri per fare queste cose?».
19 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִרְסוּ אֶת־הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלשָׁה יָמִים אֲקִימֶנּוּ	19 Rispose loro Gesù: «Distruggete questo tempio e in tre giorni lo farò risorgere».
20 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה זֶה אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ שָׁנָה נִבְנָה הַהֵיכָל הַזֶּה וְאַתָּה בִּשְׁלשָׁה יָמִים תְּקִימֶנּוּ	20 Gli dissero allora i Giudei: «Questo tempio è stato costruito in quarantasei anni e tu in tre giorni lo farai risorgere?».
21 וְהוּא דִּבֶּר עַל־הֵיכַל גְּוִיָּתוֹ	21 Ma egli parlava del tempio del suo corpo.
22 וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים זָכְרוּ תַלְמִידָיו כִּי־זֹאת אָמַר לָהֶם וַיַּאֲמִינוּ בַכָּתוּב וּבַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ	22 Quando poi fu risuscitato dai morti, i suoi discepoli si ricordarono che aveva detto questo, e credettero alla Scrittura e alla parola detta da Gesù.
23 וַיְהִי בִּהְיֹתוֹ בִירוּשָׁלַיִם בְּחַג־הַפֶּסַח הֶאֱמִינוּ רַבִּים בִּשְׁמוֹ כִּי רָאוּ הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה	23 Mentre era a Gerusalemme per la Pasqua, durante la festa, molti, vedendo i segni che egli compiva, credettero nel suo nome.
24 וְהוּא יֵשׁוּעַ לֹא הִפְקִיד אֶת־עַצְמוֹ בְּיָדָם עַל־אֲשֶׁר יָדַע אֶת־כֻּלָּם	24 Ma lui, Gesù, non si fidava di loro, perché conosceva tutti
25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם	25 e non aveva bisogno che alcuno desse testimonianza sull’uomo. Egli infatti conosceva quello che c’è nell’uomo.
26 יַעַן הֱיוֹתוֹ נִכְסָף לְכֻלְּכֶם וְנֶעְצָב מְאֹד עַל־אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי חָלָה
27 אָמְנָם חָלֹה חָלָה וְגַם־נָטָה לָמוּת אֲבָל הָאֱלֹהִים רִחַם עָלָיו וְלֹא עָלָיו בִּלְבַד כִּי גַם־עָלַי רִחַם שֶׁלֹּא־יָבוֹא עָלַי יָגוֹן עַל־יָגוֹן
28 לָכֵן מִהַרְתִּי לְשָׁלְחוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תִּרְאֻהוּ וְתָשׁוּבוּ לִשְׂמוֹחַ וְגַם־יִמְעַט יְגוֹנִי
29 עַל־כֵּן קַבְּלֻהוּ בַאֲדֹנֵינוּ בְּכָל־שִׂמְחָה וְהוֹקִירוּ אֲנָשִׁים כָּמֹהוּ
30 כִּי בַעֲבוּר עֲבוֹדַת הַמָּשִׁיחַ הִגִּיעַ עַד־מָוֶת וַתֵּקַל נַפְשׁוֹ בְּעֵינָיו לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת־אֲשֶׁר חֲסַרְתֶּם בְּשָׁרֶתְכֶם אוֹתִי