Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכֹּרֵם	1 Ego sum vitis vera, et Pater meus agricola est.
2 כָּל־שָׂרִיג בִּי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה־פְּרִי יְסִירֶנּוּ וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְרִי יְטַהֲרֶנּוּ לְהַרְבּוֹת אֶת־פִּרְיוֹ	2 Omnem palmitem in menon ferentem fructum tollit eum; et omnem, qui fert fructum, purgat eum, utfructum plus afferat.
3 אַתֶּם כָּעֵת מְטֹהָרִים בַּעֲבוּר דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם	3 Iam vos mundi estis propter sermonem, quem locutus sumvobis.
4 עִמְדוּ־בִי וַאֲנִי בָכֶם כַּאֲשֶׁר הַשָּׂרִיג בַּל־יַעֲשֶׂה פְרִי מֵאֵלָיו אִם־לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם־לֹא תַעַמְדוּ בִּי	4 Manete in me, et ego in vobis. Sicut palmes non potest ferre fructum asemetipso, nisi manserit in vite, sic nec vos, nisi in me manseritis.
5 אָנֹכִי הוּא הַגֶּפֶן וְאַתֶּם הַשָּׂרִגִים הָעֹמֵד בִּי וַאֲנִי בוֹ הוּא יַעֲשֶׂה־פְּרִי לָרֹב כִּי בִלְעָדַי לֹא תוּכְלוּן עֲשֹוֹת מְאוּמָה	5 Ego sumvitis, vos palmites. Qui manet in me, et ego in eo, hic fert fructum multum,quia sine me nihil potestis facere.
6 אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲמֹד בִּי יֻשְׁלַךְ כַּשָּׂרִיג הַחוּצָה וְיִיבָשׁ וְיִלְקְטוּם וְיַשְׁלִיכוּם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְהָיָה לְבָעֵר	6 Si quis in me non manserit, missus estforas sicut palmes et aruit; et colligunt eos et in ignem mittunt, et ardent.
7 וְהָיָה אִם־תַּעַמְדוּ בִי וּדְבָרַי יִהְיוּ בָכֶם כְּכָל־חֶפְצְכֶם תִּשְׁאֲלוּ וְיֵעָשֶׂה לָכֶם	7 Si manseritis in me, et verba mea in vobis manserint, quodcumque volueritis,petite, et fiet vobis.
8 בְּזֹאת נִכְבַּד אָבִי בַּעֲשׂוֹתְכֶם פְּרִי לָרֹב וִהְיִיתֶם לִי לְתַלְמִידִים	8 In hoc clarificatus est Pater meus, ut fructum multumafferatis et efficiamini mei discipuli.
9 כַּאֲשֶׁר אֲהֵבַנִי אָבִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי וְאַתֶּם עִמְדוּ בְאַהֲבָתִי	9 Sicut dilexit me Pater, et ego dilexivos; manete in dilectione mea.
10 אִם־תִּשְׁמְרוּ אֶת־מִצְוֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַרְתִּי גַם־אֲנִי אֶת־מִצְוֹת אָבִי וְעָמַדְתִּי בְּאַהֲבָתוֹ	10 Si praecepta mea servaveritis, manebitis indilectione mea, sicut ego Patris mei praecepta servavi et maneo in eiusdilectione.
11 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר תִּהְיֶה שִׂמְחָתִי בָּכֶם וְתִמָּלֵא שִׂמְחַתְכֶם	11 Haec locutus sum vobis, ut gaudium meum in vobis sit, et gaudiumvestrum impleatur.
12 הִנֵּה־זֹאת מִצְוָתִי כִּי תֶאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיכֶם	12 Hoc est praeceptum meum, ut diligatis invicem, sicut dilexi vos;
13 אֵין לְאִישׁ אַהֲבָה יְתֵרָה מִתִּתּוֹ אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו	13 maioremhac dilectionem nemo habet, ut animam suam quis ponat pro amicis suis.
14 וְאַתֶּם יְדִידַי אַתֶּם אִם־תַּעֲשֹוּ אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם	14 Vosamici mei estis, si feceritis, quae ego praecipio vobis.
15 לֹא־אֶקְרָא לָכֶם עוֹד עֲבָדִים כִּי הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדֹנָיו כִּי אִם־אָמַרְתִּי יְדִידַי אַתֶּם כִּי כָל־אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם	15 Iam non dico vosservos, quia servus nescit quid facit dominus eius; vos autem dixi amicos, quiaomnia, quae audivi a Patre meo, nota feci vobis.
16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי כִּי אִם־אָנֹכִי בָּחַרְתִּי בָכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשֹוֹת פֶּרִי וּפֶרְיְכֶם יָקוּם וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאָבִי בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם	16 Non vos me elegistis, sedego elegi vos et posui vos, ut vos eatis et fructum afferatis, et fructus vestermaneat, ut quodcumque petieritis Patrem in nomine meo, det vobis.
17 אֶת־אֵלֶּה אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן תֱּאֱהָבוּן אִישׁ אֶת־אָחִיו	17 Haec mandovobis, ut diligatis invicem.
18 אִם־הָעוֹלָם שׂנֵא אֶתְכֶם דְּעוּ כִּי אֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה	18 Si mundus vos odit, scitote quia me priorem vobis odio habuit.
19 אִלּוּ מִן־הָעוֹלָם הֱיִיתֶם כִּי־אָז אָהַב הָעוֹלָם אֵת אֲשֶׁר־לוֹ וְיַעַן כִּי־אֵינְכֶם מִן־הָעוֹלָם כִּי אִם־בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִתּוֹךְ הָעוֹלָם לָכֵן הָעוֹלָם יִשְׂנָא אֶתְכֶם	19 Si de mundoessetis, mundus, quod suum est, diligeret; quia vero de mundo non estis, sed egoelegi vos de mundo, propterea odit vos mundus.
20 זִכְרוּ אֶת־דְּבָרִי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הָעֶבֶד אֵינֶנּוּ גָדוֹל מֵאֲדֹנָיו אִם־רָדְפוּ אֹתִי גַּם־אֶתְכֶם יִרְדֹּפוּ אִם־שָׁמְרוּ אֶת־דְּבָרִי גַּם אֶת־דְּבַרְכֶם יִשְׁמֹרוּ	20 Mementote sermonis, quem egodixi vobis: Non est servus maior domino suo. Si me persecuti sunt, et vospersequentur; si sermonem meum servaverunt, et vestrum servabunt.
21 אֲבָל כָּל־זֹאת יַעֲשֹוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי כִּי לֹא־יָדְעוּ אֶת־שֹׁלְחִי	21 Sed haecomnia facient vobis propter nomen meum, quia nesciunt eum, qui misit me.
22 לוּלֵא בָאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה לֹא יוּכְלוּ לְהִתְנַצֵּל עַל־חַטֹּאתָם	22 Sinon venissem et locutus fuissem eis, peccatum non haberent; nunc autemexcusationem non habent de peccato suo.
23 הַשּׂנֵא אֹתִי יִשְׂנָא גַּם־אֶת־אָבִי	23 Qui me odit et Patrem meum odit.
24 לוּלֵא עָשִׂיתִי בְתוֹכָם אֶת־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־אִישׁ זוּלָתִי לֹא עָשָׂה לֹא־הָיָה בָהֶם חֵטְא וְעַתָּה רָאוּ וַיִּשְׂנְאוּ גַּם־אֹתִי גַּם־אֶת־אָבִי	24 Si opera non fecissem in eis, quae nemo alius fecit, peccatum non haberent; nuncautem et viderunt et oderunt et me et Patrem meum.
25 אַךְ לְמַלֹּאת דְּבַר־הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי	25 Sed ut impleatur sermo,qui in lege eorum scriptus est: “Odio me habuerunt gratis”.
26 וּבְבוֹא הַפְּרַקְלִיט אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֶנּוּ לָכֶם מֵאֵת אָבִי רוּחַ הָאֱמֶת הַיּוֹצֵא מֵאֵת אָבִי הוּא יָעִיד עָלָי	26 Cum autem venerit Paraclitus, quem ego mittam vobis a Patre, Spiritumveritatis, qui a Patre procedit, ille testimonium perhibebit de me;
27 וְגַם־אַתֶּם תָּעִידוּ כִּי מֵרֹאשׁ הֱיִיתֶם עִמָּדִי	27 sed etvos testimonium perhibetis, quia ab initio mecum estis.