Epístola de São Paulo aos Romanos 10

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Irmãos, o desejo do meu coração e a súplica que dirijo a Deus por eles são para que se salvem.	1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו
2 Pois lhes dou testemunho de que têm zelo por Deus, mas um zelo sem discernimento.	2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת
3 Desconhecendo a justiça de Deus e procurando estabelecer a sua própria justiça, não se sujeitaram à justiça de Deus.	3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו
4 Porque Cristo é o fim da lei, para justificar todo aquele que crê.	4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו
5 Ora, Moisés escreve da justiça que vem da lei: O homem que a praticar viverá por ela {Lv 18,5}.	5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם
6 Mas a justiça que vem da fé diz assim: Não digas em teu coração: Quem subirá ao céu? Isto é, para trazer do alto o Cristo;	6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח
7 ou: Quem descerá ao abismo? Isto é, para fazer voltar Cristo dentre os mortos.	7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים
8 Que diz ela, afinal? A palavra está perto de ti, na tua boca e no teu coração {Dt 30,14}. Essa é a palavra da fé, que pregamos.	8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים
9 Portanto, se com tua boca confessares que Jesus é o Senhor, e se em teu coração creres que Deus o ressuscitou dentre os mortos, serás salvo.	9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע
10 É crendo de coração que se obtém a justiça, e é professando com palavras que se chega à salvação.	10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה
11 A Escritura diz: Todo o que nele crer não será confundido {Is 28,16}.	11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש
12 Pois não há distinção entre judeu e grego, porque todos têm um mesmo Senhor, rico para com todos os que o invocam,	12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו
13 porque todo aquele que invocar o nome do Senhor será salvo {Jl 3,5}.	13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
14 Porém, como invocarão aquele em quem não têm fé? E como crerão naquele de quem não ouviram falar? E como ouvirão falar, se não houver quem pregue?	14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד
15 E como pregarão, se não forem enviados, como está escrito: Quão formosos são os pés daqueles que anunciam as boas novas {Is 52,7}?	15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב
16 Mas não são todos que prestaram ouvido à boa nova. É o que exclama Isaías: Senhor, quem acreditou na nossa pregação {Is 53,1}?	16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו
17 Logo, a fé provém da pregação e a pregação se exerce em razão da palavra de Cristo.	17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים
18 Pergunto, agora: Acaso não ouviram? Claro que sim! Por toda a terra correu a sua voz, e até os confins do mundo foram as suas palavras {Sl 18,5}.	18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם
19 E pergunto ainda: Acaso Israel não o compreendeu? Já Moisés lhes havia dito: Eu vos despertarei ciúmes com um povo que não merece este nome; provocar-vos-ei a ira contra uma nação insensata {Dt 32,21}.	19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם
20 E Isaías se abalança a dizer: Fui achado pelos que não me buscavam; manifestei-me aos que não perguntavam por mim {Is 65,1}.	20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו
21 Ao passo que a respeito de Israel ele diz: Todo o dia estendi as minhas mãos a um povo desobediente e teimoso {Is 65,2}.	21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה