1 Diresse bene le loro imprese per mano di un santo profeta. | 1 וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעֹוז לֹו |
2 Traversaron deserti disabitati, e in luoghi impraticabili drizzaron le tende. | 2 וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עֹוד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדֹול מִכֹּל וּכְחֶזְקָתֹו בְעָשְׁרֹו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן |
3 Tennero testa ai nemici e fecer vendetta degli avversari. | 3 וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבֹּור וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצֹונֹו |
4 Assetati t‘invocarono, ed ebber acqua da una rupe scoscesa e ristoro alla sete da duro macigno. | 4 וּכְעָמְדֹו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתֹו וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתֹו וְלֹא כְמָשְׁלֹו אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתֹו וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה |
5 Con ciò stesso con cui furon puniti i loro nemici, rimasti senza acque da bere, mentre godevano i figliuoli di Israele della loro abbondanza, | 5 וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתֹּו |
6 con ciò, essendo essi nel bisogno, furon beneficati. | 6 וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבֹוא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפֹון לַעֲשֹׂות מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כֹּוחַ הַזְּרֹועַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעֹו וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים |
7 Invece infatti d’una fonte di fiume perenne, umano sangue tu desti agl'ingiusti; | 7 וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנֹּו וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעֹוז מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק |
8 e mentre soffrivan costoro in pena degli uccisi bambini, tu desti a quelli acqua abbondante contro ogni speranza; | 8 וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפֹון |
9 mostrando, con la sete d'allora, come tu esaltavi i tuoi e punivi i loro avversari. | 9 וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתֹו |
10 Durante tal prova, invero, benché castigati con misericordia, poterono intendere qual fosse stato il tormento degli empi, giudicati con ira. | 10 [וּבְנֹו כ] (וּבָנָיו ק) יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמֹון חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בֹוא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב [וְיִתְגָּרוּ כ] (וְיִתְגָּרֶה ק) עַד־ [מָעֻזָּה כ] (מָעֻזֹּו׃ ק) |
11 Gli uni tu provasti come un padre che ammonisce; gli altri, come un re severo che tortura, li condannasti. | 11 וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמֹּו עִם־מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רָב וְנִתַּן הֶהָמֹון בְּיָדֹו |
12 Assenti invero e presenti essi furono ugualmente tormentati. | 12 וְנִשָּׂא הֶהָמֹון [יָרוּם כ] (וְרָם ק) לְבָבֹו וְהִפִּיל רִבֹּאֹות וְלֹא יָעֹוז |
13 Perchè una doppia tristezza li colse, e un gemito al ricordo del passato. | 13 וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רַב מִן־הָרִאשֹׁון וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבֹוא בֹוא בְּחַיִל גָּדֹול וּבִרְכוּשׁ רָב |
14 Quando infatti appresero che dai loro tormenti traevan beneficio quegli [altri], riconobbero il Signore, meravigliati dell'esito degli avvenimenti. | 14 וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי ׀ פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזֹון וְנִכְשָׁלוּ |
15 E colui che, esposto [già] barbaramente e buttato in [acqua], avevan schernito l'ammirarono alla fine degli eventi, quand’ebbero a soffrire una sete ben diversa da quella de' giusti. | 15 וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְיִשְׁפֹּךְ סֹולֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרֹות וּזְרֹעֹות הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד |
16 In pena poi degli Insipienti pensieri della loro iniquità, per cui ingannati adoravano rettili irragionevoli e vili bestie, mandasti loro una moltitudine di bruti animali per punirli, | 16 וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצֹונֹו וְאֵין עֹומֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדֹו |
17 perchè imparassero come son le cose stesse, con cui uno pecca, con quelle è tormentato. | 17 וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבֹוא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתֹו וִישָׁרִים עִמֹּו וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לֹו לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לֹו תִהְיֶה |
18 Non mancava modo, invero, alla onnipotente tua mano, che ha creato il mondo da informe materia, di mandar contro loro un branco di orsi o de' feroci leoni, | 18 [וְיָשֵׁב כ] (וְיָשֵׂם ׀ ק) פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתֹו לֹו בִּלְתִּי חֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו |
19 o sconosciute fiere dì nuova creazione, piene di furore, o spiranti alito infocato, o esalanti lezzo di fumo, o lanelanti dagli occhi tremende scintille, | 19 וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצֹו וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא |
20 e tali, che non solo il loro morso poteva stritolarli, ma la stessa vista farli morir di spavento. | 20 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו מַעֲבִיר נֹוגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה |
21 E anche senza di questo, potevan stramazzare per un soffio solo, perseguitati dalle lor proprie azioni, e dispersi dal soffio della tua potenza; ma tutto tu disponesti in misura, numero e peso. | 21 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הֹוד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקֹּות |
22 Perchè grandeggiar di potenza è sempre in tua mano, e alla forza del tuo braccio chi potrebbe resistere? | 22 וּזְרֹעֹות הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית |
23 Come un peso che fa traboccar la bilancia è il mondo tutto dinanzi a te, e come una stilla di rugiada mattutina caduta sulla terra! | 23 וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גֹּוי |
24 Ma di tutti tu hai compassione, [appunto] perchè tutto puoi: e dissimuli i peccati degli uomini in attesa di penitenza. | 24 בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבֹוא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבֹות אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזֹור וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת |
25 Ami invero gli esseri tutti, e nulla abomini di quanto hai fatto. Perchè, se avessi odiato una cosa, non l’avresti prodotta nè fatta. | 25 וְיָעֵר כֹּחֹו וּלְבָבֹו עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדֹול וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדֹול וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי־יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבֹות |
26 E come potrebbe sussistere alcunché se tu non l’avessi voluto? o conservarsi ciò che non fu da te chiamato [all’esistenza] ? | 26 וְאֹכְלֵי פַת־בָּגֹו יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילֹו יִשְׁטֹוף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים |
27 Ma tutti gli esseri tu risparmi, perchè son tuoi, o Signore, amico de’ viventi. | 27 וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עֹוד קֵץ לַמֹּועֵד |
| 28 וְיָשֹׁב אַרְצֹו בִּרְכוּשׁ גָּדֹול וּלְבָבֹו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצֹו |
| 29 לַמֹּועֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה |
| 30 וּבָאוּ בֹו צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל־בְּרִית־קֹודֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ |
| 31 וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעֹוז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁומֵם |
| 32 וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקֹּות וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ |
| 33 וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים |
| 34 וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקֹּות |
| 35 וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרֹוף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עֹוד לַמֹּועֵד |
| 36 וְעָשָׂה כִרְצֹונֹו הַמֶּלֶךְ וְיִתְרֹומֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאֹות וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה |
| 37 וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלֹוהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּל |
| 38 וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנֹּו יְכַבֵּד וְלֶאֱלֹוהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדֹות |
| 39 וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלֹוהַּ נֵכָר אֲשֶׁר [הִכִּיר כ] (יַכִּיר ק) יַרְבֶּה כָבֹוד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר |
| 40 וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמֹּו מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפֹון בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיֹּות רַבֹּות וּבָא בַאֲרָצֹות וְשָׁטַף וְעָבָר |
| 41 וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבֹּות יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדֹו אֱדֹום וּמֹואָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמֹּון |
| 42 וְיִשְׁלַח יָדֹו בַּאֲרָצֹות וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה |
| 43 וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדֹות מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו |
| 44 וּשְׁמֻעֹות יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפֹון וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים |
| 45 וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנֹו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצֹּו וְאֵין עֹוזֵר לֹו |