Vangelo secondo Giovanni 12

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Iesus ergo ante sex dies Paschae venit Bethaniam, ubi erat Lazarus, quemsuscitavit a mortuis Iesus.	1 וְשֵׁשֶׁת יָמִים לִפְנֵי חַג־הַפֶּסַח בָּא יֵשׁוּעַ לְבֵית הִינִי מְקוֹם לַעְזָר אֲשֶׁר הֵעִיר אֹתוֹ מֵעִם הַמֵּתִים
2 Fecerunt ergo ei cenam ibi, et Martha ministrabat,Lazarus vero unus erat ex discumbentibus cum eo.	2 וַיַּעֲשֹוּ־לוֹ שָׁם מִשְׁתֶּה בָּעָרֶב וּמָרְתָא מְשָׁרֶתֶת וְלַעְזָר הָיָה אֶחָד מִן־הַמְסֻבִּים אִתּוֹ
3 Maria ergo accepit libramunguenti nardi puri, pretiosi, et unxit pedes Iesu et extersit capillis suispedes eius; domus autem impleta est ex odore unguenti.	3 וַתִּקַּח מִרְיָם מִרְקַחַת נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר מְאֹד לִטְרָא אַחַת מִשְׁקָלָהּ וַתִּמְשַׁח־בָּהּ אֶת־רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַתְּנַגֵּב אֶת־רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַבַּיִת יִמָּלֵא רֵיחַ הַמִּרְקָחַת
4 Dicit autem IudasIscariotes, unus ex discipulis eius, qui erat eum traditurus:	4 וַיֹּאמֶר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הוּא יְהוּדָה בֶּן־שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת הֶעָתִיד לְמָסְרוֹ
5 “ Quare hocunguentum non veniit trecentis denariis et datum est egenis? ”.	5 מַדּוּעַ לֹא־נִמְכְּרָה הַמִּרְקַחַת בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים
6 Dixit autemhoc, non quia de egenis pertinebat ad eum, sed quia fur erat et, loculos habens,ea, quae mittebantur, portabat.	6 וְהוּא לֹא־דִבֶּר אֶת־זֹאת מֵחֶמְלָתוֹ עַל־הָעֲנִיִּים כִּי אִם־גַּנָּב הָיָה וְכִיס הַכֶּסֶף אִתּוֹ וַיִּשָּׂא כָּל־אֲשֶׁר יָשִׂימוּ בוֹ
7 Dixit ergo Iesus: “ Sine illam, ut in diemsepulturae meae servet illud.	7 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַנִּיחָה־לָּהּ לְיוֹם קְבוּרָתִי צָפְנָה זֹאת
8 Pauperes enim semper habetis vobiscum, me autemnon semper habetis ”.	8 כִּי הָעֲנִיִּים תָּמִיד הֵמָּה עִמָּכֶם וַאֲנִי אֵינֶנִּי תָמִיד עִמָּכֶם
9 Cognovit ergo turba multa ex Iudaeis quia illic est, et venerunt non propterIesum tantum, sed ut et Lazarum viderent, quem suscitavit a mortuis.	9 וַיִּשְׁמְעוּ עַם־רַב בִּיהוּדָה כִּי־שָׁם הוּא וַיָּבֹאוּ לֹא־בַעֲבוּר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ כִּי אִם־לִרְאוֹת גַּם אֶת־לַעְזָר אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מֵעִם הַמֵּתִים
10 Cogitaverunt autem principes sacerdotum, ut et Lazarum interficerent,	10 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִתְיָעֲצוּ לַהֲרֹג גַּם אֶת־לַעְזָר
11 quiamulti propter illum abibant ex Iudaeis et credebant in Iesum.	11 כִּי בִגְלָלוֹ בָּאוּ שָׁמָּה רַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים וַיַּאֲמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ
12 In crastinum turba multa, quae venerat ad diem festum, cum audissent quiavenit Iesus Hierosolymam,	12 וַיְהִי מִמָּחֳרָת כִּשְׁמוֹעַ הָמוֹן רָב אֲשֶׁר בָּאוּ לָחֹג הֶחָג כִּי־יָבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלָיִם
13 acceperunt ramos palmarum et processerunt obviam eiet clamabant: “ Hosanna! Benedictus, qui venit in nomine Domini, et rex Israel! ”.	13 וַיִּקְחוּ בְיָדָם כַּפּוֹת תְּמָרִים וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתוֹ וַיָּרִיעוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
14 Invenit autem Iesus asellum et sedit super eum, sicut scriptum est:	14 וַיִּמְצָא יֵשׁוּעַ עַיִר אֶחָד וַיִּרְכַּב עָלָיו כַּאֲשֶׁר כָּתוּב
15 “ Noli timere, filia Sion. Ecce rex tuus venit sedens super pullum asinae ”.	15 אַל־תִּירְאִי בַּת־צִיּוֹן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ רֹכֵב עַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת
16 Haec non cognoverunt discipuli eius primum, sed quando glorificatus estIesus, tunc recordati sunt quia haec erant scripta de eo, et haec fecerunt ei.	16 וְכָל־זֹאת לֹא־הֵבִינוּ תַלְמִידָיו בָּרִאשׁוֹנָה אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְפָּאַר יֵשׁוּעַ זָכְרוּ כִּי־כֵן כָּתוּב עָלָיו וְכִי־זֹאת עָשֹוּ לוֹ
17 Testimonium ergo perhibebat turba, quae erat cum eo, quando Lazarum vocavitde monumento et suscitavit eum a mortuis.	17 וַיָּעִידוּ הָעָם אֲשֶׁר הָיוּ אֶצְלוֹ בְּקָרְאוֹ אֶל־לַעְזָר לָצֵאת מִן־הַקֶּבֶר וַיָּעַר אֹתוֹ מֵעִם הַמֵּתִים
18 Propterea et obviam venit ei turba,quia audierunt eum fecisse hoc signum.	18 עַל־זֹאת גַּם־הֲמוֹן הָעָם יָצָא לִקְרָאתוֹ עַל־שָׁמְעָם כִּי עָשָׂה הָאוֹת הַזֶּה
19 Pharisaei ergo dixerunt ad semetipsos:“ Videtis quia nihil proficitis? Ecce mundus post eum abiit! ”.	19 וְהַפְּרוּשִׁים דִּבְּרוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר הַרְאִיתֶם כִּי הוֹעֵיל לֹא תוֹעִילוּ מְאוּמָה הִנֵּה כָל־הָעוֹלָם נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו
20 Erant autem Graeci quidam ex his, qui ascenderant, ut adorarent in die festo;	20 וּבְתוֹךְ הָעֹלִים לְהִשְׁתַּחֲוֺת בֶּחָג הָיוּ אֲנָשִׁים יְוָנִים
21 hi ergo accesserunt ad Philippum, qui erat a Bethsaida Galilaeae, et rogabanteum dicentes: “ Domine, volumus Iesum videre ”.	21 וַיִּקְרְבוּ אֶל־פִילִפּוֹס אִישׁ בֵּית־צַיְדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר אֲדֹנִי לִרְאוֹת אֶת־יֵשׁוּעַ חָפָצְנוּ
22 Venit Philippus et dicitAndreae; venit Andreas et Philippus et dicunt Iesu.	22 וַיָּבֹא פִילִפּוֹס וַיַּגֵּד זֹאת אֶל־אַנְדְּרָי וְאַנְדְּרַי וּפִילִפּוֹס הִגִּידוּ אֶל־יֵשׁוּעַ
23 Iesus autem respondet eisdicens: “ Venit hora, ut glorificetur Filius hominis.	23 וַיַּעַן אוֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר בָּאָה הַשָּׁעָה שֶׁיְּפֹאַר בֶּן־הָאָדָם
24 Amen, amen dicovobis: Nisi granum frumenti cadens in terram mortuum fuerit, ipsum solum manet;si autem mortuum fuerit, multum fructum affert.	24 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־יִפֹּל גַּרְגֵּר הַחִטָּה אֶל־תּוֹךְ הָאֲדָמָה וָמֵת יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ וְכַאֲשֶׁר מֵת יַעֲשֶׂה פְּרִי הַרְבֵּה
25 Qui amat animam suam, perditeam; et, qui odit animam suam in hoc mundo, in vitam aeternam custodiet eam.	25 הָאֹהֵב אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וְהַשּׂנֵא אֶת־נַפְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה יִנְצְרֶהָ לְחַיֵּי נֶצַח
26 Si quis mihi ministrat, me sequatur, et ubi sum ego, illic et minister meuserit; si quis mihi ministraverit, honorificabit eum Pater.	26 הֶחָפֵץ לְשָׁרְתֵנִי יֵלֵךְ אַחֲרָי וּבַאֲשֶׁר אֶהְיֶה שָׁם יִהְיֶה גַּם־מְשָׁרְתִי וְאִישׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתֵנִי אֹתוֹ יְכַבֵּד אָבִי
27 Nunc anima meaturbata est. Et quid dicam? Pater, salvifica me ex hora hac? Sed propterea veniin horam hanc.	27 עַתָּה נִסְעֲרָה נַפְשִׁי וּמָה אֹמַר הוֹשִׁיעֵנִי אָבִי מִן־הַשָּׁעָה הַזֹּאת אַךְ עַל־כֵּן בָּאתִי אֶל־הַשָּׁעָה הַזֹּאת
28 Pater, glorifica tuum nomen! ”. Venit ergo vox de caelo: “Et glorificavi et iterum glorificabo ”.	28 אָבִי פָּאֵר אֶת־שְׁמֶךָ וַתֵּצֵא בַת־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם גַּם־פֵּאַרְתִּי וְגַם־אוֹסִיף לְפָאֵר
29 Turba ergo, quae stabat etaudierat, dicebat tonitruum factum esse; alii dicebant: “ Angelus ei locutusest ”.	29 וְהָעָם הָעֹמְדִים שָׁמָּה כְּשָׁמְעָם אָמְרוּ רַעַם נִשְׁמָע וַאֲחֵרִים אָמְרוּ מַלְאָךְ דִּבֶּר אִתּוֹ
30 Respondit Iesus et dixit: “ Non propter me vox haec facta est sedpropter vos.	30 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר לֹא לְמַעֲנִי הָיָה הַקּוֹל הַזֶּה כִּי אִם־לְמַעַנְכֶם
31 Nunc iudicium est huius mundi, nunc princeps huius mundieicietur foras;	31 עַתָּה מִשְׁפָּט בָּא עַל־הָעוֹלָם הַזֶּה עַתָּה יֻשְׁלַךְ שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה חוּצָה
32 et ego, si exaltatus fuero a terra, omnes traham ad meipsum”.	32 וַאֲנִי בְּהִנָּשְׂאִי מֵעַל־הָאָרֶץ אֶמְשֹׁךְ כֻּלָּם אֵלָי
33 Hoc autem dicebat significans, qua morte esset moriturus.	33 וְזֹאת דִּבֶּר לִרְמוֹז אֵיזֶה מָוֶת הוּא עָתִיד לָמוּת
34 Responditergo ei turba: “ Nos audivimus ex Lege, quia Christus manet in aeternum; etquomodo tu dicis: “Oportet exaltari Filium hominis”? Quis est iste Filiushominis? ”.	34 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ הָעָם וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שָׁמַעְנוּ בַתּוֹרָה כִּי הַמָּשִׁיחַ יִכּוֹן לְעוֹלָם וְאֵיךְ אָמַרְתָּ כִּי בֶן־הָאָדָם צָרִיךְ לְהִנָּשֵׂא וּמִי בֶּן־הָאָדָם הַלָּזֶה
35 Dixit ergo eis Iesus: “ Adhuc modicum tempus lumen in vobisest. Ambulate, dum lucem habetis, ut non tenebrae vos comprehendant; et, quiambulat in tenebris, nescit quo vadat.	35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אַךְ־לְמִצְעָר יִהְיֶה הָאוֹר עִמָּכֶם הִתְהַלְּכוּ בְּעוֹד לָכֶם הָאוֹר פֶּן־יְשׁוּפְכֶם חשֶׁךְ וְהַהֹלֵךְ בַּחשֶׁךְ לֹא יֵדַע אָנָה הוּא הֹלֵךְ
36 Dum lucem habetis, credite in lucem,ut filii lucis fiatis ”. Haec locutus est Iesus et abiit et abscondit se abeis.	36 בְּעוֹד לָכֶם הָאוֹר הַאֲמִינוּ בָאוֹר לְמַעַן תִּהְיוּ בְּנֵי הָאוֹר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ לוֹ וַיִּסָּתֵר מִפְּנֵיהֶם
37 Cum autem tanta signa fecisset coram eis, non credebant in eum,	37 רַבִּים הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵיהֶם וּבְכָל־זֹאת לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ
38 ut sermoIsaiae prophetae impleretur, quem dixit: “ Domine, quis credidit auditui nostro, et brachium Domini cui revelatum est? ”.	38 לְמַלֹּאת דְּבַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֲשֶׁר אָמָר יְהוָֹה מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יְהוָֹה עַל־מִי נִגְלָתָה
39 Propterea non poterant credere, quia iterum dixit Isaias:	39 עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין כִּי עוֹד אָמַר יְשַׁעְיָהוּ
40 “ Excaecavit oculos eorum et induravit eorum cor, ut non videant oculis et intellegant corde et convertantur, et sanem eos ”.	40 הֵשַׁע עֵינֵיהֶם וְהִשְׁמִין לְבָבָם פֶּן־יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וּלְבָבָם יָבִין וְשָׁבוּ וְרָפָאתִי לָהֶם
41 Haec dixit Isaias, quia vidit gloriam eius et locutus est de eo.	41 כָּזֹאת דִּבֶּר יְשַׁעְיָהוּ בִּרְאוֹתוֹ אֶת־תִּפְאַרְתּוֹ וַיִּנָּבֵא עָלָיו
42 Verumtamen et ex principibus multi crediderunt in eum, sed propter pharisaeosnon confitebantur, ut de synagoga non eicerentur;	42 אוּלָם רַבִּים אַף מִן־הַשָּׂרִים הֶאֱמִינוּ־בוֹ אַךְ בִּגְלַל הַפְּרוּשִׁים לֹא הוֹדוּ לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא יְנֻדּוּ
43 dilexerunt enim gloriamhominum magis quam gloriam Dei.	43 כִּי אָהֲבוּ כְּבוֹד אֲנָשִׁים יוֹתֵר מִכְּבוֹד הָאֱלֹהִים
44 Iesus autem clamavit et dixit: “ Qui credit in me, non credit in me sed ineum, qui misit me;	44 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הַמַּאֲמִין בִּי לֹא־בִי הוּא מַאֲמִין כִּי אִם־בַּשֹּׁלֵחַ אֹתִי
45 et, qui videt me, videt eum, qui misit me.	45 וְהָרֹאֶה אֹתִי אֶת־אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא רֹאֶה
46 Ego lux inmundum veni, ut omnis, qui credit in me, in tenebris non maneat.	46 אֲנִי בָאתִי לְאוֹר אֶל־הָעוֹלָם לְמַעַן כָּל־אֲשֶׁר יַאֲמִין בִּי לֹא יֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ
47 Et si quisaudierit verba mea et non custodierit, ego non iudico eum; non enim veni, utiudicem mundum, sed ut salvificem mundum.	47 וְהַשֹּׁמֵעַ אֶת־דְּבָרַי וְלֹא יִשְׁמְרֵם אֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אֹתוֹ כִּי לֹא־בָאתִי לִשְׁפֹּט אֶת־הָעוֹלָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָעוֹלָם
48 Qui spernit me et non accipit verbamea, habet, qui iudicet eum: sermo, quem locutus sum, ille iudicabit eum innovissimo die,	48 וְאִישׁ אֲשֶׁר יִבְזֵנִי וְלֹא יִקַּח אֲמָרַי יֵשׁ אֶחָד אֲשֶׁר־יָדִין אֹתוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יָדִין אֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן
49 quia ego ex meipso non sum locutus, sed, qui misit me, Pater,ipse mihi mandatum dedit quid dicam et quid loquar.	49 כִּי אֲנִי לֹא מִלִּבִּי דִּבַּרְתִּי כִּי אִם־אָבִי הַשֹּׁלֵחַ אֹתִי הוּא צִוַּנִי אֶת־אֲשֶׁר אֹמַר וְאֶת־אֲשֶׁר אֲדַבֵּר
50 Et scio quia mandatumeius vita aeterna est. Quae ergo ego loquor, sicut dixit mihi Pater, sic loquor”.	50 וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי מִצְוָתוֹ חַיֵּי עוֹלָם לָכֵן כָּל־אֲשֶׁר אֲדַבֵּר כַּאֲשֶׁר אָמַר אֵלַי אָבִי כֵּן אֲנִי מְדַבֵּר