Vangelo secondo Matteo 27

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Mane autem facto, consi lium inierunt omnes princi pes sacerdotum etseniores populi adversus Iesum, ut eum morti traderent.	1 וַיְהִי לִפְנוֹת הַבֹּקֶר וַיִּתְיָעֲצוּ כָּל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם עַל־יֵשׁוּעַ לַהֲמִיתוֹ
2 Et vinctum adduxerunteum et tradiderunt Pilato praesidi.	2 וַיַּאַסְרוּ אֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיִּמְסְרֻהוּ אֶל־פּוֹנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס הַנְּצִיב
3 Tunc videns Iudas, qui eum tradidit, quod damnatus esset, paenitentia ductus,rettulit triginta argenteos principibus sacerdotum et senioribus	3 וַיַּרְא יְהוּדָה הַמֹּסֵר אוֹתוֹ כִּי הִרְשִׁיעֻהוּ וַיִּנָּחֵם וַיָּשֶׁב אֶת־שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶל־הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר
4 dicens: “Peccavi tradens sanguinem innocentem ”. At illi dixerunt: “ Quid ad nos? Tuvideris! ”.	4 חָטָאתִי כִּי־דָם נָקִי הִסְגָּרְתִּי וְהֵם אָמְרוּ מַה־לָּנּוּ וְלָזֹאת אַתָּה תִּרְאֶה
5 Et proiectis argenteis in templo, recessit et abiens laqueo sesuspendit.	5 וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־הַכֶּסֶף אֶל־הַהֵיכָל וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ וַיֵּחָנַק
6 Principes autem sacerdotum, acceptis argenteis, dixerunt: “ Nonlicet mittere eos in corbanam, quia pretium sanguinis est ”.	6 וַיִּקְחוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶת־הַכֶּסֶף וַיֹּאמְרוּ לֹא־נָכוֹן לָנוּ לְתִתּוֹ אֶל־אֲרוֹן הַקָּרְבָּן כִּי־מְחִיר דָּמִים הוּא
7 Consilio auteminito, emerunt ex illis agrum Figuli in sepulturam peregrinorum.	7 וַיִּתְיָעֲצוּ וַיִּקְנוּ־בוֹ אֶת־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר לִקְבוּרַת הַגֵּרִים
8 Propter hocvocatus est ager ille ager Sanguinis usque in hodiernum diem.	8 עַל־כֵּן שֵׁם־הַשָּׂדֶה הַהוּא שְׂדֵה הַדָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
9 Tunc impletumest quod dictum est per Ieremiam prophetam di centem: “ Et acceperunt trigintaargenteos, pretium appretiati quem appretiaverunt a filiis Israel,	9 אָז נִתְמַלֵּא מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַד זְכַרְיָה הַנָּבִיא וַיִּקְחוּ שְׁלשִׁים הַכֶּסֶף אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַר מֵעַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
10 etdederunt eos in agrum Figuli, sicut constituit mihi Dominus ”.	10 וַיִּתְנוּ אֹתָם אֶל־שְׂדֵה הַיּוֹצֵר כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָֹה
11 Iesus autem stetit ante praesidem; et interrogavit eum praeses dicens: “ Tues Rex Iudaeorum? ”. Dixit autem Iesus: “ Tu dicis ”.	11 וְיֵשׁוּעַ הָעֳמַד לִפְנֵי הַנְּצִיב וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַנְּצִיב לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אַתָּה אָמָרְתָּ
12 Et cumaccusaretur a principibus sacerdotum et senioribus, nihil respondit.	12 וַיְדַבְּרוּ עָלָיו שִׂטְנָה הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים וְהוּא לֹא־עָנָה דָבָר
13 Tuncdicit illi Pilatus: “ Non audis quanta adversum te dicant testimonia? ”.	13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס הַאֵינְךָ שֹׁמֵעַ כַּמָּה הֵם מְעִידִים בָּךְ
14 Et non respondit ei ad ullum verbum, ita ut miraretur praeses vehementer.	14 וְלֹא עָנָהוּ אַף־דָּבָר אֶחָד וַיִּתְמַהּ הַנְּצִיב עַד־מְאֹד
15 Per diem autem sollemnem consueverat praeses dimittere turbae unum vinctum,quem voluissent.	15 וּמִנְהַג הַנְּצִיב הָיָה לִפְטֹר לָעָם בְּכָל־חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ
16 Habebant autem tunc vinctum insignem, qui dicebaturBarabbas.	16 וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר יָדוּעַ וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא
17 Congregatis ergo illis dixit Pilatus: “ Quem vultis dimittamvobis: Barabbam an Iesum, qui dicitur Christus? ”.	17 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס אֶת־מִי תַחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ
18 Sciebat enim quod perinvidiam tradidissent eum.	18 כִּי יָדַע אֲשֶׁר רַק־מִקִּנְאָה מָסְרוּ אֹתוֹ
19 Sedente autem illo pro tribunali, misit ad illum uxor eius dicens: “ Nihiltibi et iusto illi. Multa enim passa sum hodie per visum propter eum ”.	19 וַיְהִי כְּשִׁבְתּוֹ עַל־כִּסֵּא הַדִּין וַתִּשְׁלַח אֵלָיו אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר אַל־יְהִי־לְךָ דָבָר עִם־הַצַּדִּיק הַזֶּה כִּי בַעֲבוּרוֹ עֻנֵּיתִי הַרְבֵּה הַיּוֹם בַּחֲלוֹם
20 Principes autem sacerdotum et seniores persuaserunt turbis, ut peterentBarabbam, Iesum vero perderent.	20 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים פִּתּוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת־בַּר־אַבָּא וּלְאַבֵּד אֶת־יֵשׁוּעַ
21 Respondens autem praeses ait illis: “ Quemvultis vobis de duobus dimittam? ”. At illi dixerunt: “ Barabbam! ”.	21 וַיַּעַן הַנְּצִיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי מִשְּׁנֵיהֶם תַּחְפְּצוּ כִּי־אֶפְטֹר לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר־אַבָּא
22 Dicit illis Pilatus: “ Quid igitur faciam de Iesu, qui dicitur Christus? ”.Dicunt omnes: “ Crucifigatur! ”.	22 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס וּמָה־אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ וַיַּעֲנוּ כֻלָּם יִצָּלֵב
23 Ait autem: “ Quid enim mali fecit? ”.At illi magis clamabant dicentes: “ Crucifigatur! ”.	23 וַיֹּאמֶר הַנְּצִיב מָה־אֵפוֹא הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיּוֹסִיפוּ עוֹד צָעֹק לֵאמֹר יִצָּלֵּב
24 Videns autem Pilatus quia nihil proficeret, sed magis tumultus fieret,accepta aqua, lavit manus coram turba dicens: “ Innocens ego sum a sanguinehoc; vos videritis! ”.	24 וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא־יוֹעִיל מְאוּמָה וְרָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת־יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה אַתֶּם תִּרְאוּ
25 Et respondens universus populus dixit: “ Sanguiseius super nos et super filios nostros ”.	25 וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל־בָּנֵינוּ
26 Tunc dimisit illis Barabbam;Iesum autem flagellatum tradidit, ut crucifigeretur.	26 אָז פָּטַר לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא וְאֵת יֵשׁוּעַ הִכָּה בַשּׁוֹטִים וַיִּמְסֹר אוֹתוֹ לְהִצָּלֵב
27 Tunc milites praesidis suscipientes Iesum in praetorio congregaverunt ad eumuniversam cohortem.	27 וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר לַנְּצִיב אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וַיַּאַסְפוּ עָלָיו אֵת כָּל־הַגְּדוּד
28 Et exuentes eum, clamydem coccineam circumdederunt ei	28 וַיַּפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־בְּגָדָיו וַיַּעַטְפֻהוּ מְעִיל שָׁנִי
29 et plectentes coronam de spinis posuerunt super caput eius et arundinem indextera eius et, genu flexo ante eum, illudebant ei dicentes: “ Ave, rexIudaeorum! ”.	29 וַיְשָׂרְגוּ קֹצִים וַיַּעֲשֹוּ עֲטֶרֶת וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וְקָנֶה בִּימִינוֹ וַיִּכְרְעוּ לְפָנָיו וַיִּתְלוֹצְצוּ בוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים
30 Et exspuentes in eum acceperunt arundinem et percutiebantcaput eius.	30 וַיָּרֹקּוּ בוֹ וַיִּקְחוּ אֶת־הַקָּנֶה וַיַּכֻּהוּ עַל־רֹאשׁוֹ
31 Et postquam illuserunt ei, exuerunt eum clamyde et induerunt eumvestimentis eius et duxerunt eum, ut crucifigerent.	31 וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצְצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הַמְּעִיל וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹלִיכֻהוּ לִצְלֹב
32 Exeuntes autem invenerunt hominem Cyrenaeum nomine Simonem; huncangariaverunt, ut tolleret crucem eius.	32 וַיְהִי בְצֵאתָם וַיִּמְצְאוּ אִישׁ קוּרִינִי וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וַיֶּאֶנְסוּ אֹתוֹ לָשֵׂאת לוֹ אֶת־צְלָבוֹ
33 Et venerunt in locum, qui diciturGolgotha, quod est Calvariae locus,	33 וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגָּלְתָּא הוּא מְקוֹם גֻּלְגֹּלֶת
34 et dederunt ei vinum bibere cum fellemixtum; et cum gustasset, noluit bibere.	34 וַיִּתְּנוּ־לוֹ לִשְׁתּוֹת חֹמֶץ מָזוּג בִּמְרוֹרָה וַיִּטְעַם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹת
35 Postquam autem crucifixerunt eum,diviserunt vestimenta eius sortem mittentes	35 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אוֹתוֹ וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת־בְּגָדָיו וְגוֹרָל הִפִּילוּ לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר־נֶאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל
36 et sedentes servabant eum ibi.	36 וַיֵּשְׁבוּ שָׁמָּה וַיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ
37 Et imposuerunt super caput eius causam ipsius scriptam: “ Hic est Iesus RexIudaeorum ”.	37 וַיָּשִׂימוּ אֶת־דְּבַר אַשְׁמָתוֹ כָּתוּב מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים
38 Tunc crucifiguntur cum eo duo latrones: unus a dextris, et unus a sinistris.	38 וַיִּצָּלְבוּ אִתּוֹ שְׁנֵי פָרִיצִים אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ
39 Praetereuntes autem blasphemabant eum moventes capita sua	39 וְהָעֹבְרִים גִּדְּפוּ אוֹתוֹ וַיָּנִיעוּ אֶת־רֹאשָׁם
40 et dicentes: “Qui destruis templum et in triduo illud reaedificas, salva temetipsum; si FiliusDei es, descende de cruce! ”.	40 וַיֹּאמְרוּ אַתָּה הַהֹרֵס אֶת־הַהֵיכָל וּבֹנֵהוּ בִּשְׁלשֶׁת יָמִים הוֹשַׁע לְנַפְשֶׁךָ וְאִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה רְדָה מִן־הַצְּלָב
41 Similiter et principes sacerdotum illudentescum scribis et senioribus dicebant:	41 וְכֵן הִלְעִיגוּ גַּם־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים עִם־הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים לֵאמֹר
42 “ Alios salvos fecit, seipsum nonpotest salvum facere. Rex Israel est; descendat nunc de cruce, et credemus ineum.	42 אֶת־אֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ וּלְעַצְמוֹ לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ אִם־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא יֵרֶד־נָא עַתָּה מִן־הַצְּלָב וְנַאֲמִין בּוֹ
43 Confidit in Deo; liberet nunc, si vult eum. Dixit enim: “Dei Filiussum” ”.	43 בָּטַח בֵּאלֹהִים עַתָּה יְפַלְּטֵהוּ אִם־חָפֵץ בּוֹ כִּי אָמַר בֶּן־הָאֱלֹהִים אָנִי
44 Idipsum autem et latrones, qui crucifixi erant cum eo,improperabant ei.	44 וְגַם הַפָּרִיצִים הַנִּצְלָבִים אִתּוֹ חֵרְפֻהוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה
45 A sexta autem hora tenebrae factae sunt super universam terram usque ad horamnonam.	45 וּמִן הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הָיָה חשֶׁךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית
46 Et circa horam nonam clamavit Iesus voce magna dicens: “ Eli, Eli,lema sabacthani? ”, hoc est: “ Deus meus, Deus meus, ut quid dereliquistime? ”.	46 וּכְעֵת הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּצְעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי וְתַרְגּוּמוֹ אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי
47 Quidam autem ex illic stantibus audientes dicebant: “ Eliam vocatiste ”.	47 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הָעֹמְדִים שָׁם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת לֵאמֹר אֶל־אֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא
48 Et continuo currens unus ex eis acceptam spongiam implevit aceto etimposuit arundini et dabat ei bibere.	48 וַיְמַהֵר אֶחָד מֵהֶם וַיָּרָץ וַיִּקַּח סְפוֹג וַיְמַלֵּא אֹתוֹ חֹמֶץ וַיְשִׂימֵהוּ עַל־קָנֶה וַיַּשְׁקֵהוּ
49 Ceteri vero dicebant: “ Sine,videamus an veniat Elias liberans eum ”.	49 וּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ וְנִרְאֶה אִם־יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהוֹשִׁיעוֹ וְאִישׁ אַחֵר לָקַח חֲנִית וַיִּדְקֹר אֶת־צַלְעוֹ וַיֵּצְאוּ מַיִם וָדָם
50 Iesus autem iterum clamans vocemagna emisit spiritum.	50 וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֵּצֵא רוּחוֹ
51 Et ecce velum templi scissum est a summo usque deorsum in duas partes, etterra mota est, et petrae scissae sunt;	51 וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָרֹכֶת הַהֵיכָל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לִשְׁנַיִם קְרָעִים וְהָאָרֶץ נִרְעֲשָׁה וְהַסְּלָעִים נִבְקָעוּ
52 et monumenta aperta sunt, et multacorpora sanctorum, qui dormierant, surrexerunt	52 וְהַקְּבָרִים נִפְתָּחוּ וְרַבִּים מִגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר נֵעוֹרוּ
53 et exeuntes de monumentis postresurrectionem eius venerunt in sanctam civitatem et apparuerunt multis.	53 וַיֵּצְאוּ מִן־הַקְּבָרִים אַחֲרֵי הֲקִיצוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל־הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וַיֵּרָאוּ לָרַבִּים
54 Centurio autem et, qui cum eo erant custodientes Iesum, viso terrae motu et his,quae fiebant, timuerunt valde dicentes: “ Vere Dei Filius erat iste! ”.	54 וְשַׂר־הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ הַשֹּׁמְרִים אֶת־יֵשׁוּעַ כִּרְאוֹתָם אֶת־הָרַעַשׁ וְאֶת־אֲשֶׁר נִהְיְתָה נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ אָכֵן זֶה הָיָה בֶן־אֱלֹהִים
55 Erant autem ibi mulieres multae a longe aspicientes, quae secutae erant Iesuma Galilaea ministrantes ei;	55 וַתִּהְיֶינָה שָׁם נָשִׁים רַבּוֹת הָרֹאוֹת מֵרָחוֹק אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל לְשָׁרְתוֹ
56 inter quas erat Maria Magdalene et Maria Iacobiet Ioseph mater et mater filiorum Zebedaei.	56 וּבְתוֹכָן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם־יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְאֵם בְּנֵי זַבְדָּי
57 Cum sero autem factum esset, venit homo dives ab Arimathaea nomine Ioseph,qui et ipse discipulus erat Iesu.	57 וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא אִישׁ עָשִׁיר מִן־הָרָמָתַיִם וּשְׁמוֹ יוֹסֵף וְגַם־הוּא הָיָה מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ
58 Hic accessit ad Pilatum et petiit corpusIesu. Tunc Pilatus iussit reddi.	58 וַיִּגַּשׁ אֶל־פִּילָטוֹס לִשְׁאֹל אֶת־גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ וַיְצַו פִּילָטוֹס כִּי־תִנָּתֶן לוֹ
59 Et accepto corpore, Ioseph involvit illud insindone munda	59 וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת־הַגְּוִיָּה וַיִּכְרֹךְ אוֹתָהּ בְּסָדִין טָהוֹר
60 et posuit illud in monumento suo novo, quod exciderat in petra,et advolvit saxum magnum ad ostium monumenti et abiit.	60 וַיְשִׂימֶהָ בַּקֶּבֶר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר חָצַב־לוֹ בַּסָּלַע וַיָּגֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל־פֶּתַח הַקֶּבֶר וַיֵּלֶךְ לוֹ
61 Erat autem ibi MariaMagdalene et altera Maria sedentes contra sepulcrum.	61 וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם הָאַחֶרֶת הָיוּ ישְׁבוֹת שָׁם מִמּוּל הַקָּבֶר
62 Altera autem die, quae est post Parascevem, convenerunt principes sacerdotumet pharisaei ad Pilatum	62 וַיְהִי מִמָּחֳרַת עֶרֶב הַשַּׁבָּת וַיִּקָּהֲלוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶל־פִּילָטוֹס
63 dicentes: “ Domine, recordati sumus quia seductorille dixit adhuc vivens: “Post tres dies resurgam”.	63 וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ זָכַרְנוּ כִּי אָמַר הַמַּתְעֶה הַהוּא בְּעוֹדֶנּוּ חַי מִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים קוֹם אָקוּם
64 Iube ergo custodirisepulcrum usque in diem tertium, ne forte veniant discipuli eius et furentur eumet dicant plebi: “Surrexit a mortuis”, et erit novissimus error peior priore”.	64 לָכֵן צַוֵּה־נָא וְיִסָּכֵר מְבוֹא הַקֶּבֶר עַד־הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פֶּן־יָבֹאוּ תַלְמִידָיו בַּלַּיְלָה וּגְנָבֻהוּ וְאָמְרוּ אֶל־הָעָם הִנֵּה־קָם מִן הַמֵּתִים וְהָיְתָה הַתַּרְמִית הָאַחֲרוֹנָה רָעָה מִן־הָרִאשׁוֹנָה
65 Ait illis Pilatus: “ Habetis custodiam; ite, custodite, sicut scitis”.	65 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה לָכֶם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר לְכוּ סִכְרוּהוּ כְּדַעְתְּכֶם
66 Illi autem abeuntes munierunt sepulcrum, signantes lapidem, cumcustodia.	66 וַיֵּלְכוּ וַיִּסְכְּרוּ אֶת־מְבוֹא הַקֶּבֶר וַיַּחְתְּמוּ אֶת־הָאָבֶן וַיַּעֲמִידוּ עָלָיו אֶת־הַמִּשְׁמָר