| 1 ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות | 1 Et l'on vint dire à David : Voilà que les Philistins attaquent Céila, et pillent les aires. |
| 2 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה | 2 David consulta (donc) le Seigneur, et lui dit : Marcherai-je contre les Philistins, et pourrai-je les défaire ? Le Seigneur répondit à David : Va, tu battras les Philistins, et tu sauveras Céila. |
| 3 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים | 3 Les hommes qui étaient avec David lui dirent alors : Vous voyez qu'étant ici en Judée nous n'y sommes pas sans crainte ; combien serons-nous plus en danger si nous allons à Céila attaquer les troupes des Philistins ? |
| 4 ויוסף עוד דוד לשאל ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה כי אני נתן את פלשתים בידך | 4 David consulta encore le Seigneur, qui lui répondit : Va, marche à Céila ; car je livrerai les Philistins entre tes mains. |
| 5 וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה | 5 David s'en alla donc avec ses hommes à Céila ; il combattit contre les Philistins, en fit un grand carnage, emmena leurs troupeaux, et sauva les habitants de Céila. |
| 6 ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו | 6 Or, quand Abiathar fils d'Achimélech se réfugia auprès de David à Céila, il apporta avec lui l'éphod. |
| 7 ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח | 7 Lorsque Saül eut appris que David était venu à Céila, il dit : Dieu l'a livré entre mes mains. Il est pris, puisqu'il est entré dans une ville où il y a des portes et des serrures. |
| 8 וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו | 8 Il ordonna donc à tout le peuple de marcher contre Céila, et d'y assiéger David et ses hommes. |
| 9 וידע דוד כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד | 9 Mais David fut averti que Saül se préparait secrètement à le perdre ; et il dit au prêtre Abiathar : Prenez l'éphod. |
| 10 ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה לשחת לעיר בעבורי | 10 Et David dit : Seigneur Dieu d'Israël, Votre serviteur a entendu dire que Saül se prépare à venir à Céila pour détruire cette ville à cause de moi. |
| 11 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד | 11 Les habitants de Céila me livreront-ils entre ses mains ? Et Saül y viendra-t-il comme votre serviteur l'a entendu dire ? Seigneur Dieu d'Israël, faites-le connaître à votre serviteur. Le Seigneur répondit : Saül viendra. |
| 12 ויאמר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו | 12 David dit encore : Les habitants de Céila me livreront-ils avec mes hommes entre les mains de Saül ? Le Seigneur lui répondit : Ils vous livreront. |
| 13 ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת | 13 David s'en alla donc avec ses hommes, qui étaient environ six cents ; et, étant partis de Céila, ils erraient çà et là, sans savoir où s'arrêter. (Or) Saül, ayant appris que David s'était retiré de Céila, et s'était sauvé, ne parla plus (feignit) d'y aller. |
| 14 וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו | 14 Or David demeurait dans le désert, en des lieux très forts (sûrs) ; et il se retira sur la montagne du désert de Ziph, qui était couverte d'arbres. Saül le cherchait sans cesse, mais Dieu ne le livra pas entre ses mains. |
| 15 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה | 15 Et David vit que Saül s'était mis en campagne pour attenter à sa vie (chercher son âme) ; il demeura donc au désert de Ziph dans la forêt. |
| 16 ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים | 16 Et Jonathas, fils de Saül, vint l'y trouver, et il le réconforta en Dieu, et lui dit : |
| 17 ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן | 17 Ne crains point ; car la main de Saül, mon père, ne te trouvera pas. Tu seras roi d'Israël, et je serai le second après toi ; et mon père lui-même le sait bien. |
| 18 ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו | 18 Ils firent donc tous deux alliance devant le Seigneur. Et David demeura dans la forêt, et Jonathas retourna dans sa maison. |
| 19 ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה בגבעת החכילה אשר מימין הישימון | 19 Cependant les habitants de Ziph vinrent trouver Saül à Gabaa, et lui dirent : Ne savez-vous pas que David est caché parmi nous, dans l'endroit le plus fort de la forêt, vers la colline d'Hachila, qui est à droite du désert ? |
| 20 ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו ביד המלך | 20 Maintenant donc, puisque vous désirez le trouver, vous n'avez qu'à venir, et à nous de le livrer entre les mains du roi. |
| 21 ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי | 21 Saül leur répondit : Bénis soyez-vous du Seigneur, vous qui avez été touchés de mes maux. |
| 22 לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא | 22 Allez donc, je vous prie ; faites toutes sortes de diligences, cherchez avec tout le soin possible ; considérez bien où il peut être, ou qui peut l'avoir vu ; car il se doute que je l'observe pour le surprendre (il pense de moi, que je lui tends adroitement des pièges). |
| 23 וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה | 23 Examinez et remarquez tous les lieux où il a coutume de se cacher ; et lorsque vous vous serez bien assurés de tout, revenez me trouver, afin que j'aille avec vous. Quand il se serait caché au fond de (serait enfoncé dans) la terre, j'irai l'y chercher avec tout ce qu'il y a d'hommes dans Juda. |
| 24 ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון | 24 Les habitants de Ziph s'en retournèrent ensuite chez eux avant Saül. Or David et ses hommes étaient alors dans le désert de Maon, dans la plaine, à la droite de Jésimon. |
| 25 וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון | 25 Saül, accompagné de tous ses hommes, alla donc l'y chercher. David, en ayant été averti, se retira aussitôt au rocher du désert de Maon, dans lequel il demeurait. Saül l'apprit, et entra dans le désert de Maon pour l'y poursuivre. |
| 26 וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם | 26 Saül côtoyait la montagne d'un côté, et David avec ses hommes la côtoyait de l'autre. Et David désespérait de pouvoir échapper des mains de Saül ; car Saül et ses hommes tenaient David, et ceux qui étaient avec lui, cernés comme dans un cercle (une couronne), pour les prendre. |
| 27 ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ | 27 Mais un courrier vint dire à Saül : Hâtez-vous de venir ; car les Philistins sont entrés (en grand nombre) sur les terres d'Israël. |
| 28 וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות | 28 Saül cessa donc de poursuivre David, pour aller à la rencontre des Philistins. C'est pourquoi l'on appela ce lieu : le Rocher de séparation (qui divise). |
| 29 ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי | |
