Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 3

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח	1 Incipimus iterum nosmetipsos commendare ? aut numquid egemus (sicut quidam) commendatitiis epistolis ad vos, aut ex vobis ?
2 אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם	2 Epistola nostra vos estis, scripta in cordibus nostris, quæ scitur, et legitur ab omnibus hominibus :
3 כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב	3 manifestati quod epistola estis Christi, ministrata a nobis, et scripta non atramento, sed Spiritu Dei vivi : non in tabulis lapideis, sed in tabulis cordis carnalibus.
4 וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח	4 Fiduciam autem talem habemus per Christum ad Deum :
5 יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא	5 non quod sufficientes simus cogitare aliquid a nobis, quasi ex nobis : sed sufficientia nostra ex Deo est :
6 אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה	6 qui et idoneos nos fecit ministros novi testamenti : non littera, sed Spiritu : littera enim occidit, Spiritus autem vivificat.
7 ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל	7 Quod si ministratio mortis litteris deformata in lapidibus fuit in gloria, ita ut non possent intendere filii Israël in faciem Moysi propter gloriam vultus ejus, quæ evacuatur :
8 כמה יגדל כבוד שרות הרוח	8 quomodo non magis ministratio Spiritus erit in gloria ?
9 כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות	9 Nam si ministratio damnationis gloria est : multo magis abundat ministerium justitiæ in gloria.
10 כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה	10 Nam nec glorificatum est, quod claruit in hac parte, propter excellentem gloriam.
11 כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה	11 Si enim quod evacuatur, per gloriam est : multo magis quod manet, in gloria est.
12 על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא	12 Habentes igitur talem spem, multa fiducia utimur :
13 ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל	13 et non sicut Moyses ponebat velamen super faciem suam, ut non intenderent filii Israël in faciem ejus, quod evacuatur,
14 אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח	14 sed obtusi sunt sensus eorum. Usque in hodiernum enim diem, idipsum velamen in lectione veteris testamenti manet non revelatum (quoniam in Christo evacuatur),
15 אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם	15 sed usque in hodiernum diem, cum legitur Moyses, velamen positum est super cor eorum.
16 וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה	16 Cum autem conversus fuerit ad Dominum, auferetur velamen.
17 והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות	17 Dominus autem Spiritus est : ubi autem Spiritus Domini, ibi libertas.
18 ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח	18 Nos vero omnes, revelata facie gloriam Domini speculantes, in eamdem imaginem transformamur a claritate in claritatem, tamquam a Domini Spiritu.