Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 3

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח	1 Must we begin again to commend ourselves? Or are we in need (as some are) of epistles of commendation for you, or from you?
2 אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם	2 You are our Epistle, written in our hearts, which is known and read by all men.
3 כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב	3 It has been made manifest that you are the Epistle of Christ, ministered by us, and written down, not with ink, but with the Spirit of the living God, and not on tablets of stone, but on the fleshly tablets of the heart.
4 וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח	4 And we have such faith, through Christ, toward God.
5 יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא	5 It is not that we are adequate to think anything of ourselves, as if anything was from us. But our adequacy is from God.
6 אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה	6 And he has made us suitable ministers of the New Testament, not in the letter, but in the Spirit. For the letter kills, but the Spirit gives life.
7 ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל	7 But if the ministration of death, engraved with letters upon stones, was in glory, (so much so that the sons of Israel were not able to gaze intently upon the face of Moses, because of the glory of his countenance) even though this ministration was ineffective,
8 כמה יגדל כבוד שרות הרוח	8 how could the ministration of the Spirit not be in greater glory?
9 כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות	9 For if the ministration of condemnation is with glory, so much more is the ministration of justice abundant in glory.
10 כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה	10 And neither was it glorified by means of an excellent glory, though it was made illustrious in its own way.
11 כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה	11 For if even what was temporary has its glory, then what is lasting has an even greater glory.
12 על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא	12 Therefore, having such a hope, we act with much confidence,
13 ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל	13 and not as Moses did, in placing a veil over his face, so that the sons of Israel would not gaze intently at his face. This was ineffective,
14 אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח	14 for their minds were obtuse. And, even until this present day, the very same veil, in the readings from the Old Testament, remains not taken away (though, in Christ, it is taken away).
15 אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם	15 But even until today, when Moses is read, a veil is still set over their hearts.
16 וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה	16 But when they will have been converted to the Lord, then the veil shall be taken away.
17 והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות	17 Now the Spirit is Lord. And wherever the Spirit of the Lord is, there is liberty.
18 ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח	18 Yet truly, all of us, as we gaze upon the unveiled glory of the face of the Lord, are transfigured into the same image, from one glory to another. And this is done by the Spirit of the Lord.