Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר	1 What shall we say then that Abraham hath found, who is our father according to the flesh.
2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים	2 For if Abraham were justified by works, he hath whereof to glory, but not before God.
3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה	3 For what saith the scripture? Abraham believed God, and it was reputed to him unto justice.
4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב	4 Now to him that worketh, the reward is not reckoned according to grace, but according to debt.
5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה	5 But to him that worketh not, yet believeth in him that justifieth the ungodly, his faith is reputed to justice, according to the purpose of the grace of God.
6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו	6 As David also termeth the blessedness of a man, to whom God reputeth justice without works:
7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה	7 Blessed are they whose iniquities are forgiven, and whose sins are covered.
8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון	8 Blessed is the man to whom the Lord hath not imputed sin.
9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה	9 This blessedness then, doth it remain in the circumcision only, or in the uncircumcision also? For we say that unto Abraham faith was reputed to justice.
10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו	10 How then was it reputed? When he was in circumcision, or in uncircumcision? Not in circumcision, but in uncircumcision.
11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה	11 And he received the sign of circumcision, a seal of the justice of the faith, which he had, being uncircumcised; that he might be the father of all them that believe, being uncircumcised, that unto them also it may be reputed to justice:
12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו	12 And might be the father of circumcision; not to them only, that are of the circumcision, but to them also that follow the steps of the faithful, that is in the uncircumcision of our father Abraham.
13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה	13 For not through the law was the promise to Abraham, or to his seed, that he should be heir of the world; but through the justice of faith.
14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה	14 For if they who are of the law be heirs, faith is made void, the promise is made of no effect.
15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה	15 For the law worketh wrath. For where there is no law, neither is there transgression.
16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו	16 Therefore is it of faith, that according to grace the promise might be firm to all the seed; not to that only which is of the law, but to that also which is of the faith of Abraham, who is the father of us all,
17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה	17 (As it is written: I have made thee a father of many nations,) before God, whom he believed, who quickeneth the dead; and calleth those things that are not, as those that are.
18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך	18 Who against hope believed in hope; that he might be made the father of many nations, according to that which was said to him: So shall thy seed be.
19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה	19 And he was not weak in faith; neither did he consider his own body now dead, whereas he was almost an hundred years old, nor the dead womb of Sara.
20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים	20 In the promise also of God he staggered not by distrust; but was strengthened in faith, giving glory to God:
21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו	21 Most fully knowing, that whatsoever he has promised, he is able also to perform.
22 על כן גם נחשבה לו לצדקה	22 And therefore it was reputed to him unto justice.
23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו	23 Now it is not written only for him, that it was reputed to him unto justice,
24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים	24 But also for us, to whom it shall be reputed, if we believe in him, that raised up Jesus Christ, our Lord, from the dead,
25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו	25 Who was delivered up for our sins, and rose again for our justification.