Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 12

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים	1 Seis días antes de la Pascua, Jesús se fue a Betania, donde estaba Lázaro, a quien Jesús había resucitado de entre los muertos.
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו	2 Le dieron allí una cena. Marta servía y Lázaro era uno de los que estaban con él a la mesa.
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת	3 Entonces María, tomando una libra de perfume de nardo puro, muy caro, ungió los pies de Jesús y los secó con sus cabellos. Y la casa se llenó del olor del perfume.
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו	4 Dice Judas Iscariote, uno de los discípulos, el que lo había de entregar:
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים	5 «¿Por qué no se ha vendido este perfume por trescientos denarios y se ha dado a los pobres?»
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו	6 Pero no decía esto porque le preocuparan los pobres, sino porque era ladrón, y como tenía la bolsa, se llevaba lo que echaban en ella.
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת	7 Jesús dijo: «Déjala, que lo guarde para el día de mi sepultura.
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם	8 Porque pobres siempre tendréis con vosotros; pero a mí no siempre tendréis».
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים	9 Gran número de judíos supieron que Jesús estaba allí y fueron, no sólo por Jesús, sino también por ver a Lázaro, a quien había resucitado de entre los muertos.
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר	10 Los sumos sacerdotes decidieron dar muerte también a Lázaro,
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע	11 porque a causa de él muchos judíos se les iban y creían en Jesús.
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים	12 Al día siguiente, al enterarse la numerosa muchedumbre que había llegado para la fiesta, de que Jesús se dirigía a Jerusalén,
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל	13 tomaron ramas de palmera y salieron a su encuentro gritando: «¡ Hosanna! ¡Bendito el que viene en nombre del Señor, y el Rey de Israel!»
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב	14 Jesús, habiendo encontrado un borriquillo, se montó en él, según está escrito:
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות	15 No temas, hija de Sión; mira que viene tu Rey montado en un pollino de asna.
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו	16 Esto no lo comprendieron sus discípulos de momento; pero cuando Jesús fue glorificado, cayeron en la cuenta de que esto estaba escrito sobre él, y que era lo que le habían hecho.
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים	17 La gente que estaba con él cuando llamó a Lázaro de la tumba y le resucitó de entre los muertos, daba testimonio.
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה	18 Por eso también salió la gente a su encuentro, porque habían oído que él había realizado aquella señal.
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו	19 Entonces los fariseos se dijeron entre sí: «¿Veis cómo no adelantáis nada?, todo el mundo se ha ido tras él».
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים	20 Había algunos griegos de los que subían a adorar en la fiesta.
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו	21 Estos se dirigieron a Felipe, el de Betsaida de Galilea, y le rogaron: «Señor, queremos ver a Jesús».
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע	22 Felipe fue a decírselo a Andrés; Andrés y Felipe fueron a decírselo a Jesús.
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם	23 Jesús les respondió: «Ha llegado la hora de que sea glorificado el Hijo de hombre.
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה	24 En verdad, en verdad os digo: si el grano de trigo no cae en tierra y muere, queda él solo; pero si muere, da mucho fruto.
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח	25 El que ama su vida, la pierde; y el que odia su vida en este mundo, la guardará para una vida eterna.
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי	26 Si alguno me sirve, que me siga, y donde yo esté, allí estará también mi servidor. Si alguno me sirve, el Padre le honrará.
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת	27 Ahora mi alma está turbada. Y ¿que voy a decir? ¡Padre, líbrame de esta hora! Pero ¡si he llegado a esta hora para esto!
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר	28 Padre, glorifica tu Nombre». Vino entonces una voz del cielo: «Le he glorificado y de nuevo le glorificaré».
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו	29 La gente que estaba allí y lo oyó decía que había sido un trueno. Otros decían: «Le ha hablado un ángel».
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם	30 Jesús respondió: «No ha venido esta voz por mí, sino por vosotros.
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה	31 Ahora es el juicio de este mundo; ahora el Príncipe de este mundo será echado fuera.
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי	32 Y yo cuando sea levando de la tierra, atraeré a todos hacia mí».
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות	33 Decía esto para significar de qué muerte iba a morir.
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה	34 La gente le respondió: «Nosotros sabemos por la Ley que el Cristo permanece para siempre. ¿Cómo dices tú que es preciso que el Hijo del hombre sea levantado? ¿Quién es ese Hijo del hombre?»
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך	35 Jesús les dijo: «Todavía, por un poco de tiempo, está la luz entre vosotros. Caminad mientras tenéis la luz, para que no os sorprendan las tinieblas; el que camina en tinieblas, no sabe a dónde va.
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם	36 Mientras tenéis la luz, creed en la luz, para que seáis hijos de luz». Dicho esto, se marchó Jesús y se ocultó de ellos.
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו	37 Aunque había realizado tan grandes señales delante de ellos, no creían en él;
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה	38 para que se cumpliera el oráculo pronunciado por el profeta Isaías: Señor, ¿quién dio crédito a nuestras palabras? Y el brazo del Señor, ¿a quién se le reveló?
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו	39 No podían creer, porque también había dicho Isaías:
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם	40 Ha cegado sus ojos, ha endurecido su corazón; para que no vean con los ojos, ni comprendan con su corazón, ni se conviertan, ni yo los sane.
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו	41 Isaías dijo esto porque vio su gloria y habló de él.
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו	42 Sin embargo, aun entre los magistrados, muchos creyeron en él; pero, por los fariseos, no lo confesaban, para no ser excluidos de la sinagoga,
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים	43 porque prefirieron la gloria de los hombres a la gloria de Dios.
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי	44 Jesús gritó y dijo: «El que cree en mí, no cree en mí, sino en aquel que me ha enviado;
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה	45 y el que me ve a mí, ve a aquel que me ha enviado.
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך	46 Yo, la luz, he venido al mundo para que todo el que crea en mí no siga en las tinieblas.
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם	47 Si alguno oye mis palabras y no las guarda, yo no le juzgo, porque no he venido para juzgar al mundo, sino para salvar al mundo.
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון	48 El que me rechaza y no recibe mis palabras, ya tiene quien le juzgue: la Palabra que yo he hablado, ésa le juzgará el último día;
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר	49 porque yo no he hablado por mi cuenta, sino que el Padre que me ha enviado me ha mandado lo que tengo que decir y hablar,
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר	50 y yo sé que su mandato es vida eterna. Por eso, lo que yo hablo lo hablo como el Padre me lo ha dicho a mí».