Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Si avvicinava la festa degli Azzimi, chiamata Pasqua,
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 e i capi dei sacerdoti e gli scribi cercavano in che modo toglierlo di mezzo, ma temevano il popolo.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Allora Satana entrò in Giuda, detto Iscariota, che era uno dei Dodici.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 Ed egli andò a trattare con i capi dei sacerdoti e i capi delle guardie sul modo di consegnarlo a loro.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Essi si rallegrarono e concordarono di dargli del denaro.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Egli fu d’accordo e cercava l’occasione propizia per consegnarlo a loro, di nascosto dalla folla.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Venne il giorno degli Azzimi, nel quale si doveva immolare la Pasqua.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 Gesù mandò Pietro e Giovanni dicendo: «Andate a preparare per noi, perché possiamo mangiare la Pasqua».
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Gli chiesero: «Dove vuoi che prepariamo?».
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Ed egli rispose loro: «Appena entrati in città, vi verrà incontro un uomo che porta una brocca d’acqua; seguitelo nella casa in cui entrerà.
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 Direte al padrone di casa: “Il Maestro ti dice: Dov’è la stanza in cui posso mangiare la Pasqua con i miei discepoli?”.
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 Egli vi mostrerà al piano superiore una sala, grande e arredata; lì preparate».
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Essi andarono e trovarono come aveva detto loro e prepararono la Pasqua.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 Quando venne l’ora, prese posto a tavola e gli apostoli con lui,
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 e disse loro: «Ho tanto desiderato mangiare questa Pasqua con voi, prima della mia passione,
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 perché io vi dico: non la mangerò più, finché essa non si compia nel regno di Dio».
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 E, ricevuto un calice, rese grazie e disse: «Prendetelo e fatelo passare tra voi,
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 perché io vi dico: da questo momento non berrò più del frutto della vite, finché non verrà il regno di Dio».
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Poi prese il pane, rese grazie, lo spezzò e lo diede loro dicendo: «Questo è il mio corpo, che è dato per voi; fate questo in memoria di me».
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 E, dopo aver cenato, fece lo stesso con il calice dicendo: «Questo calice è la nuova alleanza nel mio sangue, che è versato per voi».
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 «Ma ecco, la mano di colui che mi tradisce è con me, sulla tavola.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Il Figlio dell’uomo se ne va, secondo quanto è stabilito, ma guai a quell’uomo dal quale egli viene tradito!».
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Allora essi cominciarono a domandarsi l’un l’altro chi di loro avrebbe fatto questo.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 E nacque tra loro anche una discussione: chi di loro fosse da considerare più grande.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Egli disse: «I re delle nazioni le governano, e coloro che hanno potere su di esse sono chiamati benefattori.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Voi però non fate così; ma chi tra voi è più grande diventi come il più giovane, e chi governa come colui che serve.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Infatti chi è più grande, chi sta a tavola o chi serve? Non è forse colui che sta a tavola? Eppure io sto in mezzo a voi come colui che serve.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 Voi siete quelli che avete perseverato con me nelle mie prove
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 e io preparo per voi un regno, come il Padre mio l’ha preparato per me,
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 perché mangiate e beviate alla mia mensa nel mio regno. E siederete in trono a giudicare le dodici tribù d’Israele.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 Simone, Simone, ecco: Satana vi ha cercati per vagliarvi come il grano;
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 ma io ho pregato per te, perché la tua fede non venga meno. E tu, una volta convertito, conferma i tuoi fratelli».
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 E Pietro gli disse: «Signore, con te sono pronto ad andare anche in prigione e alla morte».
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 Gli rispose: «Pietro, io ti dico: oggi il gallo non canterà prima che tu, per tre volte, abbia negato di conoscermi».
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Poi disse loro: «Quando vi ho mandato senza borsa, né sacca, né sandali, vi è forse mancato qualcosa?». Risposero: «Nulla».
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 Ed egli soggiunse: «Ma ora, chi ha una borsa la prenda, e così chi ha una sacca; chi non ha spada, venda il mantello e ne compri una.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 Perché io vi dico: deve compiersi in me questa parola della Scrittura: E fu annoverato tra gli empi. Infatti tutto quello che mi riguarda volge al suo compimento».
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 Ed essi dissero: «Signore, ecco qui due spade». Ma egli disse: «Basta!».
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 Uscì e andò, come al solito, al monte degli Ulivi; anche i discepoli lo seguirono.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Giunto sul luogo, disse loro: «Pregate, per non entrare in tentazione».
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Poi si allontanò da loro circa un tiro di sasso, cadde in ginocchio e pregava dicendo:
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 «Padre, se vuoi, allontana da me questo calice! Tuttavia non sia fatta la mia, ma la tua volontà».
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Gli apparve allora un angelo dal cielo per confortarlo.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 Entrato nella lotta, pregava più intensamente, e il suo sudore diventò come gocce di sangue che cadono a terra.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Poi, rialzatosi dalla preghiera, andò dai discepoli e li trovò che dormivano per la tristezza.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 E disse loro: «Perché dormite? Alzatevi e pregate, per non entrare in tentazione».
47 ]74-64[	47 Mentre ancora egli parlava, ecco giungere una folla; colui che si chiamava Giuda, uno dei Dodici, li precedeva e si avvicinò a Gesù per baciarlo.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Gesù gli disse: «Giuda, con un bacio tu tradisci il Figlio dell’uomo?».
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Allora quelli che erano con lui, vedendo ciò che stava per accadere, dissero: «Signore, dobbiamo colpire con la spada?».
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 E uno di loro colpì il servo del sommo sacerdote e gli staccò l’orecchio destro.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Ma Gesù intervenne dicendo: «Lasciate! Basta così!». E, toccandogli l’orecchio, lo guarì.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Poi Gesù disse a coloro che erano venuti contro di lui, capi dei sacerdoti, capi delle guardie del tempio e anziani: «Come se fossi un ladro siete venuti con spade e bastoni.
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Ogni giorno ero con voi nel tempio e non avete mai messo le mani su di me; ma questa è l’ora vostra e il potere delle tenebre».
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Dopo averlo catturato, lo condussero via e lo fecero entrare nella casa del sommo sacerdote. Pietro lo seguiva da lontano.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Avevano acceso un fuoco in mezzo al cortile e si erano seduti attorno; anche Pietro sedette in mezzo a loro.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Una giovane serva lo vide seduto vicino al fuoco e, guardandolo attentamente, disse: «Anche questi era con lui».
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Ma egli negò dicendo: «O donna, non lo conosco!».
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Poco dopo un altro lo vide e disse: «Anche tu sei uno di loro!». Ma Pietro rispose: «O uomo, non lo sono!».
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 Passata circa un’ora, un altro insisteva: «In verità, anche questi era con lui; infatti è Galileo».
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 Ma Pietro disse: «O uomo, non so quello che dici». E in quell’istante, mentre ancora parlava, un gallo cantò.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 Allora il Signore si voltò e fissò lo sguardo su Pietro, e Pietro si ricordò della parola che il Signore gli aveva detto: «Prima che il gallo canti, oggi mi rinnegherai tre volte».
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 E, uscito fuori, pianse amaramente.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 E intanto gli uomini che avevano in custodia Gesù lo deridevano e lo picchiavano,
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 gli bendavano gli occhi e gli dicevano: «Fa’ il profeta! Chi è che ti ha colpito?».
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 E molte altre cose dicevano contro di lui, insultandolo.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Appena fu giorno, si riunì il consiglio degli anziani del popolo, con i capi dei sacerdoti e gli scribi; lo condussero davanti al loro sinedrio
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 e gli dissero: «Se tu sei il Cristo, dillo a noi». Rispose loro: «Anche se ve lo dico, non mi crederete;
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 se vi interrogo, non mi risponderete.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Ma d’ora in poi il Figlio dell’uomo siederà alla destra della potenza di Dio».
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Allora tutti dissero: «Tu dunque sei il Figlio di Dio?». Ed egli rispose loro: «Voi stessi dite che io lo sono».
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 E quelli dissero: «Che bisogno abbiamo ancora di testimonianza? L’abbiamo udito noi stessi dalla sua bocca».