Évangile selon Marc 7

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les Pharisiens et quelques scribes venus de Jérusalem se rassemblent auprès de lui,	1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים
2 et voyant quelques-uns de ses disciples prendre leur repas avec des mains impures, c'est-à-dire nonlavées --	2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם
3 les Pharisiens, en effet, et tous les Juifs ne mangent pas sans s'être lavé les bras jusqu'au coude,conformément à la tradition des anciens,	3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים
4 et ils ne mangent pas au retour de la place publique avant de s'être aspergés d'eau, et il y a beaucoupd'autres pratiques qu'ils observent par tradition: lavages de coupes, de cruches et de plats d'airain --,	4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות
5 donc les Pharisiens et les scribes l'interrogent: "Pourquoi tes disciples ne se comportent-ils pas suivantla tradition des anciens, mais prennent-ils leur repas avec des mains impures?"	5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים
6 Il leur dit: "Isaïe a bien prophétisé de vous, hypocrites, ainsi qu'il est écrit: Ce peuple m'honore deslèvres; mais leur coeur est loin de moi.	6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
7 Vain est le culte qu'ils me rendent, les doctrines qu'ils enseignent ne sont que préceptes humains.	7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
8 Vous mettez de côté le commandement de Dieu pour vous attacher à la tradition des hommes."	8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים
9 Et il leur disait: "Vous annulez bel et bien le commandement de Dieu pour observer votre tradition.	9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם
10 En effet, Moïse a dit: Rends tes devoirs à ton père et à ta mère, et: Que celui qui maudit son père ousa mère, soit puni de mort.	10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
11 Mais vous, vous dites: Si un homme dit à son père ou à sa mère: Je déclare korbân (c'est-à-direoffrande sacrée) les biens dont j'aurais pu t'assister,	11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי
12 vous ne le laissez plus rien faire pour son père ou pour sa mère	12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו
13 et vous annulez ainsi la parole de Dieu par la tradition que vous vous êtes transmise. Et vous faitesbien d'autres choses du même genre."	13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים
14 Et ayant appelé de nouveau la foule près de lui, il leur disait: "Ecoutez-moi tous et comprenez!	14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו
15 Il n'est rien d'extérieur à l'homme qui, pénétrant en lui, puisse le souiller, mais ce qui sort del'homme, voilà ce qui souille l'homme.	15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם
16 Si quelqu'un a des oreilles pour entendre, qu'il entende!"	16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע
17 Quand il fut entré dans la maison, à l'écart de la foule, ses disciples l'interrogeaient sur la parabole.	17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל
18 Et il leur dit: "Vous aussi, vous êtes à ce point sans intelligence? Ne comprenez-vous pas que rien dece qui pénètre du dehors dans l'homme ne peut le souiller,	18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו
19 parce que cela ne pénètre pas dans le coeur, mais dans le ventre, puis s'en va aux lieux d'aisance"(ainsi il déclarait purs tous les aliments).	19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל
20 Il disait: "Ce qui sort de l'homme, voilà ce qui souille l'homme.	20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם
21 Car c'est du dedans, du coeur des hommes, que sortent les desseins pervers: débauches, vols,meurtres,	21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות
22 adultères, cupidités, méchancetés, ruse, impudicité, envie, diffamation, orgueil, déraison.	22 ]22-12[
23 Toutes ces mauvaises choses sortent du dedans et souillent l'homme."	23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו
24 Partant de là, il s'en alla dans le territoire de Tyr. Etant entré dans une maison, il ne voulait pas quepersonne le sût, mais il ne put rester ignoré.	24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר
25 Car aussitôt une femme, dont la petite fille avait un esprit impur, entendit parler de lui et vint se jeterà ses pieds.	25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו
26 Cette femme était grecque, syrophénicienne de naissance, et elle le priait d'expulser le démon hors desa fille.	26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה
27 Et il lui disait: "Laisse d'abord les enfants se rassasier, car il ne sied pas de prendre le pain desenfants et de le jeter aux petits chiens."	27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
28 Mais elle de répliquer et de lui dire: "Oui, Seigneur! et les petits chiens sous la table mangent lesmiettes des enfants!"	28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים
29 Alors il lui dit: "A cause de cette parole, va, le démon est sorti de ta fille."	29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך
30 Elle retourna dans sa maison et trouva l'enfant étendue sur son lit et le démon parti.	30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה
31 S'en retournant du territoire de Tyr, il vint par Sidon vers la mer de Galilée, à travers le territoire dela Décapole.	31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים
32 Et on lui amène un sourd, qui de plus parlait difficilement, et on le prie de lui imposer la main.	32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו
33 Le prenant hors de la foule, à part, il lui mit ses doigts dans les oreilles et avec sa salive lui toucha lalangue.	33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו
34 Puis, levant les yeux au ciel, il poussa un gémissement et lui dit: "Ephphatha", c'est-à-dire: "Ouvre-toi!"	34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח
35 Et ses oreilles s'ouvrirent et aussitôt le lien de sa langue se dénoua et il parlait correctement.	35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה
36 Et Jésus leur recommanda de ne dire la chose à personne; mais plus il le leur recommandait, de plusbelle ils la proclamaient.	36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז
37 Ils étaient frappés au-delà de toute mesure et disaient: "Il a bien fait toutes choses: il fait entendre lessourds et parler les muets."	37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים