Livre de Zacharie 1

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 La deuxième année de Darius, au huitième mois, la parole de Yahvé fut adressée au prophète Zacharie, (filsde Bérékya), fils de Iddo, en ces termes:	1 בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָה בֶּן־עִדֹּו הַנָּבִיא לֵאמֹר
2 Yahvé s'est grandement irrité contre vos pères.	2 קָצַף יְהוָה עַל־אֲבֹותֵיכֶם קָצֶף
3 Tu leur diras: ainsi parle Yahvé Sabaot. Revenez à moi - oracle de Yahvé Sabaot - et je reviendraivers vous, dit Yahvé Sabaot.	3 וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שׁוּבוּ אֵלַי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֹות
4 Ne soyez pas comme vos pères à qui les prophètes du passé lancèrent cet appel: Ainsi parle YahvéSabaot. Revenez donc de vos voies mauvaises et de vos actions mauvaises. Mais eux n'écoutèrent pas et ne meprêtèrent pas attention - oracle de Yahvé.	4 אַל־תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר קָרְאוּ־אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים [וּמַעֲלִילֵיכֶם כ] (וּמַעַלְלֵיכֶם ק) הָרָעִים וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִקְשִׁיבוּ אֵלַי נְאֻם־יְהוָה
5 Vos pères, où sont-ils? Et les prophètes, sont-ils toujours en vie?	5 אֲבֹותֵיכֶם אַיֵּה־הֵם וְהַנְּבִאִים הַלְעֹולָם יִחְיוּ
6 Mais mes ordres et mes décrets, ceux que j'avais donnés à mes serviteurs les prophètes, n'ont-ilspas atteint vos pères? Alors ils se sont convertis et ont dit: "Yahvé Sabaot nous a traités comme il avait résolu dele faire, selon nos voies et nos actions."	6 אַךְ ׀ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הֲלֹוא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאֹות לַעֲשֹׂות לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ׃ ס
7 Le vingt-quatrième jour du onzième mois (le mois de Shebat), la deuxième année de Darius, laparole de Yahvé fut adressée au prophète Zacharie, (fils de Bérékya), fils de Iddo, en ces termes.	7 בְּיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדֹּוא הַנָּבִיא לֵאמֹר
8 J'eus une vision pendant la nuit. Voici: Un homme montant un cheval roux se tenait parmi lesmyrtes qui ont leurs racines dans la profondeur; derrière lui, des chevaux roux, alezans, et blancs.	8 רָאִיתִי ׀ הַלַּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים
9 Je dis: "Qui sont ceux-là, mon Seigneur?" Et l'ange qui me parlait me dit: "Je te ferai voir qui ilssont."	9 וָאֹמַר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה
10 L'homme qui se tenait parmi les myrtes répondit: "Ce sont ceux que Yahvé a envoyés parcourir laterre."	10 וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין־הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ
11 Or ils s'adressèrent à l'ange de Yahvé qui se tenait parmi les myrtes, et ils dirent: "Nous venons deparcourir la terre, et voici que toute la terre est en repos et tranquillité."	11 וַיַּעֲנוּ אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל־הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת
12 Alors l'ange de Yahvé prit la parole et dit: "Yahvé Sabaot, jusques à quand tarderas-tu à prendreen pitié Jérusalem et les villes de Juda auxquelles tu as fait sentir ta colère depuis 70 ans?"	12 וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאֹות עַד־מָתַי אַתָּה לֹא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה
13 A l'ange qui me parlait, Yahvé répondit par des paroles de bonté, des paroles de consolation.	13 וַיַּעַן יְהוָה אֶת־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טֹובִים דְּבָרִים נִחֻמִים
14 Alors l'ange qui me parlait me dit: "Fais cette proclamation: Ainsi parle Yahvé Sabaot. J'éprouveun amour très jaloux pour Jérusalem et pour Sion,	14 וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיֹּון קִנְאָה גְדֹולָה
15 mais une très grande irritation contre les nations tranquilles; car moi, je n'étais que peu irrité, maiselles, elles ont concouru au mal.	15 וְקֶצֶף גָּדֹול אֲנִי קֹצֵף עַל־הַגֹּויִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה
16 C'est pourquoi, ainsi parle Yahvé: Je me tourne de nouveau vers Jérusalem avec compassion; monTemple y sera rebâti - oracle de Yahvé Sabaot - et le cordeau sera tendu sur Jérusalem.	16 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות [וְקָוָה כ] (וְקָו ק) יִנָּטֶה עַל־יְרוּשָׁלִָם
17 Fais encore cette proclamation: Ainsi parle Yahvé Sabaot. Mes villes abonderont encore de biens.Yahvé consolera encore Sion, il fera encore choix de Jérusalem."	17 עֹוד ׀ קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטֹּוב וְנִחַם יְהוָה עֹוד אֶת־צִיֹּון וּבָחַר עֹוד בִּירוּשָׁלִָם׃ ס
	18 כִּי נִגְלָה חֲרוֹן אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם עַל כָּל־רִשְׁעַת בְּנֵי אָדָם וְעַוְלָתָם אֲשֶׁר יַעַצְרוּ אֶת־הָאֱמֶת בְּעַוְלָה
	19 יַעַן אֲשֶׁר דַּעַת הָאֱלֹהִים גְּלוּיָה בְקִרְבָּם כִּי הָאֱלֹהִים הוֹדִיעָם אוֹתָהּ
	20 כִּי מַהוּתוֹ הַנֶּעֱלָמָה הִיא כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלָהוּתוֹ מֵעֵת נִבְרָא הָעוֹלָם תִּוָּדַע בְּמַעֲשָׂיו וְתֵרָאֶה לְבִלְתִּי הֱיוֹת־לָהֶם לְהִתְנַצֵּל
	21 יַעַן בְּדַעְתָּם אֶת־הָאֱלֹהִים לֹא־כִבְּדֻהוּ כֵאלֹהִים וְגַם־לֹא הוֹדוּ לוֹ כִּי אִם־הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם וַיֶּחְשַׁךְ לִבָּם הַנִּבְעָר
	22 וּבְאָמְרָם חֲכָמִים אֲנַחְנוּ הָיוּ לִכְסִילִים
	23 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נִפְסָד בִּדְמוּת צֶלֶם אָדָם הַנִּפְסָד צֶלֶם כָּל־עוֹף וְהוֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה
	24 עַל־כֵּן גַּם־נְתָנָם הָאֱלֹהִים לַטֻּמְאָה בְּתַאֲוֺת לִבָּם לְנַבֵּל גְּוִיּוֹתֵיהֶם אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ
	25 אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֱמֶת הָאֱלֹהִים בְּכָזָב וַיְכַבְּדוּ וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּרִיָּה תַּחַת בֹּרְאָהּ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים אָמֵן
	26 בַּעֲבוּר זֹאת נְתָנָם הָאֱלֹהִים לְתַאֲוֺת בּוּשָׁה כִּי־נְשֵׁיהֶם הֶחֱלִיפוּ אֶת־הַתַּשְׁמִישׁ כְּדַרְכָּן בְּשֶׁלֹּא כְדַרְכָּן
	27 וְכֵן גַּם־הַזְּכָרִים עָזְבוּ אֶת־תַּשְׁמִישׁ הָאִשָּׁה כְּדַרְכָּהּ וַיֵּחַמּוּ זֶה בָזֶה בִּתְשׁוּקָתָם וַיַּעֲשֹוּ תוֹעֵבָה זָכָר עִם־זָכָר וַיִּקְחוּ שְׂכַר מְשׁוּבָתָם הָרָאוּי לָהֶם בְּעֶצֶם גּוּפָם
	28 וְכַאֲשֶׁר מָאֲסוּ לְהַשִּׂיג הָאֱלֹהִים בְּדַעַת נְתָנָם הָאֱלֹהִים בִּידֵי דֵעָה נִמְאָסָה לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר־לֹא יִתָּכֵן
	29 וַיִּרֶב בְּקִרְבָּם כָּל־חָמָס זְנוּת וָרֶשַׁע בֶּצַע וָאָוֶן וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וָרֶצַח וּמְרִיבָה וּמִרְמָה וְתַהְפֻּכוֹת
	30 הֹלְכֵי רָכִיל וּמַלְשִׁינִים שׂנְאֵי אֱלֹהִים וְגֵאִים וְזֵדִים וְהוֹלְלִים וְחשְׁבֵי אָוֶן וְאֵינָם שֹׁמְעִים בְּקוֹל אֲבוֹתָם
	31 נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבֹגְדִים אַכְזָרִים נֹטְרֵי שִׂנְאָה וְלֹא רַחֲמָנִים
	32 יוֹדְעִים הֵמָּה אֶת־מִשְׁפַּט אֱלֹהִים כִּי־עֹשֵׂי אֵלֶּה בְּנֵי־מָוֶת הֵם וְלֹא לְבַד שֶׁיַּעֲשֹוּ אֶת־אֵלֶּה כִּי גַם־רָצְתָה נַפְשָׁם בְּעֹשֵׂיהֶם