Deuxième livre des Rois 6

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les frères prophètes dirent à Elisée: "Voici que l'endroit où nous habitons près de toi est trop étroitpour nous.	1 ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו
2 Allons donc jusqu'au Jourdain; nous y prendrons chacun une poutre et nous nous ferons là unedemeure." Il répondit: "Allez."	2 נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו
3 L'un d'eux dit: "Consens à accompagner tes serviteurs", et il répondit: "J'irai";	3 ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך
4 il partit avec eux. Arrivés au Jourdain, ils coupèrent le bois.	4 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים
5 Or, comme l'un deux abattait sa poutre, la lame de fer tomba dans l'eau, et il s'écria: "Hélas,Monseigneur! Et encore elle était empruntée!"	5 ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול
6 Mais l'homme de Dieu lui demanda: "Où est-elle tombée?" Et l'autre lui montra la place. Alors ilcassa un bout de bois, le jeta à cet endroit et fit flotter le fer.	6 ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל
7 Il dit: "Retire-le", et l'homme étendit la main et le prit.	7 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו
8 Le roi d'Aram était en guerre avec Israël. Il tint conseil avec ses officiers et dit: "Vous ferez unedescente contre telle place."	8 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי
9 Elisée envoya dire au roi d'Israël: "Sois sur tes gardes pour cette place, car les Araméens ydescendent",	9 וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים
10 et le roi d'Israël envoya des hommes à la place qu'Elisée lui avait dite. Il l'avertissait et le roi setenait sur ses gardes, et cela pas rien qu'une ou deux fois.	10 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים
11 Le coeur du roi d'Aram fut troublé par cette affaire, il convoqua ses officiers et leur demanda: "Nem'apprendrez-vous pas qui nous trahit auprès du roi d'Israël?"	11 ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל
12 L'un de ses officiers répondit: "Non, Monseigneur le roi; c'est Elisée, le prophète d'Israël, qui révèleau roi d'Israël les paroles que tu prononces dans ta chambre à coucher."	12 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך
13 Il dit: "Allez, voyez où il est, et j'enverrai le saisir." On lui fit ce rapport: "Voici qu'il est à Dotân."	13 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן
14 Alors le roi envoya là-bas des chevaux, des chars et une forte troupe, qui arrivèrent de nuit etcernèrent la ville.	14 וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר
15 Le lendemain, Elisée se leva de bon matin et sortit. Et voilà qu'une troupe entourait la ville avec deschevaux et des chars! Son serviteur lui dit: "Ah! Monseigneur, comment allons-nous faire?"	15 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה
16 Mais il répondit: "N'aie pas peur, car il y en a plus avec nous qu'avec eux."	16 ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם
17 Et Elisée fit cette prière: "Yahvé, daigne ouvrir ses yeux pour qu'il voie!" Yahvé ouvrit les yeux duserviteur et il vit: voilà que la montagne était couverte de chevaux et de chars de feu autour d'Elisée!	17 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע
18 Comme les Araméens descendaient vers lui, Elisée pria ainsi Yahvé: "Daigne frapper ces gens deberlue", et il les frappa de berlue, selon la parole d'Elisée.	18 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע
19 Alors Elisée leur dit: "Ce n'est pas le chemin, et ce n'est pas la ville. Suivez-moi, je vous conduiraivers l'homme que vous cherchez." Mais il les conduisit à Samarie.	19 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה
20 A leur entrée dans Samarie, Elisée dit: "Yahvé ouvre les yeux de ces gens et qu'ils voient." Yahvéouvrit leurs yeux et ils virent: voilà qu'ils étaient au milieu de Samarie!	20 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון
21 Le roi d'Israël, en les voyant, dit à Elisée: "Faut-il les tuer, mon père?"	21 ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי
22 Mais il répondit: "Ne les tue pas. Ceux même que ton épée et ton arc ont fait captifs, les mets-tu àmort? Offre-leur du pain et de l'eau pour qu'ils mangent et qu'ils boivent, et qu'ils aillent chez leur maître."	22 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם
23 Le roi leur servit un grand festin; après qu'ils eurent mangé et bu, il les congédia et ils partirent chezleur maître. Les bandes araméennes ne revinrent plus sur le territoire d'Israël.	23 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל
24 Il advint, après cela, que Ben-Hadad, roi d'Aram, rassembla toute son armée et vint mettre le siègedevant Samarie.	24 ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון
25 Il y eut une grande famine à Samarie et le siège fut si dur que la tête d'âne valait 80 sicles d'argent etle quarteron d'oignons sauvages cinq sicles d'argent.	25 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף
26 Comme le roi passait sur le rempart, une femme lui cria: "Au secours, Monseigneur le roi!"	26 ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך
27 Il répondit: "Si Yahvé ne te secourt pas, d'où pourrais-je te secourir? Serait-ce de l'aire ou dupressoir?"	27 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב
28 Puis le roi lui dit: "Qu'as-tu?" Elle reprit: "Cette femme m'a dit: Donne ton fils, que nous lemangions aujourd'hui, et nous mangerons mon fils demain.	28 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר
29 Nous avons fait cuire mon fils et nous l'avons mangé; le jour d'après, je lui ai dit: Donne ton fils,que nous le mangions, mais elle a caché son fils."	29 ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה
30 Quand le roi entendit les paroles de cette femme, il déchira ses vêtements; le roi passait sur lerempart, et le peuple vit qu'en dessous, il portait le sac à même le corps.	30 ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית
31 Il dit: "Que Dieu me fasse tel mal et y ajoute tel autre, si la tête d'Elisée fils de Shaphat lui resteaujourd'hui sur les épaules!"	31 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום
32 Elisée était assis dans sa maison et les anciens étaient assis avec lui, et le roi se fit précéder par unmessager. Mais avant que celui-ci n'arrivât jusqu'à lui, Elisée dit aux anciens: "Avez-vous vu que ce filsd'assassin a donné l'ordre qu'on m'ôte la tête! Voyez: quand arrivera le messager, fermez la porte et repoussez-leavec la porte. Est-ce que le bruit des pas de son maître ne le suit point?"	32 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו
33 Il leur parlait encore que le roi descendit chez lui et dit: "Voici que tout ce mal vient de Yahvé!Pourquoi garderais-je confiance en Yahvé?"	33 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד