Livre de la Genèse 3

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le serpent était le plus rusé de tous les animaux des champs que Yahvé Dieu avait faits. Il dit à lafemme: "Alors, Dieu adit: Vous ne mangerez pas de tous les arbres du jardin?"	1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
2 La femme répondit au serpent: "Nous pouvons manger du fruit des arbres du jardin.	2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
3 Mais du fruit de l'arbre qui est au milieu du jardin, Dieu adit: Vous n'en mangerez pas, vous n'ytoucherez pas, sous peine de mort."	3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
4 Le serpent répliqua à la femme: "Pas du tout! Vous ne mourrez pas!	4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
5 Mais Dieu sait que, le jour où vous en mangerez, vos yeux s'ouvriront et vous serez comme desdieux, qui connaissent le bien et le mal."	5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
6 La femme vit que l'arbre était bon à manger et séduisant à voir, et qu'il était, cet arbre, désirable pouracquérir le discernement. Elle prit de son fruit et mangea. Elle en donna aussi à son mari, qui était avec elle, et ilmangea.	6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל
7 Alors leurs yeux à tous deux s'ouvrirent et ils connurent qu'ils étaient nus; ils cousirent des feuillesde figuier et se firent des pagnes.	7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת
8 Ils entendirent le pas de Yahvé Dieu qui se promenait dans le jardin à la brise du jour, et l'homme etsa femme se cachèrent devant Yahvé Dieu parmi les arbres du jardin.	8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
9 Yahvé Dieu appela l'homme: "Où es-tu?" Dit-il.	9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
10 "J'ai entendu ton pas dans le jardin, répondit l'homme; j'ai eu peur parce que je suis nu et je me suiscaché."	10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא
11 Il reprit: "Et qui t'a appris que tu étais nu? Tu as donc mangé de l'arbre dont je t'avais défendu demanger!"	11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
12 L'homme répondit: "C'est la femme que tu as mise auprès de moi qui m'a donné de l'arbre, et j'aimangé!"	12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל
13 Yahvé Dieu dit à la femme: "Qu'as-tu fait là?" Et la femme répondit: "C'est le serpent qui m'aséduite, et j'ai mangé."	13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
14 Alors Yahvé Dieu dit au serpent: "Parce que tu as fait cela, maudit sois-tu entre tous les bestiaux ettoutes les bêtes sauvages. Tu marcheras sur ton ventre et tu mangeras de la terre tous les jours de ta vie.	14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
15 Je mettrai une hostilité entre toi et la femme, entre ton lignage et le sien. Il t'écrasera la tête et tul'atteindras au talon."	15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
16 A la femme, il dit: "Je multiplierai les peines de tes grossesses, dans la peine tu enfanteras des fils.Ta convoitise te poussera vers ton mari et lui dominera sur toi."	16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך
17 A l'homme, il dit: "Parce que tu as écouté la voix de ta femme et que tu as mangé de l'arbre dont jet'avais interdit de manger, maudit soit le sol à cause de toi! A force de peines tu en tireras subsistance tous lesjours de ta vie.	17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
18 Il produira pour toi épines et chardons et tu mangeras l'herbe des champs.	18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
19 A la sueur de ton visage tu mangeras ton pain, jusqu'à ce que tu retournes au sol, puisque tu en fustiré. Car tu es glaise et tu retourneras à la glaise."	19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב
20 L'homme appela sa femme "Eve", parce qu'elle fut la mère de tous les vivants.	20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי
21 Yahvé Dieu fit à l'homme et à sa femme des tuniques de peau et les en vêtit.	21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
22 Puis Yahvé Dieu dit: "Voilà que l'homme est devenu comme l'un de nous, pour connaître le bien etle mal! Qu'il n'étende pas maintenant la main, ne cueille aussi de l'arbre de vie, n'en mange et ne vive pourtoujours!"	22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם
23 Et Yahvé Dieu le renvoya du jardin d'Eden pour cultiver le sol d'où il avait été tiré.	23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
24 Il bannit l'homme et il posta devant le jardin d'Eden les chérubins et la flamme du glaive fulgurantpour garder le chemin de l'arbre de vie.	24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים