Mateo 15

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Entonces, unos fariseos y escribas de Jerusalén se acercaron a Jesús y le dijeron:	1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים
2 «¿Por qué tus discípulos quebrantan la tradición de nuestros antepasados y no se lavan las manos antes de comer?».	2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם
3 El les respondió: «¿Y por qué ustedes, por seguir su tradición, no cumplen el mandamiento de Dios?	3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם
4 En efecto, Dios dijo: "Honra a tu padre y a tu madre" y: "El que maldice a su padre o a su madre, será condenado a muerte".	4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
5 Pero ustedes afirman: El que diga a su padre o a su madre: «He ofrecido al Templo los bienes que tenía para ayudarte»,	5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו
6 está libre de los deberes hacia ellos. Así ustedes, en nombre de su tradición, han anulado la Palabra de Dios.	6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם
7 ¡Hipócritas! Bien profetizó de ustedes Isaías, cuando dijo:	7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר
8 "Este pueblo me honra con los labios, pero su corazón está lejos de mí.	8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
9 En vano me rinden culto: las doctrinas que enseñan no son sino preceptos humanos"».	9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
10 Jesús llamó a la multitud y le dijo: «Escuchen y comprendan.	10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו
11 Lo que mancha al hombre no es lo que entra por la boca, sino lo que sale de ella».	11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם
12 Entonces se acercaron los discípulos y le dijeron: «¿Sabes que los fariseos se escandalizaron al oírte hablar así?».	12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו
13 El les respondió: «Toda planta que no haya plantado mi Padre celestial, será arrancada de raíz.	13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר
14 Déjenlos: son ciegos que guían a otros ciegos. Pero si un ciego guía a otro, los dos caerán en un pozo».	14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור
15 Pedro, tomando la palabra, le dijo: «Explícanos esta parábola».	15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה
16 Jesús le respondió: «¿Ni siquiera ustedes son capaces de comprender?	16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה
17 ¿No saben que lo que entra por la boca pasa al vientre y se elimina en lugares retirados?	17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות
18 En cambio, lo que sale de la boca procede del corazón, y eso es lo que mancha al hombre.	18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם
19 Del corazón proceden las malas intenciones, los homicidios, los adulterios, las fornicaciones, los robos, los falsos testimonios, las difamaciones.	19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים
20 Estas son las cosas que hacen impuro al hombre, no el comer sin haberse lavado las manos».	20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם
21 Jesús partió de allí y se retiró al país de Tiro y de Sidón.	21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון
22 Entonces una mujer cananea, que procedía de esa región, comenzó a gritar: «¡Señor, Hijo de David, ten piedad de mí! Mi hija está terriblemente atormentada por un demonio».	22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד
23 Pero él no le respondió nada. Sus discípulos se acercaron y le pidieron: «Señor, atiéndela, porque nos persigue con sus gritos».	23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו
24 Jesús respondió: «Yo he sido enviado solamente a las ovejas perdidas del pueblo de Israel».	24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל
25 Pero la mujer fue a postrarse ante él y le dijo: «¡Señor, socórreme!».	25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני
26 Jesús le dijo: «No está bien tomar el pan de los hijos, para tirárselo a los cachorros».	26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
27 Ella respondió: «¡Y sin embargo, Señor, los cachorros comen las migas que caen de la mesa de sus dueños!».	27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם
28 Entonces Jesús le dijo: «Mujer, ¡qué grande es tu fe! ¡Que se cumpla tu deseo!». Y en ese momento su hija quedó curada.	28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא
29 Desde allí, Jesús llegó a orillas del mar de Galilea y, subiendo a la montaña, se sentó.	29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם
30 Una gran multitud acudió a él, llevando paralíticos, lisiados, ciegos, mudos y muchos otros enfermos. Los pusieron a sus pies y él los curó.	30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם
31 La multitud se admiraba al ver que los mudos hablaban, los inválidos quedaban curados, los paralíticos caminaban y los ciegos recobraban la vista. Y todos glorificaban al Dios de Israel.	31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל
32 Entonces Jesús llamó a sus discípulos y les dijo: «Me da pena esta multitud, porque hace tres días que están conmigo y no tienen qué comer. No quiero despedirlos en ayunas, porque podrían desfallecer en el camino».	32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך
33 Los discípulos le dijeron: «¿Y dónde podríamos conseguir en este lugar despoblado bastante cantidad de pan para saciar a tanta gente?».	33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה
34 Jesús les dijo: «¿Cuántos panes tienen?». Ellos respondieron: «Siete y unos pocos pescados».	34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים
35 El ordenó a la multitud que se sentara en el suelo;	35 ויצו את המון העם לשבת לארץ
36 después, tomó los panes y los pescados, dio gracias, los partió y los dio a los discípulos. Y ellos los distribuyeron entre la multitud.	36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם
37 Todos comieron hasta saciarse, y con los pedazos que sobraron se llenaron siete canastas.	37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים
38 Los que comieron eran cuatro mil hombres, sin contar las mujeres y los niños.	38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף
39 Después que despidió a la multitud, Jesús subió a la barca y se dirigió al país de Magadán.	39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא